ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
- משנה וגמרא
- משנה
- מסכת שביעית
כל המלאכות אותן ציינה התורה כאסורות בשביעית עוסקות בגידולים המיועדים לאכילה. אך מה דין גידולים שאינם כאלו, אלא גידולים לצורך העץ עצמו או לצרכי נוי?
מקור לזה נמצא בירושלמי (שביעית ד, ד):
אין מציתין את האור באישת של קנים מפני שהיא עבודה רשב"ג מתיר וכן היה רשב"ג אומר נוטעין אילן סרק בשביעית.
ופירש ר"ש סירלאו (ד"ה נוטעין) שנחלקו ת"ק ורשב"ג בדין אילנות סרק בשביעית. דעת ת"ק שאסורים אפילו בגרימת תועלת לקנים וכ"ש בנטיעה של ממש. אך דעת רשב"ג שאפילו נטיעה של ממש מותרת כיון שכל מה שאסרה תורה הוא רק במה שנוגע למאכל, וכמו שכתוב 'לאכלה'.
ואכן פסק הרמב"ם (א, ה):
אין נוטעין בשביעית אפילו אילן סרק.
וכתבו נו"כ שהוא מהירושלמי הנ"ל, דמשמע דרשב"ג מתיר אך רבנן פליגי עליה, וקיי"ל כוותיהו. אך מהו תוקף האיסור? האם הוא דאורייתא או דרבנן?
מדברי רש"ס הנ"ל משמע שהוא מדאורייתא. שכן בהסבר דברי רשב"ג כותב:
דס"ל דכיון שאילן סרק הוי לעצים או לבנין לא אסיר נטיעתו דלא אסרה תורה אלא למאכל דכתיב שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור ותזרע לא שייך אלא באוכל ועוד דומיא דלא תזמור דכרמך.
מכאן שנחלק רשב"ג על רבנן בהבנת דין התורה, שלשיטתם אכן כל סוגי הזריעות אסורות אפילו אינן של מאכל. ואולי סברתם היא שאמנם ישנו הפסוק המדבר דווקא על מאכל, אך מאידך החיוב של ושבתה הארץ הינו כולל ומקיף גם את אילנות הסרק. וכמו שיש הגבלות על שימוש בפירות שביעית לשאר הנאות שלא יהיה בדרך הפסד.
וראיתי שכתבו סברא לומר שהוא דרבנן משום שגם בנטיעה של עצי פרי אנו סוברים שהוא דרבנן משום שלא תהיה תועלת ממנו בשביעית עצמה. וכ"ש לעץ סרק שאינו נותן פרי לעולם. אך לענ"ד יש לתהות על סברא זו שכן בכל עץ יש לראות את עניינו. בעץ פרי יתכן והוא דרבנן משם שעיקרו לפירות, אך בעץ שעניינו לגדר או נוי, שם יתכן ועצם נטיעתו כבר השיגה את ייעודו, ובעבודה זו ביטל את שביתת הארץ, ועל כן יהיה אסור מדאורייתא. וכך סבר למעשה חזו"א (יט, כ) והרב אליהו (קטיף שביעית פרק א הערה 7).
אך למעשה בערוך השולחן (יט, ה) כתב שהאיסור לנטוע סרק הוא רק מדרבנן שמא יבואו לנטוע עצי פרי. וממנו נראה שאכן עיקרה של עבודת האדמה היא לצורך הפירות, והעצים לגדרות וסייג וכדומה הינן משניים בחשיבותם ועל כן לא הם ייעודה של השביתה.
על דברים אלו כתב הרב ואזנר (שבט הלוי ג, קנח ד"ה ה"ה אין נוטעין):
בערוך השולחן כ' דאינו רק מדרבנן אטו אילן מאכל, ואינו נ"ל דיראה דחכמים ורשב"ג דפליגי באילן סרק – ביסוד זה פליגי: אם איסור תורה בשביעית בעבודת קרקע גם בענינים דלא שייך בהו קדושת שביעית כעלים בעלמא כמבואר ברמב"ם פ"ה דלרשב"ג [שמא צריך לומר דלרבנן] מכ"מ אסור משום ושבתה הארץ שארץ לא שבתה אם נטע וחרש לצורך אילני סרק ואין קדושת שביעית תולה בעבודה בשביעית, מיהו בלא"ה דבריו צ"ע דגם נטיעה באילן מאכל רק מדרבנן ואעפ"י שהערוך השולחן מצדד דמ"מ עשה איכא אין דברי הרמב"ם משמע כן כמש"כ בעצמו, ועכ"פ אין לחלק באיסור נטיעה בין מאכל לסרק.
בקטיף שביעית (פרק א, ז) סיכמו שהנטיעה בסרק הוא מדרבנן.
גדר וסייג
נשוב לעיין בתועלת בנטיעת העץ. הרמב"ם הנ"ל לא חילק במטרות הנטיעה ואסר את הכל. וכ"כ הרב (שבת הארץ א, ה) שכל הנטיעות אסורות בשביעית, אפילו אם אין לו עניין בעצם העצים אלא משתמש בהם כגדר לחצרו וכדומה.
והוסיף הרב שלכאורה יש להקשות על כך מדברי התוספתא האומרת (תוספתא שביעית ג, יא [יש נוסחאות שהוא הלכה יט]):
וכן היה רבן שמעון בן גמליאל או' מותר לאדם ליטע אילן סרק כדי לעשות סייג בשביעית.
ומכאן משמע שרשב"ג התיר דווקא כאשר אין רצון בנטיעה לגדילת העץ אלא כעניין צדדי ביחס לצורך המרכזי והוא עשיית גדר, וחכמים אוסרים אף במצב של נוטע לסייג. אך הרמב"ם השמיט את התנאי של 'לעשות סייג' ונראה שסובר שהעיקר כמשנה נגד התוספתא, ואם נטיעת הסרק היא לצורך גדר אזי לא חולקים חכמים ויתירו.
אך למעשה, דוחה זאת הרב ואומר שודאי שאסור לבנות גדר בשביעית, כמפורש בירושלמי שביעית (ג, ז) משום שנראה כמתקן שדהו. מה שהתירו הוא רק גדר בין רשות היחיד לרשות הרבים. וכאן בא רשב"ג לחדש, שכיון שאינו בונה גדר בידים, אלא נוטע וממילא בעצם הגדילה תהיה גדר – הדבר מותר. אך חכמים אוסרים זאת משני הטעמים גם יחד: א. יש בזה נטיעה. ב. יש עשיית גדר. ולכן הרמב"ם נקט לחומרא ולא חילק בסוגי נטיעת הסרק.
להערות [email protected]
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













