ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- מנחה וערבית
הרב עובדיה נשאל: נניח שבבית כנסת מסוים מתפללים כך מנחה וערבית. לאחר מכן מתפללים שם מנחה, לפני השקיעה. האם מותר לאדם שהתפלל כבר ערבית לענות לקדיש וקדושה במניין המתפלל מנחה?
בשבוע שעבר הבאנו את דברי המרדכי, האומר שמי שענה על 'ברכו' של הציבור בליל שבת אינו רשאי להתפלל מנחה של ערב שבת, וביררנו שעיקר הבעיה היא להתפלל תפילת חול אחרי שכבר קיבל את קדושת השבת.
לאור זאת, הרב עובדיה מחלק את השאלה בין לענות על קדיש וקדושה בימות החול, ולענות על קדיש וקדושה של מנחה של ערב שבת אחרי שכבר התפלל ערבית של שבת.
ברקע יש מספר שאלות שונות:
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
41 - חמדת השבת: מענה על קדיש וקדושה של מנחה אחרי תפילת ערבית
42 - חמדת השבת: יסודות קדימה בברכות
43 - חמדת השבת: כללי קדימת הברכות: המסוים, החביב, ושבעת המינים
טען עוד
ב. האם מותר לענות על קדיש וקדושה של חול בשבת?
ג. האם מותר לענות על קדיש וקדושה (שתמיד נאמרות בשעות היום) בלילה?
הרב עובדיה מנתח כל אחת מהשאלות הללו:
באשר לשאלה הראשונה: האם תפילת ערבית מגדירה את הזמן שאחריה כ'לילה'. עסקנו בשאלה זו בהרחבה בשבועות האחרונים. באופן כללי נאמר שלכאורה שאלה זו נתונה במחלוקת ר"ת והרא"ש, כאשר נטיית הפוסקים היא לשיטת הרא"ש, האומר שתפילת ערבית אינה מגדירה את היום כלילה.
הרב עובדיה מביא מספר ראיות לכך שאינו כל כך פשוט לומר שהכרענו חד משמעית כשיטת הרא"ש:
- בשלחן ערוך (יורה דעה סימן תב) פוסק שמי שהתפלל ערבית מבעוד יום ולאחר מכן שמע שנפטר קרובו וכבר נקבר, אם יתחיל לשבת שבעה כעת ספירת השבעה תתחיל למחרת. הט"ז (שם) מסביר שהטעם לכך הוא שכבר עשאו לילה 1 .
- בשולחן ערוך (אורח חיים סימן ל סעיף ה) פוסק שמי שכבר התפלל ערבית אינו רשאי להניח תפילין, למרות שטרם שקעה השמש.
יש לציין שהלכה זו אינה פשוטה כל כך. הפוסקים (אליה רבה, שו"ע הרב ועוד) מתקשים בהלכה זו, מפני שעקרונית איסור הנחת תפילין בלילה נובעת מחשש שינה, ולא מההגדרה ההלכתית של "לילה". כך שלא ברור שראיה זו הכרחית.
בנוסף, בשו"ת עמודי אש (ג יט) אומר שהנחת תפילין אחרי ערבית ניכרת כתרתי דסתרי. כלומר, גם אם הלכתית זמן זה אינו מוגדר כלילה, האדם הרגיל אינו מבין כיצד יתכן שהציבור יתפלל ערבית ולאחר מכן אנשים יניחו תפילין. אך אין מכאן ראיה לשני דברים: א. אין ראיה שהלכתית זמן זה נקרא לילה. ב. אין ראיה שאסור לעשות דבר שאינו ניכר, כמו לענות על קדיש וקדושה, אחרי ערבית.
על כל פנים, נמצאנו למדים שמצד אחד עיקר ההלכה היא כשיטת הרא"ש כפי שהצגנו בשבוע שעבר, ולכן פוסקים רבים מתירים למי שהתפלל ערבית עם הציבור מבעוד יום ונזכר שלא התפלל מנחה, להתפלל מנחה לאחר מכן. כך שאנו בהחלט רואים צדדים לכאן ולכאן בהלכה זו.
