ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- הלכות פורים
הגמרא ממשיכה ומספרת שרבן שמעון בן גמליאל סעד בפני שני גדולי עולם הללו, רבי יהודה ורבי יוסי, בדיוק במצב כזה, בצהרי יום הששי עם כניסת השבת. הציע רבן שמעון בן גמליאל שיעצרו את הסעודה בכדי לחוש לשיטת רבי יהודה. רבי יוסי הגיב: ממתי אתה מעדיף את שיטת רבי יהודה על פני שיטתי? הגם לכבוש את המלכה עמי בבית?
לכאורה הסיפור תמוה, משתי בחינות: ראשית, ממתי גדולי ישראל יושבים וסועדים ביום ששי בצהריים עד כניסת השבת? שנית, ההתבטאות של רבי יוסי נשמעת חריגה ביותר.
בצעירותי אבי מורי הציע (ולאחר מכן מצאתי באחרונים נוספים) שישבו חכמי ישראל בסעודת פורים שחל בערב שבת. באופן זה מובן מדוע ישבו גדולי ישראל בסעודה ביום ששי: מדובר בסעודת חובה. יתכן וחובת "לבסומי בפוריא" השפיעה על אופי הדיבור. וכמובן שדברי רבי יוסי נלקחו ישירות ממגילת אסתר.
כאשר פורים יוצא בפרזות ביום ששי, עולה השאלה מתי הזמן הנכון לקיים את סעודת הפורים.
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
45 - חמדת השבת: שלג כמוקצה בשבת
46 - חמדת השבת: שילוב שמחת הפורים וקדושת השבת
47 - חמדת השבת: קדימת ברכות מיני הדגן
טען עוד
אך מהסוגיה לעיל עולה שיש אפשרות אחרת שחכמי ישראל נהגו בה: לקיים את הסעודה בצהרי היום, כרגיל, ולהיכנס לשבת דווקא מתוכה. המאירי (כתובות דף ז ע"ב) מספר שכך נהגו הוא ואבותיו. יתכן שאדרבה, חכמי ישראל דווקא ראו מעלה להיכנס לשבת מתוך התרוממות הנפש שבסעודת הפורים.
עלינו לברר כיצד יש לקיים את הסעודה באופן חריג זה.
ראשית נגדיר את זמן הסעודה:
לפי המנהגים שהביא הרמ"א לעיל, יש לסעוד בבוקר. ערוך השלחן (סימן רמט ז) אומר שהכוונה היא להתחיל לפני חצות. אך המהרי"ל פוסק שכל עוד מתחיל לפני שעה עשירית (כלומר, שעתיים זמניות לפני השקיעה. בפורים השנה זה יוצא בערך בשעה 15:10, כדאי לבדוק את הלוחות במקומות השונים) מותר, שכן מאפשר זמן להפריד בין חלק הסעודה של פורים וחלק הסעודה של השבת. כמובן שאם לא הספיקו להתחיל את הסעודה בזמן, יתחילו בהקדם האפשרי.
בהגיע שעת הדלקת נרות השבת, הגיע הזמן לקבל שבת, ומאותה עת אסור לאכול ולשתות עד שיקדש. כך עולה מדברי שמואל שהובאו לעיל, וכך פסק השולחן ערוך (אורח חיים סימן רעא סעיף ד). משעה זו יביא את הלחם משנה המיועד לשבת ויפרוס עליו את המפה בכדי שיוכל לקדש.
עדיף לא לקדש עד צאת הכוכבים. אם כך, נוצרת יותר מחצי שעה בה אין אכילה ושתייה. בשעה זו יש לקבל שבת. כדאי ומומלץ לקבל את השבת בשעה זו באמירת קבלת שבת מושקעת וחגיגית. מותר גם להתפלל ערבית בזמן זה. אך אם אין מניין במקום, עדיף לקבוע שעה מיועדת מראש לתפילת ערבית במניין מאוחר יותר, ולא לצאת מהמקום בין סעודת הפורים וסעודת השבת.
(מבחינה עקרונית ניתן לקבל שבת החל מפלג המנחה באיזו שעה שרוצים. אך בדרך כלל אנשים מעדיפים להמשיך בסעודת הפורים ולקבל שבת ולהימנע ממלאכה רק בסמוך לשקיעה, עת בה חייבים לקבל שבת).
