ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- החודש
החודש הזה לכם
חודש ניסן הוא החודש ממנו מונים את כל חודשי השנה, ולא כפי שחושבים שחודש תשרי הוא הראשון כיון שיש בו את "ראש השנה", ואדרבה חודש תשרי הוא החודש השביעי בשנה. וכך התורה כותבת:
(שמות, פרשת בא, יב, א-ב) 'וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר. הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה'.
הנה, התורה מדגישה בכמה מקומות שאת חג הפסח חייבים לקיים באביב, כמו שכתוב: (שם, כג, טו) 'אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב '. וידוע, שמניין ימות השנה לפי תקופות הירח שונה ממניין ימות השנה לפי תקופות החמה, כך שאם היינו מונים את ימות השנה לפי הירח בלבד, היינו עלולים לחגוג את הפסח בחורף או בקיץ, וכפי שבאמת קורה אצל המוסלמים שחג ה"רמדאן" שלהם חל בתקופות שונות, וכדי שהפסח לעולם יהיה באביב, נקבע שמועדי ישראל ייקבעו על פי תקופות החמה ולא על פי תקופות הלבנה, מה ששום אומה ולשון לא השכילה לעשות. ה"אבן עזרא" האריך מאוד בעניין זה (על הפסוק הנ"ל 'החודש הזה' וכו'), ונצטט מספר קטעים מתוך דבריו המאליפים, ומשם יכולים ללמוד את חכמת התורה ואת חכמת עם ישראל שלא היתה ולא תהיה למעלה הימנה. וז"ל:
"...ועתה אפרש לך וכו', והשנה באמת היא לשמש לבדו, כי הוא המוליד זמני קור וחום וקיץ וחורף, שהם ד' תקופות השנה, ואז נחשוב שהיתה בתחלת ראש טלה, והוא ילך בגלגלו שס"ה ימים וקרוב מרביעית יום עד שובו פעם שנית, ובעבור זה נקרא שנה וכו', ובעבור ששנת הערלים קרובה אל שנת החמה, וראו ששתים עשרה פעמים תתחדש הלבנה בשנת החמה, חלקו ימי השנה על שנים עשר, וקראו לכל חלק חדש, בעבור שהוא קרוב מימות חדש הלבנה, וזאת ההסכמה מהם אינה בדרך התולדות, גם הישמעאלים בעבור שמועדיהם תלוים בימי חדשי הלבנה, ותחלת החדש מליל ראות הלבנה, וראו כי י"ב חדש יש בשנת החמה, לא מצאו חשבון יותר קרוב מזה, כי אין בין שני המספרים רק י"א יום, על כן שמו כל שנותיהם שנות הלבנה. וכל שנה ישתנה מועד פסחם אחורנית י"א יום, עד שיהיו ל"ג שנות חמה הם ל"ד שנות הלבנה, כי אלה אינם על דרך התולדות. וה' צוה בתורתו לשמור מועד במועדו, כי אמר שמור את חדש האביב", עיי"ש באריכות.
וכך ידעו חכמי ישראל לשמר את ציווי התורה שלא יחול חג הפסח אלא באביב.
מזלות השנה מזרזים לקיום מצוות
פעם הוזמנתי לאזור כפר נחום שליד טבריא, אחרי שגילו הארכיאולוגים בית כנסת עתיק מתקופת התנאים. ראיתי שהרצפה מכוסה בקישוטי המזלות, והיו שם גם טלה ומאזניים. שאלתי את המדריך: אם הוא יודע להסביר מדוע בחרו דוקא בסימנים אלו, וענה לי שכך עלה בלבו של אותו "אומן" שבחר בהם ו"המציא" זאת מדעתו. אמרתי לו שעליו לשמור מצוות שהרי אפילו המזלות בשמים "דתיים" ומורים לנו את דרך התורה. ומששאל אותי הכיצד, הסברתי לו שלחודש ניסן יש את מזל ה"טלה" לא בכדי, אלא ללמדנו שבחודש זה מקריבים קרבן פסח, ולחודש תשרי יש את מזל ה"מאזניים" ללמדנו שהקב"ה דן את העולם ומעמיד את המצוות כנגד העברות שעם ישראל עשה במהלך השנה, ועלינו להתכונן ולהרבות במצוות כדי לזכות בדין.
