ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מסעי
מעשה בנער מבית חרדי, שלא עלינו, פרץ לבית וניסה לגנוב ממנו כסף. הנער נתפס 'על חם', ונעצר על ידי המשטרה.
לאחר חקירה, נקראו הוריו לבוא ולשחררו בערבות. ההורים השבורים הזעיקו את הרב יעקובסון, וביקשו ממנו לשוחח עם בנם. הרב בא בדברים עם הנער, והצליח אט אט להגיע עימו לשיחה כנה ופתוחה.
לפתע, התפרץ הנער ואמר: דע לך, כבוד הרב, שמעתי בחיי המון דרשות על גודל חשיבות לימוד התורה, אבל אני יודע את האמת. האמת היא, שהדבר הכי חשוב בחיים זה - כסף!
הרב קלט, שהנער הציף כאן נקודת עומק, ופנה לשוחח על כך בזהירות עם הוריו. כשסיפר את הדברים להורים, הם התפלאו מאוד, מפני שהחינוך בבית עסק תמיד בחשיבות לימוד התורה. יתר על כן, אבי המשפחה עבד בתחילה במשרה עם משכורת גבוהה מאוד, אך בהמשך עזב את עבודתו והקדיש את חייו ללימוד תורה, כדי להטביע בילדים את התודעה, שתורה היא הדבר החשוב ביותר.
המשיך הרב לדובב את ההורים, עד שעלה על הנקודה. התברר שבעקבות הצעד המיוחד של האב, הבית נכנס למצוקה כלכלית חריפה, והדבר הטריד מאוד את ההורים, והפך למוקד שיח כיצד לקמץ בהוצאות הכספיות וכו'. כך סבב הבית רבות סביב המצוקה הכספית, והילד קיבל את התחושה המוטעית, שכסף הוא הדבר החשוב ביותר.
כלומר, בחינוך, העיקר הוא לא מה שאנו אומרים באופן 'רשמי' לילדים, אלא המסרים הסמויים שהילדים קולטים ממה שאנו חיים ומרגישים.
בפועל, חינוך הוא עניין מסובך המורכב ממשתנים רבים, ובהחלט בסיטואציה שהצגנו, רוב הילדים היו קולטים מההורים, שהתורה היא החשובה ביותר, שהרי ההורים הקריבו כה רבות למענה, אך חשוב לשים לב לעיקרון הנ"ל.
ילדים קולטים למה ההורים משתוקקים. לעיתים, אב שעבד כל היום לפרנסתו, והלך בערב בהשתוקקות וחיות עצומה ללימוד הדף היומי, יקרין לילדיו יותר אהבת תורה מאב שחזר עייף מלימוד כל היום בבית המדרש, ומקרין לילדיו חלילה שהתורה מעייפת אותו.
עניין זה מצאנו בפרשיות שלנו. בפרשתנו, הצטווינו על חלוקת הארץ לנחלות השבטים. המעיין במפת הנחלות יגלה, ששבט מנשה קיבל נחלה ענקית, באופן חסר פרופורציות לגודלו היחסי. במפקדים השונים בתורה, מנשה אינו אחד השבטים הגדולים, ובכל זאת הוא זוכה בשטחים עצומים משני עברי הירדן
וכאן נשאלת השאלה – מדוע?
תשובות שונות נאמרו בעניין, וביניהם שזה ה'פי שניים' שקיבל מנשה בבכורתו, כבכורו של יוסף שזכה בבכורה.
ואולי, אפשר להציע תשובה נוספת, העולה מפרשיותינו ומספר יהושע (יז). בני מנשה אהבו מאוד את הארץ, והתאוו להרבות בנחלתם, ולכן זכו בנחלה גדולה.
כך מצאנו בפרשת מטות, שבני גד ובני ראובן מבקשים להישאר בעבר הירדן המזרחי, כי האזור מתאים למקנה שלהם. משה ראה בכך פחיתות באהבת הארץ, שהרי בשביל תאוות ממון, הם מוכנים להישאר בחלק הפחות מקודש של הארץ, והוא נוזף בהם בחריפות.
לעומתם, בני מנשה כלל לא ביקשו להישאר בעבר הירדן המזרחי. ובכל זאת, לפתע, משה מעצמו מעניק להם חלקים מהגלעד והבשן. מדוע? נראה שהסיבה כתובה בסוף הפרשה, בני מכיר בן מנשה כבשו בעצמם את האזור, ולכן זכו בו.
גם בנות מנשה חיבבו את הארץ, ולכן בנות צלפחד מבקשות לנחול בתוך אחי אביהן. ומאידך, ראשי השבט חוששים שבנות צלפחד יתחתנו עם בני השבטים האחרים, ונמצאה נחלת השבט חסרה, ולכן הם פונים למשה ומקבלים את תשובת ה', שבת יורשת נחלה תתחתן עם משפחת מטה אביה, וכך תישאר נחלת השבט שלימה.
נמצאנו למדים, שלעומת בקשתם של בני ראובן וגד, הממעטים בתשוקת הארץ, באים בני מנשה ומבקשים שוב ושוב בקשות שכל עניינם חיבת הארץ.
דבר זה בא להם מירושת אבותיהם, ולכן ה' מייחס את בנות צלפחד למנשה ויוסף סביהן, כדברי רש"י (כו, א) "יוסף חיבב את הארץ, שנאמר והעליתם את עצמותי וכו', ובנותיו חיבבו את הארץ...". עניין זה בא להם גם מצלפחד אביהם, שהיה לדעת ריב"ב מן המעפילים (שבת צז), ואף על פי שחיבתו לארץ עברה את הגבול והפכה לחטא ההעפלה שלא במקום, מכל מקום בבנותיו נקלטה תשוקת וחיבת הארץ. (שפתי חכמים כו, י – "ויעפילו בגימטריא צלפחד").
דווקא יוסף הצדיק, שהורחק בכח מארצו, התמלא בגעגועים לארצו, והריחוק הוביל אותו לקרבה וחיבה. את בנו הראשון קרא יוסף בשם 'מנשה', על שנשכח ו'נשה' מבית אביו. את בנו השני 'אפריים', על הצלחתו בארץ מצריים, "כי הפרני אלוקים בארץ עניי". כך זכה מנשה לשם מלא געגועים לארץ ישראל, ואהבת הארץ בערה בו, והובילה את צאצאיו לחיבת הארץ. התורה גם מציינת, שיוסף גידל את בני מכיר בן מנשה (אונקלוס בראשית נ, כג), וכך הם זכו לינוק ממנו ישירות את התשוקה לקדושת הארץ.
בימי בין המצרים הללו, עת גלינו והורחקנו מארצנו ומקדשנו, נהפוך את הריחוק לקרבה וגעגועים, ויהי רצון שאנו וצאצאינו נבער בתשוקה לקודש, ונזכה לשוב ולהגאל ולבנות את מקדשנו!
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מהי אמונה?
תהיו חמים!
הפלונטר בצד ימין של הלוחות
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
