ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- הלכות פורים
הגמרא ממשיכה ומספרת שרבן שמעון בן גמליאל סעד בפני שני גדולי עולם הללו, רבי יהודה ורבי יוסי, בדיוק במצב כזה, בצהרי יום הששי עם כניסת השבת. הציע רבן שמעון בן גמליאל שיעצרו את הסעודה בכדי לחוש לשיטת רבי יהודה. רבי יוסי הגיב: ממתי אתה מעדיף את שיטת רבי יהודה על פני שיטתי? הגם לכבוש את המלכה עמי בבית?
לכאורה הסיפור תמוה, משתי בחינות: ראשית, ממתי גדולי ישראל יושבים וסועדים ביום ששי בצהריים עד כניסת השבת? שנית, ההתבטאות של רבי יוסי נשמעת חריגה ביותר.
בצעירותי אבי מורי הציע (ולאחר מכן מצאתי באחרונים נוספים) שישבו חכמי ישראל בסעודת פורים שחל בערב שבת. באופן זה מובן מדוע ישבו גדולי ישראל בסעודה ביום ששי: מדובר בסעודת חובה. יתכן וחובת "לבסומי בפוריא" השפיעה על אופי הדיבור. וכמובן שדברי רבי יוסי נלקחו ישירות ממגילת אסתר.
כאשר פורים יוצא בפרזות ביום ששי, עולה השאלה מתי הזמן הנכון לקיים את סעודת הפורים.
חמדת השבת (101)
הרב בצלאל דניאל
41 - מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
42 - חמדת הכשרות: הקדמה להעברת טעם על ידי בישול - כלי ראשון וכלי שני לעניין שבת
43 - חמדת הכשרות: מגע בין מאכלים וכלים צוננים
טען עוד
אך מהסוגיה לעיל עולה שיש אפשרות אחרת שחכמי ישראל נהגו בה: לקיים את הסעודה בצהרי היום, כרגיל, ולהיכנס לשבת דווקא מתוכה. המאירי (כתובות דף ז ע"ב) מספר שכך נהגו הוא ואבותיו. יתכן שאדרבה, חכמי ישראל דווקא ראו מעלה להיכנס לשבת מתוך התרוממות הנפש שבסעודת הפורים.
עלינו לברר כיצד יש לקיים את הסעודה באופן חריג זה.
ראשית נגדיר את זמן הסעודה:
לפי המנהגים שהביא הרמ"א לעיל, יש לסעוד בבוקר. ערוך השלחן (סימן רמט ז) אומר שהכוונה היא להתחיל לפני חצות. אך המהרי"ל פוסק שכל עוד מתחיל לפני שעה עשירית (כלומר, שעתיים זמניות לפני השקיעה. בפורים השנה זה יוצא בערך בשעה 15:10, כדאי לבדוק את הלוחות במקומות השונים) מותר, שכן מאפשר זמן להפריד בין חלק הסעודה של פורים וחלק הסעודה של השבת. כמובן שאם לא הספיקו להתחיל את הסעודה בזמן, יתחילו בהקדם האפשרי.
בהגיע שעת הדלקת נרות השבת, הגיע הזמן לקבל שבת, ומאותה עת אסור לאכול ולשתות עד שיקדש. כך עולה מדברי שמואל שהובאו לעיל, וכך פסק השולחן ערוך (אורח חיים סימן רעא סעיף ד). משעה זו יביא את הלחם משנה המיועד לשבת ויפרוס עליו את המפה בכדי שיוכל לקדש.
עדיף לא לקדש עד צאת הכוכבים. אם כך, נוצרת יותר מחצי שעה בה אין אכילה ושתייה. בשעה זו יש לקבל שבת. כדאי ומומלץ לקבל את השבת בשעה זו באמירת קבלת שבת מושקעת וחגיגית. מותר גם להתפלל ערבית בזמן זה. אך אם אין מניין במקום, עדיף לקבוע שעה מיועדת מראש לתפילת ערבית במניין מאוחר יותר, ולא לצאת מהמקום בין סעודת הפורים וסעודת השבת.
(מבחינה עקרונית ניתן לקבל שבת החל מפלג המנחה באיזו שעה שרוצים. אך בדרך כלל אנשים מעדיפים להמשיך בסעודת הפורים ולקבל שבת ולהימנע ממלאכה רק בסמוך לשקיעה, עת בה חייבים לקבל שבת).
