ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
אלפיים שנות תורה כעם, מתחילות בפעלו של אברהם, שלימד תורה ואמונה לרבבות וקירבם תחת כנפי השכינה. התורה מזוהה במיוחד עם משה רבנו. בדברינו נשתדל לחבר את דוד המלך אל אברהם ומשה ונשווה את שלשתם לנח.
בברכת המזון בימי חג הסוכות, הוספנו את "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנפלת". קולמוסים רבים נשתברו בהסבר ביטוי זה. מקורו בנבואת הנחמה החותמת את ספר עמוס, המבטיחה את נצחיותו של עם ישראל כעם "בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן וַהֲרִסֹתָיו אָקִים וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם" (ט, יא). לכאורה, לא ברור ההקשר של הסוכה לדוד המלך בדווקא, ולא ברור מדוע סוכתו מוגדרת כנופלת.
נסכם בקצרה כמה כיוונים מדברי גדולי ישראל ואז ננסה, בשיפולי גלימותיהם, להציע כיוון חדש.
במסכת סנהדרין מצינו "אמר ליה רב נחמן לרבי יצחק: מי שמיע לך אימת אתי בר נפלי? - אמר ליה: מאן בר נפלי? (למי אתה מתכוון בביטוי "בר נפלי"?)- אמר ליה: משיח. - משיח בר נפלי קרית ליה? (שאל רבי יצחק את רב נחמן מה פתאום אתה מכנה את משיח בכינוי שהוא לכאורה לא מכבד?) - אמר ליה אין (ענה לו רב נחמן, כן, זה הוא כינויו, והמקור שלי הוא פסוק מפורש בספר עמוס): דכתיב 'בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים'" (דף צו ע"ב).
נביא הוכחה נוספת לדברי רב נחמן על הקשר בין דוד לבין נפל מדברי המדרש הבא: "'זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם' (בראשית ה, א). מלמד שהראה לו הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון דור דור ודורשיו וכו'... העביר לפניו כל הדורות, הראהו דוד, חיים חקוקין לו ג' שעות, אמר לפניו: ריבונו של עולם! לא תהא תקנה לזה? אמר (ענה לו הקב"ה): כך עלתה במחשבה לפני. אמר לו (אדם הראשון לקב"ה): כמה שני חיי? אמר לו: אלף שנים. אמר לו (אדם הראשון לקב"ה): יש מתנה ברקיע? אמר לו: הן! אמר לו (אדם הראשון לקב"ה): ע' שנים משנותיי יהיו למזל זה" (ילקוט שמעוני פרשת בראשית, רמז מא).
גם לפי מדרש זה הכינוי 'נפל', מתאים לדוד כי הוא היה אמור לחיות רק ג' שעות (בספרי צפנת שמואל - מלכות דוד ח"א בפרק המבוא נסביר זאת באריכות). הסברו של רב נחמן והמדרש מבארים את הביטוי הַנֹּפֶלֶת שעל פי הכתוב קשור בעקיפין לסוכה, אבל איננו מבאר את הקשר בין דוד לסוכה.
יונתן תרגם: (ורש"י הביאו כפירוש שני) "אָקִים יַת מַלְכוּתָא דְבֵית דָוִד דְנָפְלַת". גם הוא לא הסביר את הקשר בין דוד מלכותו והסוכה.
רד"ק במקום מבאר: "אמר כי מלכות דוד תקום והיא הסוכה על דרך משל כי היא סוככת על העם". על פי דבריו אין לביטוי סֻכַּת דָּוִיד, כל קשר ישיר לחג הסוכות וממילא אין סיבה מיוחדת להזכיר פסוק זה בברכת המזון דווקא בחג הסוכות.
באלשיך פירש: "היא השכינה הסוככת ומרחפת על בניה". גם דברים אלה אינם מסבירים את הקשר בין הסוכה לדוד בדווקא ומדוע זה קשור לחג הסוכות.
המהר"ל מפראג בספרו נצח ישראל, מנסה לתרץ קושיות אלה "וביאור דברים אלו, דע שנקרא מלכות בית דוד 'סוכה'. כי כל מלכות נקרא 'בית', וכמו שפירשו רז"ל (סוטה דף יא ע"ב) "ויעש להם בתים" (שמות א, כא), בתי כהונה ומלכות. לפי שהדבר שהוא מציאות חזק בעולם נקרא 'בית', שהוא בנין קבוע. וכן המלכות נקרא 'בית', מפני החוזק והקביעות שיש למלכות. וכמו הכהונה נקרא 'בית' מפני חוזק הכהונה, שאין לו הסרה לעולם. ולפיכך קרא מלכות בית דוד 'סוכה', לפי שמלכות בית דוד הוא מלכות אלקי, לא כמו שאר מלכות שהוא חול. ולפיכך לא קראו אותו 'בית', שהוא בנין קבוע, כמו הדברים הטבעים שהם בעולם קבועים. אבל הדברים האלקים אינם בעולם הזה קבועים, רק הם ארעי, כמו הסוכה שהיא ארעי. ולפיכך קיימא לן סוכה דירת ארעי בעינן, מפני שהסוכה מצוה אלקית, ראויה שתהיה הדירה שבה ארעי ולא קבע. ואמר (עמוס ט, יא) "ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת" " (פרק לה). דבריו הנפלאים מסבירים את ההיגיון לכנות את מלכות דוד בשם סוכה נפלת, אבל אינם מסבירים מדוע הנביא בחר בביטוי הקשור לחג הסוכות והאם יש לזה מקור בכתוב אחר.
בשבוע הבא נמשיך בע"ה לברר את הנושא.
בינתיים נאחל אחדות בעם ישראל, אחדות שמשמעותה שכל אחד חושב שהשני הוא האתרוג והוא הערבה. אחדות בה כל היהודים נכנסים תחת האלונקה מכל הבחינות. אחדות שבאה לידי ביטוי במאמר חז"ל: ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת.
נאחל לכל החטופים ששבו, חזרה לחיים נורמליים וטובים, בבריאות איתנה יחד עם כל פצועי המלחמה. נחמה למשפחות שמביאות עתה את יקיריהן לקבר ישראל יחד עם כל המשפחות השכולות. חיסול ארגון הטרור הנפשע -החמאס, כתנועה חמושה המנסה לחסל את מדינת ישראל. ואיחולים לכל עם ישראל והאנושות כולה, להתקדמות בהסכמי אברהם, מתוך הבנה שמדינת ישראל בטוחה בארץ ישראל היא הבסיס ליציבות ושגשוג לכל שוחרי השלום במזרח התיכון ובעולם.
מתי נכון לומר סליחות ?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך עושים קידוש?
כשר קצר ולעניין!
בדיקת פירות ט''ו בשבט
מה המשמעות הנחת תפילין?
סוכת עראי דיגיטלית
האם מותר לפנות למקובלים?
ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
