ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שניאור בן חיים
"איך ידעת"? הופתעתי, "באמת יש לי בעיות קשות בעסקים".
"שכחת שממני אי אפשר להסתיר כלום", צחק משה, "אבל אל דאגה, שמעתי שיש צדיק מקובל אחד, שפותר לאנשים בעיות בעסקים. כדאי לך ללכת אליו. אתה יודע, זה יעלה קצת כסף, אבל משתלם".
ללכת? הרהרתי. מיהו האדם המתאים אליו הולכים, אם בכלל, לעצה וברכה?
הרב אליקים לבנון שליט"א - רב הישוב אלון מורה וראש הישיבה
גדולים בתורה ובמידות
חכמים מלמדים אותנו: "עשה לך רב". כלומר - כל אדם, לפי בינתו וראייתו, יכול לקבוע לעצמו מי הוא רבו, וממי הוא מקבל עצה וברכה. אולם, על הרב להיות אדם, שבכוחו לתת עצה טובה, כי אם חלילה ייתן עצה רעה יעבור על איסור "לפני עיוור לא תיתן מכשול". (לפי פשוטו של מקרא היינו אומרים, שמדובר בבור או אבן המהווים מכשול למי שאינו רואה. אולם, חכמים מוציאים את הפסוק מפשוטו, ומפרשים אותו על נתינת עצה רעה לאדם).
מיהו הרב שבכוחו לתת עצה טובה? עונה על כך דוד המלך: "תורת ה' תמימה משיבת נפש" (תהילים י"ט), רק כאשר התורה מופיעה בשלמותה אזי היא משיבת נפש. התורה כוללת גם את הנגלה וגם את הנסתר. לא יתכן שיהא אדם גדול בנסתר, אם לא מילא כריסו קודם לכן בש"ס ופוסקים על פי הנגלה. ובנוסף - כדי להגיע לנבואה צריך אדם להיות חכם, גיבור, עשיר ועניו. ההדגשה על הענוה, שהיא הכותרת לכל המידות הטובות.
אנו חייבים לדעת, שהרב שלנו הוא גדול בנגלה, ואם הוא בנוסף לזה גם גדול בנסתר, ודאי טוב. כמו כן, חייבים לראות אם הוא נוהג בגאווה, מתנשא על תלמידיו ושומעי לקחו, מנצל אותם לצרכיו וכדומה, או שהוא מתנהג בענווה ובשפלות רוח. אם אנו מוצאים בו את התכונות הטובות הללו אפשר להתקשר עמו, ולקבל ממנו עצה וברכה.
בדורנו, התרחבה התופעה שאנשים בעלי כריזמה שמקימים לעצמם במה אשר בה הם דורשים בדרך כלל, בתורת הנסתר. זה קל מאד, מפני שכל מי שאינו מבין, תולה זאת בחכמתו וצדקתו של הרב, ובפחיתות עצמו. אנשים תמימים נופלים ברשתם של הללו, ולעיתים נגרמים להם נזקים כבירים - גשמיים ורוחניים. לכן יש להיזהר ולעשות לנו רב רק מאותם גדולים אשר הם גדולים בכל חלקי התורה, ובעיקר - נוהגים בישרות, בענווה ובצניעות כלפי עצמם וכלפי שומעי לקחם. ברוך ה' שלא עזב את הארץ, ונתן לנו תלמידי חכמים צדיקים וישרים, אשר אפשר ומצווה לקבל תורה וברכה מפיהם. נאמנים עלינו דברי חכמים: "אם דומה הרב למלאך ה' צבאות", כלומר - שלם בתורה ובמידות, "יבקשו תורה מפיהו" (מסכת חגיגה בדף ט"ו), ויוכלו להתברך בכל מעשיהם.
הרב שמואל אליהו שליט"א - רב העיר צפת
אל תלך על סמך שמועה
פעם אחת, סיפרו לאמו"ר הרב מרדכי אליהו שליט"א על "מקובל ירושלמי חשוב", שמורה לזוגות נשואים להיפרד, כיון שהוא רואה שהם לא מאותו שורש נשמה ולא מתאימים. קרא לו מו"ר אבא ואמר לו: שמעתי שהפרדת בין פלוני לאלמונית. ובכן דע לך - כי אם אתה אומר כן לזוגות שלא התארסו עדיין - החרשתי, למרות שגם זה לא נכון לעשות. אבל אם אתה אומר כן לזוגות מאורסים או חלילה לנשואים, אפרסם ברבים שאתה טועה ומטעה. התקומם אותו מקובל והסביר, שאותו זוג שהפריד באמת לא מתאים על פי השמות ושמות ההורים וכדומה. אמר לו מו"ר אבי: אתה צריך להתגרש מאשתך. לפי החישוב שחישבת לזוג זה על פי שמותיהם, גם אתה ואשתך לא מתאימים בשמותיכם. צא וגרש! התחלחל ה"מקובל" ואמר: כיצד אעשה זאת? יש לי עשרה ילדים? אמר לו: אם לא נכון להפריד אותך מאשתך, לא נכון להפריד כל זוג וזוג שהוא.
