ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
משה רבינו נכנס לארץ ישראל...
ובכן, יש שורה של 'אמיתות' תורניות ידועות, שמי שמעמיק בהם מגלה שהתמונה קצת שונה.
הכיצד? והלא בחטא 'מי מריבה' נגזר על משה שלא להיכנס לארץ, ופרשתנו מתחילה בתחנוניו הגדולים של משה להכנס לארץ? וה' מסרב לבקשתנו בהתרותו – "אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה"!
התשובה היא פשוטה – גם עבר הירדן המזרחי הוא חלק מארץ ישראל, נחלת ראובן וגד וחצי שבט המנשה. כל בקשתו של משה היא לעבור לעבר הירדן המערבי, ולכך לא זכה, כדברי רש"י (במדבר כז, יב) "כיון שנכנס משה לנחלת בני גד ובני ראובן, שמח ואמר: כמדומה שהותר לי נדרי. משל למלך שגזר על בנו שלא יכנס לפתח פלטין שלו נכנס לשער והוא אחריו, לחצר והוא אחריו, לטרקלין והוא אחריו, כיון שבא ליכנס לקיטון, א"ל בני מכאן ואילך אתה אסור ליכנס".
וכאן צפה ועולה השאלה – אם כן, על מה הרעש הגדול? למה כל כך משמעותי למשה להיכנס דווקא לעבר הירדן המערבי? הרי 'מצוות התלויות בארץ' ועוד ממעלות הארץ מקיימים גם בעבר הירדן המזרחי?
שאלה זו אפשר גם לשאול על רבי זירא, שעליו מסופר בכתובות (קיב. – בתרגום חופשי) שכשעלה לארץ ישראל, לא מצא סירת מעבורת לעבור את הנהר, (בירושלמי שביעית נראה שמדובר בנהר הירדן), תפס חבל שהיה קשור מצד לצד, ובעזרתו צלח את הנהר. היה שם מין אחד שאמר לו: עם פזיז... עדיין בפזיזותכם אתם עומדים! (כי אתה עובר בפזיזות את הירדן, ולא ממתין לסירה מסודרת). ענה לו רבי זירא: מקום שמשה ואהרון לא זכו לו, מי יאמר שאזכה לו?
ושוב נשאלת השאלה – הרי רבי זירא כבר בארץ ישראל המזרחית, ולמה כל כך בוער לו להיכנס?
התשובה נעוצה בתפילתו של משה בפרשתנו: "אעברה נא ואראה... הארץ הטובה, אשר בעבר הירדן, ההר הטוב הזה והלבנון". מבאר שם רשי: הלבנון זה בית המקדש, (שמלבין עוונותיהם של ישראל).
במילים אלו משה מבאר את מעלתה של ארץ ישראל המערבית, שבה נמצא המקדש. הוא לא מבקש רק לראות את המקדש, אלא בקשת הכניסה לארץ היא הבקשה להיכנס לחלק בארץ שבו נמצא מקדש ה'.
ובאמת, הדברים הללו מפורשים בספר יהושע (כב). לאחר שעברו בני גד וראובן וחצי שבט המנשה, לפני ה' למלחמה, וסייעו לעם ישראל לכבוש את ארץ ישראל המערבי, נפרד מהם יהושע והם שבים לנחלתם שבעבר הירדן המזרחי. והנה להפתעת בני ישראל המערביים, בונים המזרחיים מזבח גדול. המערביים חוששים שהמזרחיים שבים מאחרי ה', והם פונים אליהם באמירה: "וְאַ֨ךְ אִם־טְמֵאָ֜ה אֶ֣רֶץ אֲחֻזַּתְכֶ֗ם, עִבְר֨וּ לָכֶ֜ם אֶל־אֶ֨רֶץ אֲחֻזַּ֤ת יְקֹוָק֙, אֲשֶׁ֤ר שָֽׁכַן־שָׁם֙ מִשְׁכַּ֣ן יְקֹוָ֔ק...". והמזרחיים מרגיעים אותם, שהמזבח לא נועד להקרבת קרבנות, אלא לבטא את העובדה שגם המזרחיים הם חלק מעם ישראל, ומקריבים במזבח שבמשכן ה'.
גם שם בולטת האמירה, שארץ ישראל המערבית היא ארץ אחוזת ה', כי בה נמצא - משכן ה'.
יש כאן יסוד חשוב מאוד, שמתחבר מאוד לשבת נחמו עם הכיסופים המחודשים לבניין המקדש במהרה. משהו ממעלת בית המקדש מתפשטת על פני כל ארץ ישראל (המערבית).
יסוד זה מתבאר בספר הכוזרי, שכאשר הוא מדבר על מעלת ארץ ישראל הוא מביא עניינים ממעלת המקדש. (וכך גם כשהוא מדבר על מעלת ארץ ישראל הוא מביא ממעלת משה רבינו).
וכך הוא כותב (מאמר שני, אות יד): "על הארץ הזאת נפלה המחלוקת והקנאה בראשונה בין הבל ובין קין, כאשר בקשו לדעת – מי משניהם ירצה לבוא במקום אדם (הראשון), כסגולתו וגרעינו, ובזה יהיה הוא היורש את הארץ, והוא המדובק בעניין האלוקי". כלומר, מי שנוחל את הארץ, ממנו יצא העם הנבחר, שיש לו סגולה אלוקית קדושה, ולכן קין והבל רבו ביניהם מי ינחל את ארץ ישראל.
מקורותיו של הכוזרי הם מהמדרש (בראשית רבה פרשה כב): "רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר: על מה היו מדיינין? אלא זה אומר בתחומי בית המקדש נבנה, וזה אומר בתחומי בהמ"ק נבנה, שנא' ויהי בהיותם בשדה, ואין שדה אלא בהמ"ק, היך מה דאת אמר (מיכה ג) ציון שדה תחרש, ומתוך כך (בראשית ד) ויקם קין אל הבל אחיו וגו'".
אם כן, נשאלת השאלה - המדרש אומר שהם רבו על מקום המקדש, ולמה אומר הכוזרי שהמריבה שלהם מבטאת את המעלה של כל ארץ ישראל? אלא שזה בדיוק העניין, קדושת המקדש מתפשטת על כל ארץ ישראל המערבית.
בימים אלו שאנו מתנערים מאבל החורבן, ומתמלאים בתקוות הנחמה והגאולה, נודה לה' שזכינו להיכנס לארץ הקדושה, מקום שמשה ואהרון לא זכו לו, ולטעום מעט מקדושת המקדש, ותפילה בפינו שנזכה לגאולה השלימה, שיבנה בית המקדש במהרה בימינו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
