ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- כללי מלאכות
לפי בעלי התוספות:
בכל מצד בו מוקצה הונח על בסיס ללא כוונה, הבסיס אינו נאסר בטלטול. מותר להרים את הבסיס, עם המוקצה שעליו, ולהפיל את המוקצה (בצורה עקיפה, על ידי ניעור או הטיית הבסיס), ולהמשיך להשתמש בבסיס.
במידה והמוקצה הונח על הבסיס בכוונה
מוקצה שהונח בכוונה על בסיס לפני השבת ושהה עליו במשך כל בין השמשות: הבסיס נעשה מוקצה לשבת כולה. אסור להפיל אותו מהבסיס, וגם אם יפיל אותו מהבסיס, אסור לטלטל את הבסיס.
חמדת השבת (101)
הרב בצלאל דניאל
9 - כיבוי גז ביום טוב
10 - בסיס לדבר האסור שעתיד לסור בהמשך השבת
11 - השכרת רכב עבורנו בשבת
טען עוד
לפי בעל המאור:
חפץ יהפוך לבסיס לדבר האסור רק אם הוא הונח על הבסיס בכוונה לפני שבת ושהה עליו בין השמשות.
אם המוקצה הגיע לבסיס בשבת שלא בעקבות ציווי או כוונה – מותר להפיל אותו ממנו.
במידה ואין אפשרות טכנית להפיל את המוקצה מהבסיס, הרי שהבסיס ייאסר בטלטול, וזהו איסור ביטול כלי מהיכנו.
בספר הישר (סימן רמד) מסופר שבדרך לתפילה לפני שבת ר"ת הניח אבן על חבית יין (ככל הנראה כדי שהפקק הרעוע לא יזוז ויאפשר ללכלוך או בעלי חיים להיכנס פנימה). בשובו מן התפילה תלמידו שאל אותו אם מותר להסיר את האבן מפי החבית, שהרי האבן היא מוקצה, המוקצה הונח על החבית בכוונה תחילה, ושהה עליה במשך כל בין השמשות!
ר"ת השיב לו שמותר, מכיוון שהוא התכוון מראש להסיר את האבן מפי החבית. מדבריו עולה שאפילו במידה והניח את המוקצה על בסיס בכוונה תחילה ושהה על הבסיס במשך כל בין השמשות, מותר להפיל את המוקצה אם בשעת הנחת המוקצה הוא התכוון להפיל אותו בהמשך.
הרשב"א תמה על דבריו. במסכת שבת (דף מד) הגמרא מתייחסת לנר כבסיס לדבר האסור, מכיוון שהשלהבת היא מוקצה. אדם רגיל לשים די שמן שהנר ידלוק למספר שעות, אך רוב מוחלט משעות השבת הנר כבוי. שואל הרשב"א: מדוע, אם כן, הנר נחשב בסיס לשלהבת. הרי בזמן ההדלקה הוא מודע היטב לכך שהלהבה עתידה לכבות!
(לא נעמיק בזה, רק נעיר שהאחרונים התקשו בשאלה הבסיסית יותר: מדוע הלהבה נחשבת מוקצה? לכאורה יש כאן כמה בעיות אחרות: לכאורה הנר והלהבה הם כלים שמלאכתם לאיסור, שהרי משתמשים בהם; מוקצה מחמת איסור, שהרי לא מטלטלים את הנר שמא הטלטול ישפיע על ההדלקה. לא נעמיק בכך כאן, ורק נפנה לדיון של החזון איש בסימן מא אות יז וסימן מג אות טז שדן בדברים ומביא שיטות נוספות).
הרשב"א מסכים עם דברי ר"ת באופן מצומצם: כאשר מדובר בהנחה באמצע שבת הוא מסכים שכוונת סילוק מראש מועילה. הדוגמא הקלאסית ביותר לכך היא הדוגמא של מניח עצמות וקליפין על השלחן בשבת. בית שמאי אומרים שמותר להסיר את העצמות, ובית הלל אומרים שיש לנער את הטבלה, שכן העצמות והקליפות מוקצים. אך לכאורה קשה גם על דברי בית הלל: מדוע שיהיה מותר לנער את הטבלה אם הניח את העצמות באמצע שבת? על כך עונה הרשב"א: במקרה זה בו המוקצה הונח באמצע השבת, עם כוונה להסיר את המוקצה בהמשך השבת ר"ת צודק, שכוונה זו תאפשר להפיל את המוקצה מהבסיס.
כיצד ניישב את המקרה של הנר לשיטת ר"ת? וכי אדם אינו מודע לכך שנרו יכבה בשבת? אם כך, מדוע אסור לטלטל אותו במשך השבת?
שני תירוצים מרכזיים נאמרו לקושיה זו
בתורת שבת מבאר שרק כוונה להסיר את המוקצה בהמשך השבת מסירה ממנו שם בסיס לדבר האסור. אך במקרה של הנר האדם תלוי בחסדו של הנר (או לכל הפחות בחוקי הפיזיקה העומדים מאחוריו), שיכבה כאשר הוא יכבה. לכן הוא מקבל דין של בסיס לדבר האסור.
הפרי מגדים מבאר קצת אחרת: בכל המקרים הקודמים האדם היה יכול לנער את המוקצה מהבסיס בין השמשות. בכניסת שבת האדם לא היה יכול לנער את המוקצה מהנר, ולכן הוא נותר אסור, גם אם התכוון להסיר אותו בהמשך.
בשמירת שבת כהלכתה (פרק כ סעיף נג) פוסק שבמקום הפסד אפשר לסמוך על ר"ת בכפוף לשני התנאים הללו: רק אם ניתן להסיר את המוקצה בכניסת השבת (כדברי הפרי מגדים), ורק אם בכוחו לגרום למוקצה לסור בכל עת (כדברי התורת שבת).
איך מותר להכין קפה בשבת?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
בריאת העולם של פסח
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות קבלת שבת מוקדמת
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
איך עושים קידוש?
מה כבד לך?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