כאשר שואלים אותי אם ללכת למקובל פלוני או אלמוני, אני עונה - שאם אינך מכיר את האדם, ואתה לא בטוח לחלוטין שהוא נקי, קדוש וטהור - אל תלך! הטעם לכך הוא, שבימינו התעורר מאוד הכוח של ההשגות הרוחניות, וכיון שלכל דבר בעולם יש פרי ויש גם קליפה, גם להשגות הטהורות יש קליפות. הקליפות הם אנשים בעלי כוח רוחני, שמייעצים עצות רעות. אינני מדבר על רמאים ומאחזי עיניים, אלא על בעלי כוחות אמיתיים, שמשתמשים בכוחם בדרך לא נכונה. לכן, אל תלך על סמך שמועה, אלא רק על סמך היתר מרב חשוב וגדול אמיתי. ואספר לכם סיפור אחד מיני אלפים:
סיפר לי פעם רב מקובל חשוב, כי לפני שהוא החל לייעץ לאנשים, הוא הלך לבקש רשות ממו"ר אבי שליט"א. מו"ר אבא דיבר עמו, ושאל אותו מספר שאלות. תוך כדי הדברים, נכנס אדם עם שאלה על אישה הנמצאת בהריון, והרופא אמר לה כי העובר שלה נפטר ל"ע. היא שואלת - האם לסמוך על הרופא ולעשות הפלה או לא? מו"ר אבא אמר לשואל - לברר אצל האישה באיזה חודש היא נמצאת ובאיזה חודש העובר מת? כשיצא השואל, אמר מו"ר אבא לאותו רב חשוב: דע לך, האישה בחודש הרביעי והעובר מת לפני חודש ימים. אחרי כמה רגעים, נכנס השואל לחדר ואמר כדברי מו"ר אבא - האישה בחודש הרביעי והעובר מת לפני חודש. פסק מו"ר אבא - כי על פי ההלכה צריך לשאול עוד רופא, אם התשובה שלו תהיה זהה לדברי הרופא הראשון - יש לעשות הפלה. אמר מו"ר אבא לאותו רב חשוב: אף על פי שאפשר לדעת את העובדות גם בלי לשאול את הרופא, אי אפשר על פי ידיעה כזו לפסוק הלכה. מכאן תלמד, שאי אפשר לייעץ לפי ידיעות כאלו, כמו שעושים כמה וכמה "רבנים מקובלים".
ובאמת כמה וכמה סיפורים עצובים מאוד שמעתי על בעלי מופתים, שניצלו את כוחותיהם לטובת עצמם או ל...הנאת עצמם חלילה. כבר שמענו על אנשים שהיו באמת בעלי השגה, ונפלו לידי גאווה ותאווה. לכן אם תראו אחד שמזלזל בפסיק קטן בהלכה - אל תלכו אליו. אם תראו שיש בו גאווה, גסות ותאווה - אל תשמעו אליו. אם הוא חומד את ממונכם - תתרחקו ממנו. אל תלכו אלא לרב מקובל צדיק וטהור, או לראש ישיבה שמלמד תורה לרבים, שיש לו סייעתא דשמיא. ואם שניהם התרכזו באחד מה טוב.
הרב נתנאל יוסיפון שליט"א - ר"מ בישיבת מצפה יריחו
ברכה ותפילה
באחד הערבים נכנס אדם לרבי נחמן מברסלב ליטול ממנו עצה. משהציע את שאלתו, ענה לו רבי נחמן בשאלה - "התפללת ערבית"? תמה האיש על הקשר בין שאלתו לתשובה. הסביר לו הרבי: "בברכת השכיבנו שבתפילת ערבית, אנו פונים אל ה' בבקשה - 'ותקננו בעצה טובה מלפניך', האם לפני שבאת לשאול לעצתי, פנית אל ה' שיסייע לך בדבר"? (מעשה זה שמעתי מהצדיק רבי רפאל לווין זצ"ל).
רבי נחמן לא בא לומר, שלא חשוב ללכת לצדיק לקבלת עצה ברכה ותפילה, שהרי מצאנו בגמרא (ברכות לד:) שבשעה ש"חלה בנו של רבן גמליאל, שיגר שני תלמידי חכמים אצל רבי חנינא בן דוסא לבקש עליו רחמים", וכן כשחלה בנו של רבן יוחנן בן זכאי, ביקש רבן יוחנן מרבי חנינא, שיבקש עליו רחמים, "וביקש עליו רחמים וחיה". גם מבחינה ציבורית מצאנו הנחיה זו - אם ראית דור, שלא יורד בו טל ומטר "מאי תקנתן? ילכו אצל מי שיודע ללחוש (להתפלל), שנאמר: יגיד עליו רעו ואין יתרון לבעל הלשון" (תענית ח.), וכן דוד היה נמלך לפני מלחמותיו בחכמי ישראל (ברכות ג:).
דומה, שההתייחסויות השונות שמצאנו לעניין זה הם רק למימדיו. יש שהפכו זאת לנקודה מרכזית בעבודת ה', ויש שראו בו עניין פחות מרכזי. יש שנתנו משקל גם למופתיהם של הצדיקים, יש שיצאו נגדם מדין "תמים תהיה עם ה' אלוקיך", ויש שעשו אותות ומופתים אך לא רצו להופכם לעניין מרכזי כי "המופתים היו מתגלגלים מתחת לספסלים אלא שאיש לא טרח להרימם". אולם דומה שכולם מודים, וזאת בא הסיפור בו פתחנו ללמדנו, שאסור לאדם שההליכה לצדיק תבוא אצלו במקום הפניה השמיימה ועבודתו האישית המאומצת. על האדם להתפלל ולפנות לאלוקים, ואין לנו על מי להישען אלא על אבי