שימוש בתאריך לועזי
כתב הרמב"ן שאסור להשתמש בתאריך לועזי, אלא רק בתאריך יהודי שנאמר "החדש הזה לכם ראש חדשים" - ולא ינואר, וז"ל: "ולפי מדרשו "לכם" לומר שקדוש החודש צריך בית דין מומחין (ר"ה כה:) ולכך לא נאמר בתחלה 'דברו אל כל עדת ישראל', שאין בקדוש החדש אלא משה ואהרן וכיוצא בהם. וטעם החדש הזה לכם ראש חדשים, שימנו אותו ישראל חדש הראשון, וממנו ימנו כל החדשים שני ושלישי עד תשלום השנה בשנים עשר חדש, כדי שיהיה זה זכרון בנס הגדול, כי בכל עת שנזכיר החדשים יהיה הנס נזכר, ועל כן אין לחדשים שם בתורה, אלא יאמר בחדש השלישי (להלן יט, א) ואומר ויהי בשנה השנית בחדש השני נעלה הענן (במדבר י, יא), ובחדש השביעי באחד לחדש וגו' (שם כט, א) וכן כולם", עכ"ל.
עם כל זה, כיום התירו לכתוב בש'יקים או במכתבים שני תאריכים, תאריך יהודי ותאריך של הגויים כדי שפקידי הבנק יבינו מה כתוב.
אשר תקראו אתם
כתוב (ויקרא כג, ד) "אשר תקראו אתם במועדם" - אומרים חז"ל (במסכת ר"ה): אתם - אפילו שוגגים, אתם - אפילו מזידין, אתם - אפילו מוטעין.
וכתוב "כי חוק לישראל הוא" אומרים חז"ל: אומר הקב"ה למלאכים תשאלו את הסנהדרין מתי קובעים ראש השנה כדי שאנו בשמים נשב לדון.
ועל זה אמרו חז"ל, גם אם הרבנים טעו בקידוש החודש או ששינו את התאריך בכדי שלא יחול יוה"כ ביום שישי או ביום ראשון, הקב"ה מתאים את חודש הבא לפי מה שחכמים קבעו.
מדוע גזרו היוונים על החודש?
גזירות רבות גזרו היונים כדי להשכיחם תורתך ותחילת הגזירות ועיקרן הם שלשה דברים: ח ודש, ש בת ומ ילה.
מצות שבת היא מצוה גדולה ויקרה המבדילה בין ישראל לעמים "כי אות היא ביני וביניכם". וכן מצוות מילה מייחדת אותנו מן העמים ואף היא אות לסגולת ישראל - ומובן מדוע התנגדו היוונים לשתי המצוות הללו. אך מה הטעם שהתנגדו לחודש ?
אמרו המפרשים בדרך פשוטה שהרי אם אין חודש אין מועדים פסח, סוכות, שבועות, ראש השנה וכיפורים ולכן בקשו היוונים לעקור את המועדים כדי לבטל מישראל את החשבון המיוחד להם לשנים ולמועדים. זאת ועוד, היונים רצו לפגוע בקדושת ישראל, בטהרת נשות ישראל, המונות לפי החודש העברי ולא הלועזי.
אך יתר על כן, כבר אמרו חכמים "בכסה ליום חגנו - כי חוק לישראל הוא". הקב"ה מסר את קידוש החודש לחכמי ישראל דווקא, הם קובעי הזמנים "אשר תקראו אותם - אתם" !
