ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מצוה גדולה
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- הלכות כלליות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
מצות עשה לקדש את יום השבת בדברים, שנאמר: "זכור את יום השבת לקדשו"(שמות כ' ח').
ואמרו חז"ל קדשהו בדברים - בכניסתו בקידוש, וביציאתו בהבדלה.
ואמרו חז"ל קדשהו בדברים - בכניסתו בקידוש, וביציאתו בהבדלה.
מצוה לספר
גם שנים רבות לאחר פטירתו, היו מזכירים יהודי העיר סלוצק את שמו של רבם הגדול - הרידב"ז, בדחילו ורחימו. כל יהודי בעיר ידע לספר על התמדתו הנפלאה של רבם האהוב ומסירות נפשו על התורה. ידוע היה כי הרידב"ז היה נכנס מידי יום לבית המדרש הגדול, מתיישב בפינתו, ולומד ברציפות ללא הפסקה למעלה משתים עשרה שעות! את בית הכנסת הזה בחר היות ומפאת גודלו לא ניתן היה לחממו, והקור גרם לכך שלא נרדם בלימודו. כל ילד בעיר ידע לספר כי הרב אוכל מידי יום ארוחה אחת בלבד, על מנת שלא לבזבז זמן בארוחות נוספות.
זקני העיר ידעו לספר כי פעם חלה הרידב"ז במחלה קשה ביותר עד שהרופאים נואשו מחייו. אולם לאחר מספר ימים התעורר הרב, וסיפר כי הובא לדין בפני הבית דין של מעלה. לזכותו טען על התמדתו המרובה, ועל מסירות נפשו לכתיבת פירושו המפורסם על הירושלמי. אולם בית הדין לא הסתפק בכך, עד שבא מלאך ואמר לזכותו של הרב כי הוא מקפיד לערוך את השולחן לכבוד שבת כבר ביום חמישי, ומעשה זה שיכנע את הבית דין של מעלה להאריך את חייו...
זמן לא רב לאחר התמנותו של הרב יחיאל מיכל עפשטיין- בעל 'ערוך השולחן', לרב בעיר נובהרדוק, כינס את כל תושבי העיר לאסיפה מיוחדת. הרב הצעיר פתח בדרשה ארוכה בדבר חשיבותה של השבת, וסיים ואמר: "על מנת לכבד את השבת כפי הראוי, מהשבוע לא נקבל את השבת בשקיעת החמה כפי שאנו רגילים, אלא בעוד היום גדול נתאסף יחד לבית הכנסת, נתפלל ונקבל את השבת. "הציבור יצא מהדרשה עם חיוך קל על השפתיים", ברור היה לכולם כי תקנתו החדשה של הרב לא תחזיק מעמד. כשראשי הקהל ניגשו אל הרב לשכנעו לוותר על תקנה זו, אמר להם כי כידוע תחנת הרכבת של העיר רחוקה ממנה מאוד, וכי העגלונים נוסעים לשם הלוך ושוב כל היום. ביום שישי העגלונים המביאים את אחרוני היהודים מגיעים לביתם לאחר שקיעת החמה, ובכך מחללים שבת. אולם כעת בעזרת התקנה החדשה, אף אחרון העגלונים יגיע עוד לפני השבת. הוסיף הרב ואמר: "השבת כמוה כחתונה, חתן המכבד את כלתו יעשה כל מאמץ להקדים מעט לחתונה ולא יגיע ברגע האחרון מתנשף כולו".
יום שישי בשעה היעודה פסע הרב, לבוש בגדי שבת אל עבר בית הכנסת. העוברים והשבים הביטו אל הרב משועשעים, מפני ששיערו כי לא ימצא איש בבית הכנסת. בית הכנסת אכן היה ריק מאנשים, ולרב לא נותרה ברירה, אלא לאסוף מנין של נערים איתם התפלל קבלת שבת וערבית. בשבת שלאחר מכן חזר המראה על עצמו, בית הכנסת היה ריק לחלוטין, והרב, לאחר מאמץ, הצליח לאסוף מנין נערים ולהתפלל עימהם. בתום תפילתו לא פנה הרב אל ביתו אלא המתין לבואם של המתפללים. כשאחד המתפללים ניגש אל התיבה כשליח ציבור מנע זאת ממנו הרב ואמר כי על פי החלטת המרא דאתרא התפילה התקיימה כבר, ומי שאיחר יתפלל ביחידות! בלית ברירה עמדו כל הקהל והתפללו קבלת שבת וערבית ביחידות, ומאז נהגו בנובהרדוק לקבל את השבת בשעה מוקדמת ביותר. ואמרו בהלצה כי בעת שאומרים בכל המדינה "לכה דודי" אזי בנובהרדוק כבר אומרים "לכה לישון".
מצוה להורות
כתב ה'חפץ חיים' זי"ע (בהקדמה למשנה ברורה חלק ג'), כי מי שאינו לומד הלכות שבת כסדר, קרוב לודאי שבכל שבת עובר על איסורי שבת ר"ל, לכן טוב לאדם לקבוע עיתים ללימוד מסודר של כל הלכות שבת.
מצוה להוסיף מהחול על הקודש. לכן יש לאדם לקבל על עצמו את השבת עוד קודם שקיעת החמה, וכן ימתין ביציאתה זמן מה לאחר צאת הכוכבים. בערב שבת יש להקפיד להתפלל מנחה לפני השקיעה שאז נכנסת כבר השבת, ואם בבית הכנסת מאחרים להתפלל מוטב שיתפלל ביחידות מאשר שיתפלל במנין אבל לאחר השקיעה. תוספת השבת על האדם אינה נעשית ממילא, אלא האדם צריך לקבל על עצמו את השבת בדיבור או לכל הפחות בהרהור. ואם אמר 'בואי בשלום' או 'מזמור שיר ליום השבת' חלה עליו קדושת השבת. אם בבית הכנסת קיבלו הציבור על עצמם את השבת, זה מחייב אף את זה שטרם הגיע לבית הכנסת, וכן את הנשים שבבית, ולכן ראוי לאדם להקדים ולהגיע לבית הכנסת קודם שהציבור יקבל שבת.
מי שקיבל על עצמו שבת יכול לבקש מיהודי אחר שטרם קיבל עליו את השבת לעשות עבורו כל מלאכה.
על הפסוק (ישעיה נ"ח י"ג): "וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד", אמרו חז"ל: כיבוד הוא - שירחץ פניו וידיו בחמין לפני שבת, וילבש כסות ולבוש נקיים ומיוחדים לשבת. ועונג הוא - שיתענג במאכל ומשקה.
מצוה לערוך במוצאי שבת את שולחנו לסעודת מלוה מלכה, וזאת אף אם אוכל כזית בלבד, מכל מקום לכבודה של השבת יערוך את השולחן כולו.
כתב הרמב"ן כי בכלל מצוה זו להזכיר בימות השבוע את יחס היום לשבת, כגון: היום יום ראשון בשבת, שני בשבת וכו', וכשיזדמן לו דבר מאכל משובח ישמרהו לשבת ויאמר בפיו כי הו
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך נראית נקמה יהודית?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
האם מותר לפנות למקובלים?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
אוי ויי!
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
