ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
מה עשה? הזמין את אותו דרשן לבוא ולהתארח בביתו, ולסעוד על שולחנו. בשעה שנותרו שניהם ביחידות, שלף הצדיק סכין גדולה, וציווה לאותו דרשן: "התוודה מיד על עוונותיך, כי בעוד רגעים אחדים, אתה נפרד מזה העולם"!
נבהל הדרשן, התחנן על חייו, ושאל את הצדיק: "מדוע אתה זומם להרגני"?
אמר לו הצדיק: "דע לך, אני עושה זאת למען פרנסתם של בני עירי. בעיר הסמוכה, יש קבר של צדיק, שרבים פוקדים אותו, ואגב עלייתם לקבר הצדיק, הם רוכשים סחורות בחנויותיהם של בני העיר הסמוכה, ופרנסתם מרובה. בעירנו אין קבר של צדיק, והתנועה דלילה, ופרנסתנו מועטה. ברצוני, שגם בעירנו יהיה קבר של צדיק. לפי דרשתך, הבנתי שאתה צדיק גדול, לכן וודאי תסכים למות ולהיקבר כאן, ולזכות את עירנו בקבר של צדיק".
נבהל הדרשן, וצעק: "איני צדיק, כי חטאתי חטאים רבים, והחל למנות ולפרט את חטאיו המרובים". כשגמר הדרשן לפרט את חטאיו, הוריד הצדיק את הסכין ואמר לדרשן: "אם כה רבים חטאיך, הכיצד העזת לדבר בגנותם של ישראל"?
סיפור יפה, שבא להמחיש את דברי חז"ל – "לעולם הווי דן את כל האדם לכף זכות". סיפור זה גם מלמד אותנו, שהדרך לדון לכף זכות עוברת דרך אימוץ נקודת מבט, שבה במקום להתמקד בשלילה של האחרים, עלינו לנסות לזכך ולהעלות את עצמנו.
וכך מצאנו בבעל שם טוב הקדוש (עמוד התפילה ועוד) שאומר לאדם להפוך את המבט, ולהתמקד בתיקון עצמי, שאם רואה עבירה באחרים, הרי משהו ממנה מצוי בו, לפחות באופן דק מן הדק. לדוגמא – מי שרואה עבודה זרה, הרי שיתכן שמלמדים אותו בכך שעדיין לא תיקן את מידת הכעס, ו"כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה".
כחלק מאותה אמירה, יש מצבים נוספים שעלינו להפוך את מבט הגנאי על האחרים למבט מזכך שמעלה אותנו מבפנים –
א. כשמטיחים באדם דברי ביקורת, האינסטינקט הטבעי של האדם להתמקד באחרים, לנסות לענות לביקורת בתוך תוכו או לחילופין להאשים את המבקרים. אך לפי מה שכתבנו, על האדם לנסות לחשוב – כיצד הביקורת הזאת יכולה להעלות אותי.
ב. בתאוות עבירה שבאה לאדם, הרי גם זה מפגש של האדם עם כוח של גנאי. ומצאנו בבעל שם טוב הקדוש, שגם כאן על האדם להפוך את הגנאי לטוב - לנסות לברר את אותו כוח, למצוא את הנקודה הרוחנית האלוקית שבו, ולרומם אותה המידה לטוב. כך אם בא לו הרהור עבירה באישה, הרי עליו לרומם ולהפוך זאת לאהבת ה'. כי מתמקד בכוח הטוב שבקרבו.
ואפשר לבאר שזו הייתה דרכו של יוסף הצדיק. כשבאה אשת פוטיפר להכשילו, אומרים חז"ל (סוטה לו:): "באותה שעה באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון, אמר לו: יוסף, עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם, רצונך שימחה שמך מביניהם...".
ואפשר לבאר, שיוסף אחרי כל הזיכוך שעבר, אחרי כל התוכחות והקשיים שעבר בחייו, הפנה את מבטו למבט פנימי מזכך. כשבאה לפניו אהבה פסולה, הביט לתוכו פנימה, וזיכך והעלה את כוח האהבה שבקרבו, וכשהסתכל בחלון – שהיה כעין ראי, ראה את דמות דיוקנו שלו הדומה לדמות דיוקנו של אביו, ואז התעוררה בו האהבה לאבא, שאביו אהבו. ומתוך כך גם תיקן את מידת האהבה לאחיו, החרותים באבני החושן, ולימד עליהם זכות שכל מעשיהם יהיה סופם לטובה.
וזה שעמד לו אחר כך בפרשיות מקץ – ויגש להוכיח את אחיו מתוך אהבה ולהעלותם, עד ששבו בתשובה שלימה, ויכול היה להתגלות אליהם.
וזה מה שלימד אותם יוסף בפרשת ויחי, כשבאו אליו אחיו לאחר פטירת אביו, ונפלו לפניו וביקשו את סליחתו. או אז אומר להם יוסף את אחד מלקחי חייו העמוקים – הפכו את המבט מהשלילה החיצונית לכף הזכות הפנימית, "אלוקים חשבה לטובה... להחיות עם רב".
שנזכה, שנזכה...
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.