האם יש לברך על היין והפת? נברר את שיטות הראשונים ולאחר מכן נבאר הלכה למעשה.
רבנו ירוחם פוסק שאכן יש לברך 'בורא פרי הגפן' וכן ברכת 'המוציא'.
אך מהירושלמי (ברכות פרק א הלכה ה) משמע שאין חובה לברך את ברכת 'הגפן'.
למרות זאת, הרי"ף פוסק שיש לברך 'המוציא'.
בעל המאור תמה על כך מאוד: ברכת 'המוציא', משמעה תחילת סעודה חדשה. כיצד יתכן שמתחיל סעודה חדשה אם עדיין לא בירך ברכת המזון על הסעודה שהוא נמצא בה?
רבינו יונה משיב לבעל המאור: אדם שהחליט שהוא מפסיק לאכול, ונמלך והחליט להמשיך לאכול, נדרש לברך 'המוציא' שנית, למרות שהוא טרם בירך ברכת המזון. הוא הדין כאן, שסעודתו נפסקה אבל מבקש להמשיך לסעוד עכשיו.
הרא"ש מחדד: אם כוונתו שאיסור האכילה מחייב ברכת 'המוציא' חדשה, הייתה חובה לברך גם 'בורא פרי הגפן', שהרי גם אסור לשתות עד שיקדש על היין. לכן הוא מסביר שהכוונה שונה: חובת הקידוש אוסרת את האכילה והשתייה. הקידוש מתיר את השתייה, ולכן אין בברכה זו הפסק ביחס לשתייה. אך ביחס לאכילה ברכת הקידוש נחשבת הפסק ועיסוק בדברים אחרים שאינם מאפשרים אכילה. לכן אכילה זו נחשבת אכילה חדשה, ויש לברך עליה 'המוציא' מחדש.
בלשון הרמב"ם לא הזכיר את ברכת היין או הפת, ומפשטות דבריו משמע שפוסק שאין לברך, לא 'בורא פרי הגפן' ולא 'המוציא'. המשנה ברורה (סימן רעא ס"ק יח) אומר שמכיוון שספק ברכות להקל, נכון לא לברך קידוש או 'המוציא'.
הרחבה נוספת על הדברים ניתן לקבל בתשובת במראה הבזק.
המשמעות המעשית של דברינו, בקצרה:
- נכון להתחיל את סעודת פורים לפני תחילת שעה עשירית (בערך 15:10). מי שלא התחיל בשעה זו יתחיל בהקדם האפשרי.
- בשעת הדלקת נרות יש להפסיק את הסעודה, להביא לחם משנה ולכסות את הלחמים שעל השלחן, ולהדליק נרות שבת.
- יאמרו את קבלת השבת עד צאת הכוכבים. (מותר גם להתפלל ערבית אם יש מניין באותו מקום).
- בצאת הכוכבים ימלא כוס יין, יאמר "ויכולו" ואת ברכת "אשר קדשנו במצוותיו ורצה בנו .... מקדש השבת", ללא ברכת "הגפן".
- ייקח את לחם המשנה שהיה מכוסה בכל העת, יכריז שזהו לחם משנה ללא ברכת המוציא, יבצע ויחלק לסועדים. מן הראוי לאכול כביצה, ולכל הפחות כזית, מן הפת בכדי לקיים את מצוות סעודת השבת.
- ימשיכו בסעודה עד שיברכו ברכת המזון (בה יזכירו גם 'על הניסים' וגם 'רצה').
- נכון לקבוע שעה ייעודית בה יתקבצו אנשים לתפילת ערבית בתום הסעודה.
- מי שלא הספיק לברך ברכת המזון לפני שעה זו רשאי לבקש מבני הבית שאינם הולכים לתפילה להישאר במקום הסעודה, ללכת ולהצטרף לתפילת הציבור ולאחר מכן לשוב ולברך ברכת המזון.
שנזכה לרומם את קדושת השבת על ידי שמחה אמיתית של פורים, שתביא שמחה וגאולה כבימי מרדכי ואסתר.
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך עושים קידוש?
איך ללמוד גמרא?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
