ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בהר
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בחוקותי
רצף פיגועים קשים מטלטל את העם היושב בציון. מחבלים מתאבדים מפוצצים את עצמם בזה אחר זה באוטובוסים ובשווקים ברחבי הארץ, כשהם גובים מחיר כבד של המוני הרוגים הי"ד.
היו אלה הימים שאחרי יישום הסכמי אוסלו ב', כשמדינת ישראל נסוגה מערי יהודה ושומרון, והעם נחלק לשניים. אלה אמרו ההרוגים הם 'קרבנות השלום', ואילו הצד השני זעק שזוהי התוצאה המרה של הפקרת חבלי ארצנו לידי מרצחים.
והנה, לפתע נשמע קול צלול ומפתיע מהרבי מגור, בעל ה'פני מנחם' זיע"א, שבחר לצטט את דבריו של חסיד גור, הלא הוא גדול הדור בפולין בתקופת השואה, הגאון המופלא רבי מנחם זמבה הי"ד, שהתבטא בנוגע לתוכנית החלוקה של ארץ למדינה יהודית ומדינה ערבית:
"יש לנו ספר תורה קדוש אשר נאמר עליו 'תורת ה' תמימה', ואם חסרה אות אחת הרי זהו פסול מקדושתו, יש לנו גם ארץ קדושה אשר גם עליה נאמר כי קדושתה היא כשכל ישראל עליה... אנחנו שומרי התורה וחרדים על דבר ה'... מוסרים את נפשנו על כל אות ואות ועל כל מנהג שבישראל – בשום אופן לא נוכל להסכים לוותר אפילו על צעד ושעל אחד מארצנו הקדושה" (חידושי הגרמ"ז נד).
בשבוע הבא, נציין את יום ירושלים, ולמעשה את כל ניסי מלחמת ששת הימים, בה זכינו לשוב לרבים מחבלי ארצנו הקדושה. אך מלחמה זו גם פתחה פתח לדיון ציבורי בנוגע לחשיבות האחיזה והישיבה בכל חבלי ארצנו.
וכאן המקום להביא שדבריו של רבי מנחם זמבה הי"ד, מבוססים על פרשת בהר.
נצטווינו בפרשה על היובל והשמיטה ומצוות רבות נוספות. מצוות אלו לא נהגו בפועל ברוב תולדות ישראל, מפני שיש בהם גדר הלכתי מיוחד, כפי שפוסק הרמב"ם (שמיטה ויובל י, ח -ט) "משגלה שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט מנשה בטלו היובלות, שנאמר: וקראתם דרור בארץ לכל יושביה, בזמן שכל יושביה עליה, והוא שלא יהיו מעורבבין שבט בשבט אלא כולן יושבים כתקנן...
ובזמן שהיובל נוהג - נוהג דין עבד עברי, ודין בתי ערי חומה, ודין שדה חרמים ודין שדה אחוזה, ומקבלין גר תושב ונוהגת שביעית בארץ והשמטת כספים בכל מקום מן התורה, ובזמן שאין היובל נוהג - אינו נוהג אחד מכל אלו חוץ משביעית בארץ והשמטת כספים בכל מקום מדבריהם...".
למעשה, רשימת המצוות שהרמב"ם מביא כאן הם המצוות שבפרשת בהר, והוא מלמד אותנו שהם תלויים בכך שכל שבט ושבט ישב בנחלה שלו. וכאן אפשר לשאול – מדוע? מה הקשר בין ישיבת השבטים כל אחד ואחד בנחלתו, לציווי לקיים את רשימת המצוות הזו? ולמה כל המצוות הללו תלויות ביובל?
והתשובה, כפי שביאר ספר הכוזרי ב'משל הכרם', שכפי שלכרם ענבים יש קרקע המתאימה לגידול ענבים, ואם ישתלו את הגפנים באדמה זו הכרם יצליח הרבה יותר מהגפנים שצומחות בקרקע לא מתאימה. כך לעם ישראל יש מבחינה רוחנית את הקרקע המתאימה לו, וזוהי ארץ ישראל, ולכן כשעם ישראל נמצא בארץ ישראל, הוא גדל הרבה יותר מבחינה רוחנית.
ומצאנו במקורות שונים, שכשם שזהו העניין בנוגע לעם ישראל בארץ ישראל באופן כללי, כך גם לכל שבט ושבט בעם ישראל יש גוון רוחני מיוחד משלו, ולכן גם לכל שבט יש אזור מיוחד בארץ שמתאים לו, ולפיכך רק כשהעם כולו יושב מסודר לשבטיו בנחלות המיועדות לכל שבט, הוא מוציא לפועל את קומתו הרוחנית בשלמות, ומצווה בכל תרי"ג המצוות.
וזהו עניינה של מצוות היובל, שכל בני העם שבים לנחלת אבותיהם, כי באמת לא רק כל שבט ושבט מביא גוון רוחני ייחודי, אלא אפילו כל משפחה וכל אחד מביא נקודה רוחנית מיוחדת כחלק מהעניין הרוחני של כלל העם, ולכן גם כל יהודי צריך לגור דווקא בנחלת אבותיו, כי רק אז יוציא כל אחד מהעם את קומתו הרוחנית בשלימות, והעם יוציא את כוחו הרוחני בשלימות.
לכן ביובל גם כולם הופכים לבני חורין, כי רק בן חורין יכול להוציא את כוחותיו הרוחניים הייחודיים בשלמות, ללא ביטול לקול הרוחני של איש אחר, וביובל כולם מוציאים את כוחם הרוחני בשלימות. וזה בדיוק מה שפסק הרמב"ם: "וקראת דרור בארץ לכל יושביה", הדרור תלוי בארץ, ותלוי בכך שהעם כולו יושב בכל חלקי הארץ בשלימות.
ואלו דבריהם הקדושים של רבי מנחם זמבה הי"ד והרבי הפני מנחם זיע"א, ששלמות הארץ, שלמות העם ושלמות התורה שזורים זה בזה, כי רק כשנהיה שלמים בארץ, יופיע העם את כוחו הרוחני בשלימות, וממילא התורה תופיע במלוא זוהרה בכל תרי"ג מצוותיה.
ויהי רצון שנזכה לשוב לכל חבלי ארצנו בשלימות, ושנשוב כולנו – כל העם וכל פרטיו - בתשובה שלימה, ומתוך כך נזכה לשיבת התורה בשלימות, "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים"!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
