ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
הגבול הראשון הוא המקום! אי אפשר לחיות בלי מקום ואפשר להיות רק במקום אחד בזמן מסוים. הגבלה זו קיימת לא רק במישור הפרטי, אלא גם במישור הלאומי. גם עם זקוק לארץ מסוימת, מולדת, שבלעדיה קשה מאוד להגדירו כעם.
גם לזמן כגבול, יש משמעות משתי הבחינות. אדם פרטי נע בזמן, בהווה שהוא כהרף עין, לכיוון אחד - מן העבר אל העתיד. אין, לכאורה, יכולת להשתחרר ממגבלה זו. זמנו של האדם הפרטי קצוב מרגע לידתו ועד "מאה ועשרים". מימד זה נכון גם במובן הלאומי. עם שאין לו עבר אין לו גם עתיד, וגם אז זמנו מוגבל, כפי שההיסטוריה מוכיחה, עיינו ברשימה הארוכה של העמים והאימפריות שנעלמו!
פרשתנו מוכיחה כי יציאת מצרים אל ארץ ישראל, של בני ישראל כפרטים, ועם ישראל כציבור, היא יוצאת דופן, המְּצָרִים אינם קיימים וניתן לחיות חיים שבהם הזמן והמקום הם פרמטרים שמהם ניתן לצאת ולהשתחרר.
נתייחס בדברינו הקצרים לשתי דוגמאות שקשורות לפן הלאומי. בע"ה, בהזדמנות קרובה, נכתוב גם על הבחינה הפרטית.
בתחילת פרשת בא, עם ישראל עדיין משועבד למצרים, ולמרות המכות הרבות שניחתו על פרעה, הוא מתמיד מתעקש ומסרב לשחררם (מכמה בחינות). בשלב זה לעם ישראל אין עדיין כמעט שום סממן לאומי, בוודאי שאין לו מקום וזמן. קשה מאוד, ואולי אפילו בלתי אפשרי, במבט אנושי, לפרוץ את גבול מצרים ולצאת ממנה. עבדים לא הצליחו באופן כללי לברוח משם. בפשטות, אין לו גם זמן, אין לו הווה ואין לו גם עתיד. באופן עקרוני לעבדים אין זמן, הוא שייך לאדוניהם.
אף על פי כן, כשמשה מצווה את העם להקריב לראשונה את קורבן הפסח, הוא מדגיש את היכולת לפרוץ את שני המחסומים: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לְחָק לְךָ וּלְבָנֶיךָ עַד עוֹלָם" - מעבר לגבולות הזמן, "וְהָיָה כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יִתֵּן יְקֹוָק לָכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת" - גם הגבול של המקום יפרץ (שמות יב, כד – כה). יש כאן הבטחה לארץ של עם ישראל ולנצחיותו של עם ישראל. משה רבנו, באמצעות דבר ד', מלמד אותנו להסתכל מעבר למקום הנוכחי ומעבר לנסיבות של הרגע בו אנו מצויים, גם אם הם נמצאים מעבר לאופק ההגיוני של חוקי עולם החומר.
נוסיף כי בהקדמה לציווי על לקיחת קרבן הפסח והקרבתו, משה רבנו מצווה אותנו עוד כעבדים, בארץ מצרים: "וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (שם יב, א– ב). רק לעם חופשי בארצו היכולת לנהל את חייו על פי לוח השנה שלו. הלוח הוא האמצעי סביבו מתאחד העם בציון ובזכירת העבר, וגם בשאיפות לעתיד. לעבדים במצרים אין יכולת כזו, שהיא מעבר לאופק, מכל בחינה. בהכרזתו: יש לנו לוח עברי, המבוסס על קידוש חודשים ועיבור שנים, טמונה גם הבשורה: אנחנו הולכים להקים מדינה יהודית עצמאית בארצנו.
נזכיר כי לאורך ההיסטוריה, עם ישראל, המפוזר והמפורד, גם כשלא היה בארצו, שמר על לוח עברי אחד ומאחד, למרות הגלויות הארוכות בארצות העמים, שהתנהלו על פי הלוח שלהם. גם זה נס גלוי בהמשך לנסי יציאת מצרים.
העמקה בהמשך הפסוקים בפרק מגלה מסר נוסף מסוג זה: "וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח לַיקֹוָק הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר וְאָז יִקְרַב לַעֲשֹׂתוֹ וְהָיָה כְּאֶזְרַח הָאָרֶץ וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ: תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם" (שם יב, מח – מט).
מי ירצה להצטרף כגר לקבוצת עבדים? הסיכוי שיצטרפו לעם ישראל גרים בזמן השעבוד למצרים, היה מתחת לאפס. הכרזתו של משה רבנו היא שוב מעבר לזמן ולמקום. בעתיד יצטרפו אל עמנו גרים, תורה אחת תהיה לנו ולהם. תמיד נזכור, גם כשתהיה לנו מדינה עצמאית, "וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שם כב, כ).
בימים אלה, כשעם ישראל נלחם נגד אויבינו הקמים עלינו לכלותינו בארץ נחלתנו, נזכור את דברי רש"י הראשונים על התורה.
בזמן מסעי הצלב, כשהעולם תהה: מי ישלוט בארץ ישראל? צאצאי ישמעאל או צאצאי עשיו? עם ישראל היה באחד מרגעי החולשה והשפל הנמוכים בתולדותיו, לכן, דווקא אז, הכריז רבם של ישראל, רבי שלמה יצחקי, במבט מעבר לזמן ולמקום:
ארץ ישראל היא ארצו של עם ישראל, עם הנצח, העם שקיבל תורה נצחית.
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
איך ללמוד גמרא?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הדלקה וכיבוי ביום טוב
אנחנו קודש למענך
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