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

איך ללמוד גמרא?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

כיצד מתחזקים באהבת ישראל?

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מטות מקום היחיד בתוך כלל ישראל
השיעור עוסק במעבר מעבודת הכלל לעבודת הפרט, דרך התבוננות בכוח הדיבור והרגש האישי הבאים לידי ביטוי בהלכות נדרים. בהמשך, מתוך בקשת בני גד וראובן בפרשת מסעי, מודגש כיצד הייחודיות של כל שבט ועדה משתלבת יחד לכדי פסיפס שלם הבונה את אחדות האומה האמיתית.

אורות ישראל ותחייתו השאיפה הפנימית להתעלות
פסקה ל"ב
הנשמה הפנימית והטהורה של האדם הפרטי, של עם ישראל ושל הבריאה כולה, אשר זועקת ומשתוקקת ללא הרף לצאת מהצמצום אל עבר שלמות, גאולה ותיקון. בנוסף, מוסבר כי כל התנועות והמאבקים בעולם נובעים למעשה מאותו רצון עמוק לאחדות, בניגוד לתפיסת המינות השטחית שמבקשת לנתק את הקדושה מתוך החיים הגשמיים.

נדרים התרת חכם והפרת בעל
השיעור עוסק בהבדל היסודי בהלכות נדרים בין התרת חכם, שעוקר את הנדר מעיקרו (למפרע), לבין הפרת בעל, שחותכת ומבטלת אותו מכאן ולהבא. דרך ניתוח שיטת הרמב"ם, התוספות ומפרשים נוספים, השיעור מנתח את ההשלכות המעשיות של הבדל זה, כגון שאלת החיוב במלקות או הבאת קורבן חטאת.

לנתיבות ישראל התחלת הגאולה בעיני גדולי ישראל
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א
הרב מביא את עמדותיהם של רבנים בולטים, כדוגמת הרב קלישר, הרב גוטמכר והגאון מווילנא, ביחס למצוות יישוב ארץ ישראל והשאלה האם חזרת העם לארצו מהווה את "אתחלתא דגאולה". בנוסף, נידונות ההשקפות השונות סביב היחס לתנועה הציונית, והמעבר מציפייה פסיבית לעשייה מעשית הכוללת קניית אדמות ובניין הארץ.

מידות הראי"ה זיכוך האמונה ושבירת הקליפות
אמונה י"ג - י"ז
השיעור עוסק בכך שהאמונה האמיתית חייבת להתפתח בהתמדה ולהשתחרר מתפיסות ילדותיות, דמיוניות ושגויות המכונות "קליפות". תהליך הזיכוך הזה מתרחש לעיתים דווקא באמצעות תופעת הכפירה, שתפקידה ההכרחי הוא לנפץ את האמונות המעוותות הללו ולאפשר לאור האלוהי הטהור והבוגר להתגלות מחדש.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת מטות מסעי
וַיָּמׇת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם (לג לח) פרש"י – מְלַמֵּד שֶׁמֵּת בִּנְשִׁיקָה. מהי מיתת נשיקה, ומדוע מדמה אותה לנשיקה שהיא בפה | איך צדיק וחסיד גדול כדוד המלך ע"ה ימות על ידי מלאך המות חס וחלילה, ואמרו רז"ל שאין הצדיקים מתים אלא בנשיקה | כיון שהיה עתיד להיאמר מצות שמירת שבת בעשרת הדברות במעמד הנכבד, למה הקדימו השם יתברך ונתנו לישראל במרה | אֶלֶף לַמַּטֶּה אֶלֶף לַמַּטֶּה לְכֹל מַטּוֹת יִשְׂרָאֵל תִּשְׁלְחוּ לַצָּבָא. (לא ד) פרש"י - לְרַבּוֹת שֵׁבֶט לֵוִי. אם כן למה לא אמר בקרא שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר אֶלֶף חֲלוּצֵי צָבָא.

האור החיים הקדוש מלחמת מדין- סוד טהרת הכוונה
הרב מסביר את מלחמת מדין בפרשת מטות ומסביר כיצד הניצחון בה התבסס לחלוטין על טהרה אישית וכוונת הלב לשם שמיים, כפי שבא לידי ביטוי בציץ הקדוש שלקחו הלוחמים למערכה. מתוך סיפור המלחמה ובחירת השבטים היוצאים לקרב, אנו לומדים מסר עמוק לחיים על החשיבות העצומה של עשיית מצוות ומעשים מתוך כוונה טהורה ומסירות נפש.

מטות פרשת מטות – נקמה ותקומה
נקמה בישראל אינה עניין של שנאה ומשטמה ו"נחזיר להם" אלא דבר קדוש ונעלה של תיקון עולם רפואת האומה והנפגעים המושפלים

יסודות הש"ס פשט ודרש בפרשת נדרים
ביאור פרשת נדרים על דרך הפשט, וביאור הפרשה על דרך הדרש ואיך הוא מתבקש.

אורות התשובה - הרב הראל כהן יראת חטא- חזרה אל הטבע
אורות התשובה פרק ו פסקה ג'
הרב מסביר שיראת החטא היא טבעית לכל אדם בעולם כלפי המוסר הכללי, ואצל ישראל זה גם כלפי התורה והמצוות, וכדי שזה יחזור להופיע באומה צריך לחזק את הקביעת עיתים לתורה אצל ההמון ולימוד במרה גבוה אצל התלמידי חכמים שיחזירו את הטבע הרוחני לאומה.

אחדות ומחלוקות אלו ואלו דברי א־לוהים חיים, והלכה
האם המחלוקות הן תוצאה של לימוד מרושל או אבן יסוד בבניין העולם? עיון בתורתם של רבים מגדולי ישראל מלמד אותנו על הדרך שבה עלינו להתייחס לדעות מנוגדות לשלנו

רביבים לייקר את ערכם של המורים והמורות
עלינו לייקר את מעמדם של המורים והמורות בישראל, שכן החינוך הוא הבסיס לכל הדברים הטובים | מלמדי התינוקות הם השומרים על ערי ישראל, שבזכות תורתם ולימודם ישראל מתקיימים על אדמתם | גם אם פרנסתם אינה מרווחת לכאורה כמו מקצועות אחרים, תנאיהם נוחים יחסית, קביעותם מובטחת, והם זוכים לסיפוק במעשיהם ובזמן להשקיע במשפחתם

אור החיים על הפרשה תשובת משה לטענות בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
הסיבה שבני גד ובני ראובן הזכירו את שמות הערים בבקשה שלהם. בקשת בני גד ובני ראובן לנחול בעבר הירדן המזרחי ותשובת משה.

כשרות מעמדו ההלכתי של בשר מתורבת
הרב בוחן את כשרותו של בשר מתורבת המופק מתאים מן החי, תוך השוואה לסוגיות תלמודיות ממסכת נדרים העוסקות ביחס שבין "עיקר איסור" ל"תוספת", ובשאלת ביטול איסור על ידי גידולי היתר. דרך ניתוח שיטות הראשונים (כגון הרא"ש, הר"ן והרמב"ם) בדיני גידולי איסור, מציג הרב כיוונים הלכתיים אפשריים להיתר, כדוגמת הסתמכות על התפתחות רב-שלבית ("גידולי גידולים") המבטלת לחלוטין את התא המקורי.

אור החיים על הפרשה בקשת בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
טעם הזכרת הכתוב בנוסף למשה גם את אלעזר הכהן ונישאי העדה כשבני גד ובני ראובן באו לבקש לנחול בעבר הירדן המזרחי. בני גד ובני ראובן הזכירו את המקומות בתור סתירות לטענות שאפשר לטעון נגד בקשתם.
















