ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
משה רבינו נכנס לארץ ישראל...
ובכן, יש שורה של 'אמיתות' תורניות ידועות, שמי שמעמיק בהם מגלה שהתמונה קצת שונה.
הכיצד? והלא בחטא 'מי מריבה' נגזר על משה שלא להיכנס לארץ, ופרשתנו מתחילה בתחנוניו הגדולים של משה להכנס לארץ? וה' מסרב לבקשתנו בהתרותו – "אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה"!
התשובה היא פשוטה – גם עבר הירדן המזרחי הוא חלק מארץ ישראל, נחלת ראובן וגד וחצי שבט המנשה. כל בקשתו של משה היא לעבור לעבר הירדן המערבי, ולכך לא זכה, כדברי רש"י (במדבר כז, יב) "כיון שנכנס משה לנחלת בני גד ובני ראובן, שמח ואמר: כמדומה שהותר לי נדרי. משל למלך שגזר על בנו שלא יכנס לפתח פלטין שלו נכנס לשער והוא אחריו, לחצר והוא אחריו, לטרקלין והוא אחריו, כיון שבא ליכנס לקיטון, א"ל בני מכאן ואילך אתה אסור ליכנס".
וכאן צפה ועולה השאלה – אם כן, על מה הרעש הגדול? למה כל כך משמעותי למשה להיכנס דווקא לעבר הירדן המערבי? הרי 'מצוות התלויות בארץ' ועוד ממעלות הארץ מקיימים גם בעבר הירדן המזרחי?
שאלה זו אפשר גם לשאול על רבי זירא, שעליו מסופר בכתובות (קיב. – בתרגום חופשי) שכשעלה לארץ ישראל, לא מצא סירת מעבורת לעבור את הנהר, (בירושלמי שביעית נראה שמדובר בנהר הירדן), תפס חבל שהיה קשור מצד לצד, ובעזרתו צלח את הנהר. היה שם מין אחד שאמר לו: עם פזיז... עדיין בפזיזותכם אתם עומדים! (כי אתה עובר בפזיזות את הירדן, ולא ממתין לסירה מסודרת). ענה לו רבי זירא: מקום שמשה ואהרון לא זכו לו, מי יאמר שאזכה לו?
ושוב נשאלת השאלה – הרי רבי זירא כבר בארץ ישראל המזרחית, ולמה כל כך בוער לו להיכנס?
התשובה נעוצה בתפילתו של משה בפרשתנו: "אעברה נא ואראה... הארץ הטובה, אשר בעבר הירדן, ההר הטוב הזה והלבנון". מבאר שם רשי: הלבנון זה בית המקדש, (שמלבין עוונותיהם של ישראל).
במילים אלו משה מבאר את מעלתה של ארץ ישראל המערבית, שבה נמצא המקדש. הוא לא מבקש רק לראות את המקדש, אלא בקשת הכניסה לארץ היא הבקשה להיכנס לחלק בארץ שבו נמצא מקדש ה'.
ובאמת, הדברים הללו מפורשים בספר יהושע (כב). לאחר שעברו בני גד וראובן וחצי שבט המנשה, לפני ה' למלחמה, וסייעו לעם ישראל לכבוש את ארץ ישראל המערבי, נפרד מהם יהושע והם שבים לנחלתם שבעבר הירדן המזרחי. והנה להפתעת בני ישראל המערביים, בונים המזרחיים מזבח גדול. המערביים חוששים שהמזרחיים שבים מאחרי ה', והם פונים אליהם באמירה: "וְאַ֨ךְ אִם־טְמֵאָ֜ה אֶ֣רֶץ אֲחֻזַּתְכֶ֗ם, עִבְר֨וּ לָכֶ֜ם אֶל־אֶ֨רֶץ אֲחֻזַּ֤ת יְקֹוָק֙, אֲשֶׁ֤ר שָֽׁכַן־שָׁם֙ מִשְׁכַּ֣ן יְקֹוָ֔ק...". והמזרחיים מרגיעים אותם, שהמזבח לא נועד להקרבת קרבנות, אלא לבטא את העובדה שגם המזרחיים הם חלק מעם ישראל, ומקריבים במזבח שבמשכן ה'.
גם שם בולטת האמירה, שארץ ישראל המערבית היא ארץ אחוזת ה', כי בה נמצא - משכן ה'.
יש כאן יסוד חשוב מאוד, שמתחבר מאוד לשבת נחמו עם הכיסופים המחודשים לבניין המקדש במהרה. משהו ממעלת בית המקדש מתפשטת על פני כל ארץ ישראל (המערבית).
יסוד זה מתבאר בספר הכוזרי, שכאשר הוא מדבר על מעלת ארץ ישראל הוא מביא עניינים ממעלת המקדש. (וכך גם כשהוא מדבר על מעלת ארץ ישראל הוא מביא ממעלת משה רבינו).
וכך הוא כותב (מאמר שני, אות יד): "על הארץ הזאת נפלה המחלוקת והקנאה בראשונה בין הבל ובין קין, כאשר בקשו לדעת – מי משניהם ירצה לבוא במקום אדם (הראשון), כסגולתו וגרעינו, ובזה יהיה הוא היורש את הארץ, והוא המדובק בעניין האלוקי". כלומר, מי שנוחל את הארץ, ממנו יצא העם הנבחר, שיש לו סגולה אלוקית קדושה, ולכן קין והבל רבו ביניהם מי ינחל את ארץ ישראל.
מקורותיו של הכוזרי הם מהמדרש (בראשית רבה פרשה כב): "רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר: על מה היו מדיינין? אלא זה אומר בתחומי בית המקדש נבנה, וזה אומר בתחומי בהמ"ק נבנה, שנא' ויהי בהיותם בשדה, ואין שדה אלא בהמ"ק, היך מה דאת אמר (מיכה ג) ציון שדה תחרש, ומתוך כך (בראשית ד) ויקם קין אל הבל אחיו וגו'".
אם כן, נשאלת השאלה - המדרש אומר שהם רבו על מקום המקדש, ולמה אומר הכוזרי שהמריבה שלהם מבטאת את המעלה של כל ארץ ישראל? אלא שזה בדיוק העניין, קדושת המקדש מתפשטת על כל ארץ ישראל המערבית.
בימים אלו שאנו מתנערים מאבל החורבן, ומתמלאים בתקוות הנחמה והגאולה, נודה לה' שזכינו להיכנס לארץ הקדושה, מקום שמשה ואהרון לא זכו לו, ולטעום מעט מקדושת המקדש, ותפילה בפינו שנזכה לגאולה השלימה, שיבנה בית המקדש במהרה בימינו!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.


