נעבור לשאלה הבאה: האם יש פגיעה בכבוד השבת בכך שעונה על קדיש וקדושה של חול בשבת?
כאן הרב עובדיה נחרץ מאוד: בהחלט יתכן שיש בעיה לבקש את הבקשות של ימי החול בשבת 2 . אך בשבת אנו עונים על קדיש וקדושה. הפסוקים זהים לפסוקים שאנו אומרים בשבת. הקדיש זהה. אם כך, קשה לראות איסור לענות על קדיש וקדושה של חול בשבת.
ובכל זאת, הרב עובדיה מצטט את שו"ת עמודי אש, שפסק שמותר לענות על קדיש וקדושה אחרי ערבית בימות החול, אך לא אחרי שקיבל עליו שבת בתפילת ערבית. כנראה שהוא מבין שמענה על חלקים מתפילת מנחה נראים כאילו מנסה לשוב לימות החול, ולכן אוסר זאת. אך הרב עובדיה חולק עליו.
נעבור לשאלה השלישית: בשו"ת האלף לך שלמה (של הרב שלמה קלוגר) פוסק על ציבור המתפלל מנחה ומגיע לקדיש וקדושה אחרי צאת הכוכבים. הוא פוסק שאם אפשר יש למנוע מהם מלומר קדושה, שאין לומר קדושה של היום בלילה. ואם מתפללים מנחה וערבית, ולאחר מכן יש שם מניין למנחה לפני השקיעה, מי שהתפלל ערבית יענה על קדיש אך לא על קדושה.
הרב עובדיה מאוד תמה על כך: הרי אנו אומרים את הקדושה בלילה: בצאת שבת, בליל תשעה באב, בליל פורים. אמנם חז"ל לא תיקנו לומר את חזרת הש"ץ, וממילא גם לא קדושה, בלילה. אך אין בעיה עקרונית לומר את הפסוקים הללו בלילה, גם לא בצורה הציבורית של הקדושה. הרב עובדיה מסכים שנכון להחמיר שכהן שהתפלל ערבית לא יישא את כפיו, זה אכן נראה כתרתי דסתרי. אך לעניין מענה על קדיש וקדושה אינו רואה בעיה.
הרב עובדיה מביא משו"ת ישמח לב, שהביא דוגמא מעשית מאוד: בביקור בכותל המערבי בהחלט סביר שמניין אחד יפגוש מניינים רבים אחרים. מדי יום מתקיימות תפילות מנחה לצד תפילת ערבית. האם מותר למסיימי תפילת ערבית לענות על קדיש וקדושה של מנייני מנחה?
הוא אומר שאסור בתכלית האיסור להימנע מלענות אמן של הציבור, מפני שנראה ככופר בברכת ה' שהם בירכו.
הרב עובדיה מוכיח מהגמרא (ברכות דף כא ע"ב) שאין הלכה שכזאת ביחס למענה על קדיש (אלא רק על הצטרפות לציבור בברכת 'מודים'). אך את עיקר הדין פוסק כדבריו: שמותר ראוי ונכון לענות על קדיש וקדושה של מנחה, גם אחרי תפילת ערבית, בין בחול ובין בכניסת שבת. וכדבריו פוסק בציץ אליעזר (חלק י סימן טו).
^ 1.ההלכה שם מעט יותר מורכבת. אך העיקרון הוא מה שכתבנו כאן.
^ 2.על פניו דבר זה נתון במחלוקת בין התלמוד הבבלי והירושלמי. בירושלמי שבת (טו ג) נאמר שאסור להתפלל את תפילת י"ח בשבת מפני שאין לבקש את צרכיו בשבת. אך במסכת ברכות (כא.) נאמר שלא מתפללים י"ח בשבת מפני שחז"ל לא הטריחו את הציבור בכך, משמע שמבחינה עקרונית אין בעיה להתפלל את תפילת החול בשבת. כמובן שאין זה סותר את דברי המרדכי – אחרי שאדם קיבל עליו שבת, ואחרי שחז"ל תיקנו לא להתפלל י"ח בשבת, יש בתפילת החול זלזול בשבת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
