ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
מה עשה? הזמין את אותו דרשן לבוא ולהתארח בביתו, ולסעוד על שולחנו. בשעה שנותרו שניהם ביחידות, שלף הצדיק סכין גדולה, וציווה לאותו דרשן: "התוודה מיד על עוונותיך, כי בעוד רגעים אחדים, אתה נפרד מזה העולם"!
נבהל הדרשן, התחנן על חייו, ושאל את הצדיק: "מדוע אתה זומם להרגני"?
אמר לו הצדיק: "דע לך, אני עושה זאת למען פרנסתם של בני עירי. בעיר הסמוכה, יש קבר של צדיק, שרבים פוקדים אותו, ואגב עלייתם לקבר הצדיק, הם רוכשים סחורות בחנויותיהם של בני העיר הסמוכה, ופרנסתם מרובה. בעירנו אין קבר של צדיק, והתנועה דלילה, ופרנסתנו מועטה. ברצוני, שגם בעירנו יהיה קבר של צדיק. לפי דרשתך, הבנתי שאתה צדיק גדול, לכן וודאי תסכים למות ולהיקבר כאן, ולזכות את עירנו בקבר של צדיק".
נבהל הדרשן, וצעק: "איני צדיק, כי חטאתי חטאים רבים, והחל למנות ולפרט את חטאיו המרובים". כשגמר הדרשן לפרט את חטאיו, הוריד הצדיק את הסכין ואמר לדרשן: "אם כה רבים חטאיך, הכיצד העזת לדבר בגנותם של ישראל"?
סיפור יפה, שבא להמחיש את דברי חז"ל – "לעולם הווי דן את כל האדם לכף זכות". סיפור זה גם מלמד אותנו, שהדרך לדון לכף זכות עוברת דרך אימוץ נקודת מבט, שבה במקום להתמקד בשלילה של האחרים, עלינו לנסות לזכך ולהעלות את עצמנו.
וכך מצאנו בבעל שם טוב הקדוש (עמוד התפילה ועוד) שאומר לאדם להפוך את המבט, ולהתמקד בתיקון עצמי, שאם רואה עבירה באחרים, הרי משהו ממנה מצוי בו, לפחות באופן דק מן הדק. לדוגמא – מי שרואה עבודה זרה, הרי שיתכן שמלמדים אותו בכך שעדיין לא תיקן את מידת הכעס, ו"כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה".
כחלק מאותה אמירה, יש מצבים נוספים שעלינו להפוך את מבט הגנאי על האחרים למבט מזכך שמעלה אותנו מבפנים –
א. כשמטיחים באדם דברי ביקורת, האינסטינקט הטבעי של האדם להתמקד באחרים, לנסות לענות לביקורת בתוך תוכו או לחילופין להאשים את המבקרים. אך לפי מה שכתבנו, על האדם לנסות לחשוב – כיצד הביקורת הזאת יכולה להעלות אותי.
ב. בתאוות עבירה שבאה לאדם, הרי גם זה מפגש של האדם עם כוח של גנאי. ומצאנו בבעל שם טוב הקדוש, שגם כאן על האדם להפוך את הגנאי לטוב - לנסות לברר את אותו כוח, למצוא את הנקודה הרוחנית האלוקית שבו, ולרומם אותה המידה לטוב. כך אם בא לו הרהור עבירה באישה, הרי עליו לרומם ולהפוך זאת לאהבת ה'. כי מתמקד בכוח הטוב שבקרבו.
ואפשר לבאר שזו הייתה דרכו של יוסף הצדיק. כשבאה אשת פוטיפר להכשילו, אומרים חז"ל (סוטה לו:): "באותה שעה באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון, אמר לו: יוסף, עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם, רצונך שימחה שמך מביניהם...".
ואפשר לבאר, שיוסף אחרי כל הזיכוך שעבר, אחרי כל התוכחות והקשיים שעבר בחייו, הפנה את מבטו למבט פנימי מזכך. כשבאה לפניו אהבה פסולה, הביט לתוכו פנימה, וזיכך והעלה את כוח האהבה שבקרבו, וכשהסתכל בחלון – שהיה כעין ראי, ראה את דמות דיוקנו שלו הדומה לדמות דיוקנו של אביו, ואז התעוררה בו האהבה לאבא, שאביו אהבו. ומתוך כך גם תיקן את מידת האהבה לאחיו, החרותים באבני החושן, ולימד עליהם זכות שכל מעשיהם יהיה סופם לטובה.
וזה שעמד לו אחר כך בפרשיות מקץ – ויגש להוכיח את אחיו מתוך אהבה ולהעלותם, עד ששבו בתשובה שלימה, ויכול היה להתגלות אליהם.
וזה מה שלימד אותם יוסף בפרשת ויחי, כשבאו אליו אחיו לאחר פטירת אביו, ונפלו לפניו וביקשו את סליחתו. או אז אומר להם יוסף את אחד מלקחי חייו העמוקים – הפכו את המבט מהשלילה החיצונית לכף הזכות הפנימית, "אלוקים חשבה לטובה... להחיות עם רב".
שנזכה, שנזכה...
אנחנו קודש למענך
למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?
כיצד מתחזקים באהבת ישראל?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י
למה ללמוד גמרא?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רצונם המיוחד של 250 איש מקריבי הקטורת
שימוש בתנור אחד לחלב ובשר
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
