ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
משה רבינו נכנס לארץ ישראל...
ובכן, יש שורה של 'אמיתות' תורניות ידועות, שמי שמעמיק בהם מגלה שהתמונה קצת שונה.
הכיצד? והלא בחטא 'מי מריבה' נגזר על משה שלא להיכנס לארץ, ופרשתנו מתחילה בתחנוניו הגדולים של משה להכנס לארץ? וה' מסרב לבקשתנו בהתרותו – "אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה"!
התשובה היא פשוטה – גם עבר הירדן המזרחי הוא חלק מארץ ישראל, נחלת ראובן וגד וחצי שבט המנשה. כל בקשתו של משה היא לעבור לעבר הירדן המערבי, ולכך לא זכה, כדברי רש"י (במדבר כז, יב) "כיון שנכנס משה לנחלת בני גד ובני ראובן, שמח ואמר: כמדומה שהותר לי נדרי. משל למלך שגזר על בנו שלא יכנס לפתח פלטין שלו נכנס לשער והוא אחריו, לחצר והוא אחריו, לטרקלין והוא אחריו, כיון שבא ליכנס לקיטון, א"ל בני מכאן ואילך אתה אסור ליכנס".
וכאן צפה ועולה השאלה – אם כן, על מה הרעש הגדול? למה כל כך משמעותי למשה להיכנס דווקא לעבר הירדן המערבי? הרי 'מצוות התלויות בארץ' ועוד ממעלות הארץ מקיימים גם בעבר הירדן המזרחי?
שאלה זו אפשר גם לשאול על רבי זירא, שעליו מסופר בכתובות (קיב. – בתרגום חופשי) שכשעלה לארץ ישראל, לא מצא סירת מעבורת לעבור את הנהר, (בירושלמי שביעית נראה שמדובר בנהר הירדן), תפס חבל שהיה קשור מצד לצד, ובעזרתו צלח את הנהר. היה שם מין אחד שאמר לו: עם פזיז... עדיין בפזיזותכם אתם עומדים! (כי אתה עובר בפזיזות את הירדן, ולא ממתין לסירה מסודרת). ענה לו רבי זירא: מקום שמשה ואהרון לא זכו לו, מי יאמר שאזכה לו?
ושוב נשאלת השאלה – הרי רבי זירא כבר בארץ ישראל המזרחית, ולמה כל כך בוער לו להיכנס?
התשובה נעוצה בתפילתו של משה בפרשתנו: "אעברה נא ואראה... הארץ הטובה, אשר בעבר הירדן, ההר הטוב הזה והלבנון". מבאר שם רשי: הלבנון זה בית המקדש, (שמלבין עוונותיהם של ישראל).
במילים אלו משה מבאר את מעלתה של ארץ ישראל המערבית, שבה נמצא המקדש. הוא לא מבקש רק לראות את המקדש, אלא בקשת הכניסה לארץ היא הבקשה להיכנס לחלק בארץ שבו נמצא מקדש ה'.
ובאמת, הדברים הללו מפורשים בספר יהושע (כב). לאחר שעברו בני גד וראובן וחצי שבט המנשה, לפני ה' למלחמה, וסייעו לעם ישראל לכבוש את ארץ ישראל המערבי, נפרד מהם יהושע והם שבים לנחלתם שבעבר הירדן המזרחי. והנה להפתעת בני ישראל המערביים, בונים המזרחיים מזבח גדול. המערביים חוששים שהמזרחיים שבים מאחרי ה', והם פונים אליהם באמירה: "וְאַ֨ךְ אִם־טְמֵאָ֜ה אֶ֣רֶץ אֲחֻזַּתְכֶ֗ם, עִבְר֨וּ לָכֶ֜ם אֶל־אֶ֨רֶץ אֲחֻזַּ֤ת יְקֹוָק֙, אֲשֶׁ֤ר שָֽׁכַן־שָׁם֙ מִשְׁכַּ֣ן יְקֹוָ֔ק...". והמזרחיים מרגיעים אותם, שהמזבח לא נועד להקרבת קרבנות, אלא לבטא את העובדה שגם המזרחיים הם חלק מעם ישראל, ומקריבים במזבח שבמשכן ה'.
גם שם בולטת האמירה, שארץ ישראל המערבית היא ארץ אחוזת ה', כי בה נמצא - משכן ה'.
יש כאן יסוד חשוב מאוד, שמתחבר מאוד לשבת נחמו עם הכיסופים המחודשים לבניין המקדש במהרה. משהו ממעלת בית המקדש מתפשטת על פני כל ארץ ישראל (המערבית).
יסוד זה מתבאר בספר הכוזרי, שכאשר הוא מדבר על מעלת ארץ ישראל הוא מביא עניינים ממעלת המקדש. (וכך גם כשהוא מדבר על מעלת ארץ ישראל הוא מביא ממעלת משה רבינו).
וכך הוא כותב (מאמר שני, אות יד): "על הארץ הזאת נפלה המחלוקת והקנאה בראשונה בין הבל ובין קין, כאשר בקשו לדעת – מי משניהם ירצה לבוא במקום אדם (הראשון), כסגולתו וגרעינו, ובזה יהיה הוא היורש את הארץ, והוא המדובק בעניין האלוקי". כלומר, מי שנוחל את הארץ, ממנו יצא העם הנבחר, שיש לו סגולה אלוקית קדושה, ולכן קין והבל רבו ביניהם מי ינחל את ארץ ישראל.
מקורותיו של הכוזרי הם מהמדרש (בראשית רבה פרשה כב): "רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר: על מה היו מדיינין? אלא זה אומר בתחומי בית המקדש נבנה, וזה אומר בתחומי בהמ"ק נבנה, שנא' ויהי בהיותם בשדה, ואין שדה אלא בהמ"ק, היך מה דאת אמר (מיכה ג) ציון שדה תחרש, ומתוך כך (בראשית ד) ויקם קין אל הבל אחיו וגו'".
אם כן, נשאלת השאלה - המדרש אומר שהם רבו על מקום המקדש, ולמה אומר הכוזרי שהמריבה שלהם מבטאת את המעלה של כל ארץ ישראל? אלא שזה בדיוק העניין, קדושת המקדש מתפשטת על כל ארץ ישראל המערבית.
בימים אלו שאנו מתנערים מאבל החורבן, ומתמלאים בתקוות הנחמה והגאולה, נודה לה' שזכינו להיכנס לארץ הקדושה, מקום שמשה ואהרון לא זכו לו, ולטעום מעט מקדושת המקדש, ותפילה בפינו שנזכה לגאולה השלימה, שיבנה בית המקדש במהרה בימינו!
איך ללמוד אמונה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
האם מותר לפנות למקובלים?
שיא השיאים בפסח!
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
למה ללמוד גמרא?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מי צריך את הערבה?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
