מנהג אמירת סליחות | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
רביבים

קטגוריה משנית

שבת ומועדים
ימים נוראים
סליחות

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

שאלה: האם חובה לומר סליחות? והאם אדם שקשה לו להשכים לאמירת סליחות חייב להשכים? ומה הדין כאשר השכמה לאמירת סליחות תגרום לפגיעה בעבודה או בלימוד התורה?
תשובה: לא תיקנו חכמים לומר סליחות, אלא הוא מנהג שהחלו ישראל לנהוג בו מתקופת הגאונים, לפני יותר מאלף שנה. בימי הגאונים נהגו לומר סליחות בעשרת ימי תשובה בלבד, וכך נהגו בשתי הישיבות הגדולות שבבבל, וכך היה המנהג הרווח בימי הראשונים (רמב"ם הלכות תשובה ג, ד). והיו מקומות מעטים שנהגו לומר בהם סליחות גם בכל חודש אלול.

המנהג בספרד
בסוף תקופת הראשונים נתקבל המנהג בקהילות הספרדים לומר סליחות בכל חודש אלול ועשרת ימי תשובה (שולחן ערוך תקפא, א). וזאת מפני שכל הימים הללו ראויים לתשובה, וכפי שמצינו במשה רבנו שבראש חודש אלול עלה להר סיני לבקש סליחה על ישראל שחטאו בעגל, וביום הכיפורים נענה: "סלחתי כדבריך".

רביבים (807)

הרב אליעזר מלמד

747 - פדיון שבויים

748 - מנהג אמירת סליחות

749 - לקראת שני ימים טובים ושבת

טען עוד

המנהג באשכנז
באשכנז התקבל המנהג להתחיל לומר סליחות במוצאי השבת שלפני ראש השנה, ובתנאי שיספיקו לומר ארבעה ימים סליחות לפני ראש השנה. וזאת מפני שמוצאי שבת הוא זמן שמתאים במיוחד לתפילה על כלל ישראל, מפני שבשבת "נהג כל אדם ללמוד..." שהשבת והתורה הם בני זוג, "ובשבת הם פנויים ממלאכה ולומדים תורה. לכך טוב להתחיל ביום ראשון, כי העם שמחים מחמת מצוות התורה שהם לומדים בשבת, וגם מחמת עונג שבת, ואמרינן: אין השכינה שורה לא מחמת עצלות ולא מתוך עצבות אלא מתוך שמחה של מצווה(שבת ל, ב)" (לקט יושר, בשם בעל תרומת הדשן). לפי זה, אף שהזמן המובחר לסליחות הוא באשמורת הבוקר, ביום הראשון יש מעלה לאומרן במוצאי שבת אחר חצות הלילה בבגדי שבת.

עיקר הסליחות על כלל ישראל
יש מי שחושבים בטעות שעיקר הסליחות הוא תפילות פרטיות, אולם כשמתבוננים בנוסח הסליחות מוצאים שעיקרן למען כלל ישראל, ורק בשולי הסליחות יש תוספות מאוחרות של תפילות פרטיות. מפני שאכן מגמת אמירת הסליחות להתעורר לתשובה ולהתחנן לפני ה' שיסלח לנו על חטאינו, וירחם על עמו שנמצא בגלות ובצרה. ואל יביט אל פשעינו וחטאינו אלא יזכור את הברית שכרת עם אבותינו ועימנו, ויזכור את עקדת יצחק ואת עקדת כל הקדושים שמסרו נפשם על קדושת שמו. ולהתפלל על קיבוץ הגלויות ועל בניין הארץ וירושלים, על בניית בית המקדש והחזרת השכינה לציון.
וכך ראוי תמיד ליחיד, שישתף עצמו עם הציבור, וירבה בתפילה על כלל ישראל והשראת השכינה וקידוש שמו יתברך בעולם. ומתוך כך גם תפילותיו האישיות יתקבלו.

המקור בנביאים
וכן מצינו שהנביאים עוררו את ישראל בעת צרה להתאסף לצום ותפילה, ולהתחנן לפני ה' שיחוס על עמו וארצו, שנאמר: "תקעו שופר בציון, קדשו צום קראו עצרה. אספו עם, קדשו קהל, קבצו זקנים, אספו עוללים ויונקי שדיים, יצא חתן מחדרו וכלה מחופתה. בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים משרתי ה', ויאמרו: חוסה ה' על עמך ואל תיתן נחלתך לחרפה למשול בם גויים, למה יאמרו בגויים איה אלוהיהם. ויקנא ה' לארצו ויחמול על עמו" (יואל ב, טו-יח).

