ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- פדיון שבויים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
מי כמו חז"ל אשר בעינם החדה שמו לב לכל ניב וביטוי במקראות קודש. "ויאמר קין אל הבל אחיו, ויהי בהיותם בשדה ויקם קין על הבל אחיו ויהרגהו" (בראשית ד, ח). שואלים חז"ל מדוע אין הכתוב מספר במפורט מה אמר קין להבל? ואם התורה אינה מחשיבה לכלום את תוכן הנושא, מדוע בכלל לרשום שאמר לו משהו? אלא בכל זאת לימוד יש כאן. קין היה מתווכח ורב עם הבל. לא לשם איזה דבר עניני מסוים אלא "סתם". כי חיפש עילה וסיבה מדוע "לחסל" אותו. לכן לא חשוב לדעת על איזה ענין מפורט הם דברו, אלא קין בחר תכסיס ותרגיל כדי שיהא לו חימום לב והתרגשות לקום ולרצוח את אחיו. "ומתוך כך" קם קין על הבל אחיו (מדרש בראשית רבה, כב).
אבל מדוע כתוב מלת "ויקם"? הכי קין היה שכוב לארץ שצריך לומר "ויקם"? אמנם כן, מתוך ההתגוששות עמו, קין היה מכה ופוצע בו ע"י אבן בכל חלקי גופו, כי טרם ידע היכן נשמתו של הבל יוצאת, ורק בסוף פגע בו בצוארו וגמר אותו (סנהדרין לז ע"ב). אמרו חז"ל: "התאחזו זה בזה ונצח הבל את קין ונפל תחתיו. וכשראה קין כך, התחיל צווח: 'הבל אחי, אל תעשה לי רעה!' וריחם עליו והניחו. ועמד והרג אותו" (מדרש תנחומא, בראשית, ט'). כלומר, מדת חנינה, לא מיושמת במקומה הראוי, היא שעלתה לו להבל בקטיעת חייו.
כמה יפה אמרו במדרש: "טב לביש לא תעביד, וביש לא ימטי לך!" (בראשית רבה, כב, ח) כלומר אל תיטיב עם המושחת, ובכך לא יצליח לעשות לך רעה! אבל "רחמנות" שלא כדין, היא אחת הסיבות שנהרג המיטיב, והוא אפילו קצת אשם בדבר. הרי קין היה מושכב מתחת רגלי הבל, והיה בידיו של הבל "לגמור" אותו כדין כל "רודף", שאמרו חז"ל "הבא להורגך, השכם להורגו". ומי שעובר על דברי חז"ל, אין לו אלא להאשים את עצמו על התוצאות, על המשך נסיונו של הרודף להשיג את מזימתו גם אחרי שיקום מהעפר.
מדובר אצלנו על "עיסקא" הנרקמת בין ממשלת ישראל ובין אויבינו הנוראים, הערבים הנלחמים בנו. הם ישחררו את שלושת החיילים שחטפו, ואנו נשחרר מאות מחבלים. כבר הזכרנו במאמר קודם (באתר זה) בשם "פדיון שבויים, לא בכל מחיר", שההלכה אוסרת נתינת כופר מעל לפרופורציה. והרי זה רק יעודד את החוטפים להשתדל בכל יכולתם לחטוף עוד חיילים ואזרחים! ועוד הזכרנו שם טעם נוסף, כי ע"י שחרור רוצחים הרי אנו מיד בזאת גם מסכנים חיי יהודים אחרים. כבר הזכיר אליקים העצני סטטיסטיקה שהתפרסמה כי מאה ושלושים וארבעה מתוך מחבלים ששוחררו בעבר, חזרו לרצוח שוב יהודים (הוא לא הזכיר כמה הם מספר ההרוגים, שהם לכאורה עוד יותר ממספר המשתחררים). והרי ממשלה העושה כזאת, היא שותף לפשע, היא נושאת באחריות לכל ההרוגים העתידיים! אם נניח שהיתה תמורה הולמת לשחרר אסיר אחד תמורת אחד; אבל אם הערבי חשוד לרצוח שוב אין שום היתר בעולם לשחרר אפילו מחבל אחד. וכי מי התיר להציל שבוי אחד ע"י סיכון לנפש יהודי אחר תמורתו? הזכרנו כאן שלערבים המחבלים שצה"ל עצר ותפש יש דין "רודף", גם אחרי שנכלאו. הטרוריסטים הערבים פועלים מחמת אמונה דתית, ומועדים הם לחזור ולרצוח למען הבטחת גן עדן. כיצד אפשר להתיר שחרורם? גם למען הצלת שבויים שלנו, אפילו אם יהיו במספר מרובה גדול מאד, אין שום היתר לדבר. מה לעשות? צריכים לפעול נגד כנופיותיהם בצורה מלחמתית תקיפה הרבה יותר מאשר נהוג עד כה בידי ממשלותינו החלשות.
אלא מה? יש ענין לממשלה שלנו ליצור כותרות בעתונות, למען הסחת דעת הציבור מטענות אחרות שיש נגד הממשלה על מחדלים ועיוותים רבים, בהם הם מואשמים בדעת הקהל. אמנם יודעים הם כי אין עוד מדינה בעולם המשחררת רוצחים פליליים תמורת שבויים. וגם יודעים הם כי נסיון העבר הוכיח שלא התרככו אויבינו ולא הגמישו שנאתם, מפני שום מחווה שהחווינו. אבל הרי "ריוח" של יום אחד מנוחה מן זעף הציבור, גם הוא יקר בעיני הממשלה. ולכן אנו עדים להפרחת "ספין תקשורתי" כזה.
אין יותר טוב מאשר להטות את אוזנינו לעצות מועילות של חז"ל. אמרו: "טוב לאדם רע אל תעשה, ולא יגיע לך רעה!" אם קין כבר היה נרפש באדמה תחת רגלינו, והוא כלוא בבתי סוהר שלנו (ואמנם לא בצענו בו דין עונש מוות כראוי, כי "ריחמנו" עליו). כעת "ויקם קין" הוא קם על רגליו וגומר מזימתו נגד הבל אחיו. כי אחיו (במקרה שלנו, הממשלה הנואלת) הוא הבל, ודיבוריו הבל, ומעשיו הבל, ותוכניותיו הבל. אין בו דעת. לכן גם הוא אשם על כל מה שנעשה אחר כך.
עלינו לזעוק בכל פורום ציבורי. על כל אדם לקום על רגליו ולזעוק נגד הטפשים והמעוותים המנהלים את מלחמותינו נגד הטרור הערבי, די כבר! תחזרו לשמוע עצת התורה! יש דין ויש דיין, גם אתם תתנו את הדין על כך.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














