ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חגי תשרי
- מדורים
- רביבים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
חיינו מורכבים מתהליכים מחזוריים של התכנסות ויציאה. לילה ויום, חורף וקיץ, שלכת ולבלוב. כמו בטבע, כך גם בגוף ובנפש. לעיתים נעשית ההתכנסות לשם יציאה, כמו הלב שמתמלא דם כדי להזרימו החוצה ממנו - לגוף, ופעמים שהיציאה נעשית על מנת לכנוס, כמו הנשיפה שנועדה לרוקן את הריאות כדי לנשום אחר כך פנימה אוויר נקי עם חמצן. התהליך המחזורי הזה מקיים את החיים. הוא החיים.
כך גם בנפש: פעמים שאדם נזקק לצאת לחופש, לטייל בחוצות, כדי להתמלא בכוחות חדשים להמשך חייו בביתו. ופעמים שאדם לומד מקצוע, רובץ על ספריו, עושה תרגילים, והכול לקראת יציאתו אח"כ לפעילות בעולם שסביבו.
המחזוריות הזו יכולה להיות ריקה מתוכן ומערכים, כמו במיני הצומח והחי שבטבע, שהם צומחים ונובלים, נולדים ומתים. ואפשר שתהיה למחזוריות הזו משמעות ערכית, ואז, כל כולה תהליך של התעלות ותיקון עולם.
התשובה אל ה' נותנת למחזוריות הזו משמעות. התורה ומצוותיה מדריכים אותנו כיצד לתת משמעות של תשובה למחזוריות שבחיים, ועל ידי כך להעלותם ולרוממם תמיד. מהמסלול היומי לשבועי, מהשבועי לחודשי, ומהחודשי לשנתי.
קרבן התמיד והתפילות שתוקנו כנגדו
המשמעות של המחזור היומי באה לידי ביטוי בקרבן התמיד. קרבן אחד בבוקר, בזמן שהשמש זורחת והחיים מתעוררים בפריחה ובצהלה, וקרבן אחד בין הערביים, כשהיום הייגע הולך ונאסף, והחושך עומד לכסות את הארץ. ואין יום בלי לילה שלפניו, ואין לילה בלי יום שלפניו.
קרבן התמיד בא לתת משמעות למחזוריות הזו. העולם כולו שואף להתעלות אל השלמות, להתעלות ולהידבק בה'. פעמים שההתעלות נעשית על ידי הצמיחה, וזאת המשמעות של קרבן התמיד בבוקר.
וכאשר הצמיחה מיצתה את עצמה, ממשיכים אל השלב הבא על ידי התכנסות. לפעמים זו התכנסות ללילה, לקראת המשך צמיחה למחרת. ופעמים שהצמיחה מיצתה את עצמה לגמרי, הגבולות שבעולם הזה אינם מאפשרים עוד להמשיך, והאדם נאסף אל בית עולמו. אבל אין כאן כיליון, חלילה. נשמתו של האדם ממשיכה להתעלות בעולמות עליונים, כפי ערך מעשיו הטובים שהיה עושה בימי חייו בעולם הזה. כנגד זה היו הכוהנים בבית המקדש מקריבים את קרבן התמיד של בין הערביים, לרמז שגם השקיעה והסיום אינם אלא המשך התעלות, ריח ניחוח לה'.
כיום, כשבית המקדש חרב, התפילות הקבועות, שחרית, מנחה וערבית, מבטאות את המשמעות הפנימית של מחזוריות החיים היומית.
ימי החול והשבת
מחזור ארוך יותר מהמחזור היומי הוא מחזור השבוע. ששה ימים אדם עוסק במלאכתו, בונה ויוצר. לשם כך נברא, כדי שיהיה שותף עם הקב"ה בבניין העולם.
אולם עד כמה שתהיה המלאכה חביבה, יש בה שיעבוד לעולם המעשה. לו היה מותר לנו לעבוד בכל ימות השנה ברציפות, העול המעשי שמוטל על האדם היה דוחק אותו לעבוד תמיד, והאדם היה שוכח את נשמתו. לשם כך נבראה השבת, בה נצטווינו לשבות מכל מלאכה, להתכנס פנימה אל מדרגת הנשמה שלנו, לזכור את בורא העולם שהוציאנו מארץ מצרים.
על ידי כך תיווצר המחזוריות המבורכת. מתוך השבת נוכל לצאת לששת ימי המעשה בכוחות מחודשים, ובכוונה נכונה, לבנות ולתקן את העולם. ומתוך ששת ימי המעשה, נוכל להבין אח"כ בשבת באופן עמוק יותר את משמעותו של עולם המעשה, שתפקידו של עם ישראל לגלות בו את דבר ה'.
החודש והשנה
שני המחזורים הללו, של היממה והשבוע, הם מחזורים שאינם תלויים במעשה האדם. הם נקבעו מששת ימי בראשית. התורה גילתה לנו כיצד לרומם אותם בקרבן התמיד, בתפילות ובמצוות השבת. שני המחזורים הבאים, החודש והשנה, תלויים בישראל.
ואף שמחזור הלבנה שעל פיו מקדשים את החודש הוא בריאה אלוקית, מכל מקום נתן הקב"ה בידי ישראל את הסמכות לקדש חודשים, ועל ידי כך ליצור בכל חודש התחדשות שיש בה משמעות להמשך עילויו של העולם. קידוש החודש קובע את תחילתו של החודש, וקידוש חודש תשרי קובע את תחילת השנה החדשה.
וכיוון שאלו מחזורים שקשורים אלינו יותר, כדי להתחדש בהם עלינו לשוב בתשובה, לחזור אל המקורות, ומתוך כך להתחדש בכל חודש ובכל שנה.
התחדשות קטנה ישנה בכל חודש. לכן יש נוהגים לצום בערב ראש חודש ולערוך בו תפילת "יום כיפור קטן", לכן בזמן המקדש היו מקריבים בראש חודש קרבן מוסף לכפרה, ולכן יש בראש חודש חגיגיות מסוימת - לכבוד ההארה החדשה שישנה בעולם.
אולם ההתחדשות הגדולה והמשמעותית ביותר לחיינו הרוחניים נעשית בראש השנה ובעשרת ימי תשובה. בזכות ראשי החודשים, שמקדמים אותנו מחודש לחודש בתוך השנה, לאחר שנים עשר חודשים אנו עולים לקומה חדשה, לשנה חדשה. חיים חדשים עומדים להיות מושפעים לעולם, ועלינו להכין את עצמנו לקליטתם.
המחזור השנתי
ביראה ובשמחה עלינו לגשת לימי התשובה. לימים שבהם נתייצב לפני ה' אלוקינו, אשר בידו נפש כל חי, לקבל ממנו את החיים לשנה החדשה.
כשאנו יודעים כי הברכה שיעניק לנו ה' לשנה החדשה תלויה במעשינו, הננו מתמלאים ביראה גדולה, שהרי מי יודע מה יעלה בסוף החשבון. שמא יתברר שבשנה שעברה התרשלנו בתפקידנו. שמא יתברר כי עסקנו בדברים צדדיים, ואת העיקר שהיה מוטל עלינו הזנחנו. והרי כל ברכת השנה החדשה תלויה במצבנו, ומי יצדק לפניו בדין.
אך יחד עם זאת, יש גם שמחה פנימית בעמידה המחודשת, השנתית, לפניו יתברך. העמידה הזו לפניו מעוררת אותנו לתשובה, ואין אושר פנימי עמוק יותר מהחזרה אל הנשמה הטהורה שלנו. ברוך ה' שזיכנו להגיע לימי התשובה, בהם נוכל לחזור להיזכר בכל התקוות הטובות שהיו לנו, בכל הספרים הקדושים שרצינו ללמוד, בכל המעשים הטובים שרצינו לעשות, בקשרים שרצינו לחדש, בסליחות שרצינו לבקש. שטף החיים מאלץ אותנו לעסוק בבעיות בוערות, ותוך כך משכיח מאיתנו את המטרות הגדולות. בימי הרחמים והסליחות נוכל לעמוד שוב לפני ה', להתבונן על מהלך חיינו במבט כולל, לבקש ממנו שיעזור לנו לסדרם מחדש בצורה נכונה ומאוזנת, שיעביר פשענו וחטאותינו מנגד עיניו כדי שנוכל לעובדו בלבב שלם. זוהי תשובה מאהבה. תשובה אל הטוב מפני שהוא טוב, ולא מפני הפחד מהעונש.
מובטח לנו שאם נערוך חשבון נפש אמיתי, אם ניזכר בכל השאיפות הטובות שלנו ונחשוב כיצד להגשימן בשנה הבאה, נזכה לתשובה אמיתית, שתתקבל לפני הקב"ה. מתוך כך גם נזכה לחיים טובים בשנה הבאה.
חשבון נפש כללי
כמו חשבון הנפש הפרטי כך גם הכללי. הבעיות הניצבות לפנינו תדיר דורשות מאתנו תגובה מיידית, מעשית, ותוך כך אנו עלולים לשכוח את הבעיות הגדולות, שבהן הכל תלוי.
לפיכך זיכנו ה' לחזור ולעמוד לפניו בראש השנה וביום הכיפורים כעם שלם, ולא רק כיחידים. הדבר בא לידי ביטוי בעבודת בית המקדש, וגם כיום - התפילות החשובות של ראש השנה ויום הכיפורים הן תפילות כלל ישראליות.
עלינו להודות תחילה על כל הטוב שה' גמל עמנו בקיבוץ הגלויות, הפרחת השממות, החזרת הריבונות הישראלית על חלקים מארץ ישראל, הקמת בתי מדרש של ארץ ישראל, וצמיחתו של ציבור אמוני, שמתחיל לאחד בחייו את הקודש והחול, את הרוח והחומר, כהדרכתה המקורית של תורת חיינו. ומתוך כך עלינו להתבונן בכאב בכל הבעיות הקשות שעמנו ניצב בפניהם - התבוללות איומה, התרחקות של המוני יהודים מתורה ומצוות, פירוד לבבות, קיפוח דלים, התערערות חיי המשפחה והתרופפות בהכרת זכותנו על ארץ ישראל.
בגדלות ובחירות
על כל אחד מאיתנו, ובמיוחד על אלה שמסוגלים לפעול גדולות למען כלל ישראל, לשית עצות ולקבל על עצמם לעשות יותר למען כלל ישראל, למען תיקון עולם, למען גילוי דבר ה' בישראל ובעולם כולו.
עלינו להתגדל בתורה ולהיות בני חורין מכל מיני שעבודים, בין ציבוריים וחברתיים, ובין דעות כוזבות ותדמיות שקריות. ועל ידי כך תוכל התורה להאיר את דרכנו ולהביאנו לתשובה אמיתית וגאולה שלימה.
------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