זמן הסליחות
הזמן הטוב לאמירת הסליחות הוא באשמורת הבוקר, כלומר לקראת סוף הלילה, מפני שאז היא שעת רחמים ורצון, שעה של ציפייה לקראת עליית האור וגילוי דבר ה' בעולם. ובאותה שעה כולם ישנים והעולם נקי ושקט ממחשבות ומעשים רעים, והתפילה יוצאת מעומק הלב, ובוקעת את כל המחיצות, ומתקבלת. ומכל מקום כבר משעת חצות הלילה מתחיל הזמן הראוי לאמירת הסליחות, מפני שמחצות הלילה מתחילה הציפייה לעליית השחר, והוא זמן של חסד ורחמים.
בדורות האחרונים אנשים רגילים ללכת לישון בשעות מאוחרות בלילה, וזמן הקימה המקובל הוא בין שש לשבע, כשעתיים לאחר אשמורת הבוקר, ואם יקומו באשמורת, יהיו עייפים במשך כל היום ועבודתם ולימודם ייפגעו. לכן רבים נוהגים לקום כיום לסליחות כשעה או חצי שעה לפני השעה שבה הם רגילים להתפלל שחרית. ואף שכבר עלה השחר, בדיעבד השעה עדיין מתאימה לאמירת סליחות. ואם יוכלו לומר סליחות אחר חצות הלילה, עדיף (פניני הלכה ימים נוראים ב, ו).

האם חובה לומר סליחות?
מכיוון שיסוד אמירת סליחות במנהג שהתקבל בישראל, נכון לומר סליחות אך לא חובה. לדוגמה, מי שהקימה לסליחות קשה לו אינו חייב לקום לסליחות בחודש אלול. ובעשרת ימי תשובה ישתדל יותר לומר סליחות, מפני שימים אלו מסוגלים יותר לתשובה וכפרה (עיין ראש השנה יח, א; רמב"ם תשובה ב, ו). ועדיין, גם בעשרת ימי תשובה אמירת הסליחות אינה חובה.

סליחות מול עייפות בעבודה ובלימוד
מי שאינו יכול ללכת לישון מוקדם, והקימה לסליחות תגרום לו עייפות שבעטיה לא יוכל למלא את חובותיו בעבודתו, עדיף שלא יקום לסליחות. וישתדל במקום זאת להרבות באמירת תהילים, ואם ירצה, יוכל במשך היום לומר את קטעי הסליחות שמותר ליחיד לומר.
ההוראה המקובלת היא שגם תלמיד חכם שרגיל לשקוד על תלמודו, ראוי שיקדיש את הזמן הנדרש לאמירת סליחות. וכן נוהגים בכל הישיבות, לומר סליחות למרות שזמן אמירתן הוא על חשבון הלימוד. אומנם מי שהקימה המוקדמת תגרום לו לאובדן זמן לימוד ארוך יותר ממשך הזמן המוקדש לסליחות, מפני ששינוי הסדרים יגרום לו אחר כך לחוסר ריכוז, מוטב שלא יקום לסליחות (פניני הלכה ימים נוראים ב, ה).

נוסח הסליחות
מכיוון שלא תיקנו חכמים תקנה מפורשת לומר סליחות, ממילא אין לסליחות נוסח מסודר, וכל עדה הוסיפה תחינות ופיוטים משלה. מכל מקום ישנה מסגרת כללית שנוהגת בכל העדות, כמובא בסדר רב עמרם גאון, כאשר אמירת י"ג מידות רחמים היא ליבה של התפילה.
כאשר זמנם של המתפללים קצר, ידלגו על חלק מהפיוטים, וישתדלו לומר את הפיוטים שמעוררים יותר לתשובה. כיוצא בזה, כאשר מחנכים רואים שהתלמידים מתקשים לכוון בכל הסליחות, רשאים להנהיג סדר שבו יוכלו התלמידים לכוון יותר. וכן כאשר יש צורך שבני עדות שונות יתפללו יחד ויתעוררו לכוון בסליחות, יכולים לסדר להם נוסח משולב.

מניין
אומרים סליחות במניין, מפני שי"ג מידות רחמים הן דברים שבקדושה שצריך מניין כדי לאומרם (שולחן ערוך תקסה, ה), וכמובן שגם צריך מניין לאמירת חצי הקדיש שבתחילת הסליחות וקדיש תתקבל שבסיומן. ואם בזמן שנקבע לאמירת הסליחות עוד לא התאסף מניין, יתחילו לומר "אשרי" ותחינות ופיוטים וידלגו על י"ג מידות רחמים וההקדמה שלפניהן. ובעת שיתקבץ המניין יאמרו שלושה פסוקים, חצי קדיש, ומאז יתחילו לומר י"ג מידות רחמים בין התפילות והפיוטים (משנה ברורה תקפא, ד).
מי שנמצא במקום שאין לו מניין לאמירת סליחות, אינו חייב לומר סליחות ביחיד. ואם ירצה יוכל לומר את הסליחות ביחיד, וידלג על י"ג מידות רחמים שצריך מניין כדי לאומרם, או שיקראם בטעמים כקורא בתורה. ויש אומרים שגם ידלג על התפילות שבלשון ארמית (שולחן ערוך תקסה, ה; משנה ברורה תקפא, ד). ויש שנהגו לאומרן ביחיד (כף החיים תקפא, כו).