אומרים היונים למתייוונים: מדוע הרבנים קובעים מתי יחול ר"ח, הנה יש לנו לוח עולמי לשנה שלמה ובו כתוב שר"ח פלוני יחול ביום כך וכך וכן הלאה.
ידעו היונים שאם קבעו חכמי ישראל את החודש בתאריך אחר - הקב"ה משנה את סדרי בראשית כדי שקביעתם תהיה מועדכם. "חכמי יון" לא יכלו לקבל זאת שחכמי ישראל יקבעו את מהלך הירח והכוכבים, שהם ישלטו בצבא השמים. וזהו ענינה של מצות החודש שיש בה אמונת חכמים, שיש בה אמונת קבלת תורה - וכל זאת בקשו היונים לעקור על ידי גזרותיהם.
בג' דברים התקשה משה רבינו
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַה' בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם. זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַה" (שמות ל, יא-יג).
מבאר רש"י, וז"ל: "הראה לו כמין מטבע של אש, ומשקלה מחצית השקל, ואומר לו כזה יתנו", עכ"ל.
ויש לשאול, מדוע הראה לו כמין מטבע של אש ולא מטבע רגילה ? ועוד, אם משה רבנו אינו בקי בטיב המטבעות הוא יכול לשאול את ציפורה אשתו שתראה לו כיצד נראה מטבע של מחצית השקל, וגם אם היא לא תדע, הוא יכול לשאול כל אדם, ובפרט שהתורה כתבה שמטבע זה היה "עשרים גרה" (שזה בימינו 20 גרם כסף, ומחציתו 10 גרם)?
אומרים חז"ל (מנחות כט ע"א) "תנא דבי רבי ישמעאל, שלשה דברים היו קשין לו למשה עד שהראה לו הקב"ה באצבעו ואלו הן, מנורה וראש חדש ושרצים. מנורה דכתיב וזה מעשה המנורה, ראש חודש דכתיב החודש הזה לכם ראש חדשים, שרצים דכתיב וזה לכם הטמא. ויש אומרים אף הלכות שחיטה שנאמר וזה אשר תעשה על המזבח". ומקשים התוספות (שם ד"ה "שלשה דברים"): "ויש לתמוה דלא חשיב מחצית השקל דכתיב 'זה' יתנו ואמרינן (שקלים ג ומ"ר) כמין מטבע של אש הראהו למשה? וי"ל דלא שייך התם נתקשה אלא משום דלא הוה ידע בשום עניין אם לא היה מראהו".
ומה הכוונה שלא ידע משה רבנו בשום ענין אם לא היה מראהו ? והדבר יבואר עפ"י מה שכותב בשיטה מקובצת "אי נמי נתקשה בזה, וכי בדבר מועט יכפר על עוון העגל". כלומר, משה רבנו תמה הכיצד אותו מטבע קל שהוא הכיר וידע בו, מכפר על עוון כל כך חמור? ועל כן היה צריך הקב"ה להראות לו מטבע בחזיון של אש, כדי להראות לו שאפילו מטבע קלה יכולה לכפר אם היא בוערת כמו אש, היינו, כשנותן אותה לשם שמים ובהתלהבות כמו אש.
ועוד הוקשה, מדוע התקשה כל כך משה רבנו בקביעת ראשי החודשים (היה יכול ללמוד את פירוש ה"אבן עזרא" או את הרמב"ם וכד' והיה מתמחה בזה)? אלא, כשהיו ישראל במדבר, היו הזמנים שלהם כמו זמני מצרים, והקב"ה רצה שידע לקבוע את ראשי החודשים לפי זמני ארץ ישראל שהיא היסוד של כל הארצות, ולשם כך הגביה הקב"ה את משה רבנו ממקומו והראה לו כיצד הזמנים משתנים ממקום למקום ושזמן השקיעה בארץ ישראל שונה משל מצרים, ובחשבון זה התקשה משה רבנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.
לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.
לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.