האם יש לברך על היין והפת? נברר את שיטות הראשונים ולאחר מכן נבאר הלכה למעשה.
רבנו ירוחם פוסק שאכן יש לברך 'בורא פרי הגפן' וכן ברכת 'המוציא'.
אך מהירושלמי (ברכות פרק א הלכה ה) משמע שאין חובה לברך את ברכת 'הגפן'.
למרות זאת, הרי"ף פוסק שיש לברך 'המוציא'.
בעל המאור תמה על כך מאוד: ברכת 'המוציא', משמעה תחילת סעודה חדשה. כיצד יתכן שמתחיל סעודה חדשה אם עדיין לא בירך ברכת המזון על הסעודה שהוא נמצא בה?
רבינו יונה משיב לבעל המאור: אדם שהחליט שהוא מפסיק לאכול, ונמלך והחליט להמשיך לאכול, נדרש לברך 'המוציא' שנית, למרות שהוא טרם בירך ברכת המזון. הוא הדין כאן, שסעודתו נפסקה אבל מבקש להמשיך לסעוד עכשיו.
הרא"ש מחדד: אם כוונתו שאיסור האכילה מחייב ברכת 'המוציא' חדשה, הייתה חובה לברך גם 'בורא פרי הגפן', שהרי גם אסור לשתות עד שיקדש על היין. לכן הוא מסביר שהכוונה שונה: חובת הקידוש אוסרת את האכילה והשתייה. הקידוש מתיר את השתייה, ולכן אין בברכה זו הפסק ביחס לשתייה. אך ביחס לאכילה ברכת הקידוש נחשבת הפסק ועיסוק בדברים אחרים שאינם מאפשרים אכילה. לכן אכילה זו נחשבת אכילה חדשה, ויש לברך עליה 'המוציא' מחדש.
בלשון הרמב"ם לא הזכיר את ברכת היין או הפת, ומפשטות דבריו משמע שפוסק שאין לברך, לא 'בורא פרי הגפן' ולא 'המוציא'. המשנה ברורה (סימן רעא ס"ק יח) אומר שמכיוון שספק ברכות להקל, נכון לא לברך קידוש או 'המוציא'.
הרחבה נוספת על הדברים ניתן לקבל בתשובת במראה הבזק.
המשמעות המעשית של דברינו, בקצרה:
- נכון להתחיל את סעודת פורים לפני תחילת שעה עשירית (בערך 15:10). מי שלא התחיל בשעה זו יתחיל בהקדם האפשרי.
- בשעת הדלקת נרות יש להפסיק את הסעודה, להביא לחם משנה ולכסות את הלחמים שעל השלחן, ולהדליק נרות שבת.
- יאמרו את קבלת השבת עד צאת הכוכבים. (מותר גם להתפלל ערבית אם יש מניין באותו מקום).
- בצאת הכוכבים ימלא כוס יין, יאמר "ויכולו" ואת ברכת "אשר קדשנו במצוותיו ורצה בנו .... מקדש השבת", ללא ברכת "הגפן".
- ייקח את לחם המשנה שהיה מכוסה בכל העת, יכריז שזהו לחם משנה ללא ברכת המוציא, יבצע ויחלק לסועדים. מן הראוי לאכול כביצה, ולכל הפחות כזית, מן הפת בכדי לקיים את מצוות סעודת השבת.
- ימשיכו בסעודה עד שיברכו ברכת המזון (בה יזכירו גם 'על הניסים' וגם 'רצה').
- נכון לקבוע שעה ייעודית בה יתקבצו אנשים לתפילת ערבית בתום הסעודה.
- מי שלא הספיק לברך ברכת המזון לפני שעה זו רשאי לבקש מבני הבית שאינם הולכים לתפילה להישאר במקום הסעודה, ללכת ולהצטרף לתפילת הציבור ולאחר מכן לשוב ולברך ברכת המזון.
שנזכה לרומם את קדושת השבת על ידי שמחה אמיתית של פורים, שתביא שמחה וגאולה כבימי מרדכי ואסתר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