האם החזן צריך להתעטף בטלית?
למנהג עולי ספרד, החזן אינו צריך להתעטף בטלית, כך הוא בתפילת מנחה וקל וחומר בתפילת ערבית וסליחות שמתקיימות בלילה. אומנם כאשר החזן אינו לבוש בלבוש מכובד, כגון שאין לו חליפה, יש אומרים שנכון שיתעטף בטלית (הרב אליהו).
למנהג עולי תימן כל הציבור מתעטף בטלית. ולמנהג עולי אשכנז, אף שאין מצווה להתעטף בטלית בלילה, חזן הסליחות צריך להתעטף בטלית, כפי המנהג ששליח הציבור מתעטף בטלית לכבוד התפילה והציבור גם בתפילת ערבית (מגן אברהם יח, ב, שער הציון תקפא, ג). כאשר אומרים את הסליחות בלילה, החזן שמתעטף בטלית אינו מברך עליה.

סליחות בימינו כדוגמת תפילת עזרא
שאלה: האם אחר שזכינו לחזות בעיצומו של תהליך קיבוץ הגלויות ותקומת מדינת ישראל, יש מקום להמשיך לומר סליחות, שנוסח התפילות שבהן נתקן בגלות, כשהיינו במצב שונה לחלוטין?
תשובה: אכן עדיין יש מקום לומר סליחות. במידה מסוימת, מצבנו דומה למצב העולים מבבל בראשית ימי בית המקדש השני, והשנה האחרונה הזכירה לנו שעדיין דרך ארוכה לפנינו עד המנוחה והנחלה. לפיכך, בדומה לתפילותיו של עזרא באותם ימים, אנחנו צריכים להתפלל על המשך ישועת כלל ישראל בימים אלו.
גם בקרב עולי בבל בימי שיבת ציון הראשונה נמצאו בעיות רוחניות קשות, ועל ידי שחזרו בתשובה זכו לבניין בית המקדש השני. וכדברי עזרא הסופר, שעלה מבבל לארץ ומצא שרבים מהיהודים יושבי הארץ לקחו להם נשים נוכריות, וגם יד השרים והסגנים הייתה במעל וכשומעו את הדבר הזה, קרע את בגדיו ומרט את שערו, וכרע על ברכיו ופרש את כפיו והתפלל: "אלוקיי בושתי ונכלמתי להרים אלוקיי פניי אליך. כי עוונותינו רבו למעלה ראש, ואשמתנו גדלה עד לשמיים", שגם אחר שהחל ה' להושיע אותנו, המשכנו להפר מצוותיו (עזרא ט, ג-טו).
אומנם בסליחות ישנם משפטים שמתאימים לתקופת הגלות, אבל ניתן לאומרם מתוך הזדהות עם היהודים שסבלו בגלות, שאנחנו ממשיכיהם. יהי רצון שמתוך הסליחות וחשבון הנפש על מצבנו הלאומי נזכה להכריע את אויבינו, לקלוט עולים רבים, ליישב את כל ארצנו, להגדיל תורה ולהאדירה, לדבוק במצוות ה', ולהמשיך ברכה לישראל ולכל העמים שמברכים את ישראל.
מתוך העיתון 'בשבע'

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
איסור אכילת דג ובשר יחד
שבט תשפ"ג
רביבים
סבלנות, הזמן פועל לטובתנו
סיון תשע"ד
רביבים
פרשיית גיורי וינה
חשון תשפ"ג
רביבים
ביאור דעת המחמירים בגיור
סיון תשפ"ב

רביבים

רביבים
קשר של קדושה: התפילין כאות וכמהות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ"ו
רביבים
שכר אנשי מערכת הביטחון
הרב אליעזר מלמד | אב תשפ"ה
רביבים
'חפצי קודש' לתשתית חיינו
הרב אליעזר מלמד | סיון תשפ"ו
רביבים
גבולות הקודש והחול בבית הכנסת
הרב אליעזר מלמד | סיון תשפ"ו

רביבים

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכה יומית
תנור אחד לבשרי ולחלבי
בית מדרש ג. אסף | סיון תשע"ד
חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
חקת
הרהורים בעקבות הפוסט של יובל דיין
הרב יוסף נווה | תמוז תשע"ט
הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליקים לבנון
הרה"ג יעקב אריאל
הרב יוסף צבי רימון
הרב בני אלון
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
הרב משה אליה
הרב שמעון קליין
הרב הראשי ישראל מאיר לאו
הרה"ג שמחה קוק זצ"ל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו