ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
- ספריה
- מועדים
- מאורות לחנוכה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל
ההיסטוריה היהודית גדושה סיפורי מאורעות על מסירות נפש, על האבקות עקשנית בשמירה על קדשי ישראל, על טהרת המשפחה הישראלית, על קדושת השבת ועל כשרות השולחן. אולם דוגמת-האב לכל הקדושים שבכל דור ודור היתה תקופת החשמונאים. הם היו הראשונים שהראו להלכה ולמעשה "שהם חיינו ואורך ימינו", ובלי התורה אין החיים שוים כלום בעיני האדם מישראל. מתהום האלמוניות קמו צצו גבורים חסידי עליון. מרים (או: חנה) ושבעת בניה מי היה יודע עליהם? מי היה יודע כמה כוחות נפש גנוזים היו באותה משפחה אילולי אותה תקופה אפילה שהביאה לידי גילוי את הסגולות הללו באור זוהר של מקדשי השם? ומשפחה זו הן לא אחת היתה. רגלים לדבר, שאף משפחת החשמונאים היתה נשארת בלתי ידועה, אילולי קרה מה שקרה. לא נביאים, לא פילוסופים והוגי דעות בטאו כאן את דעתם על ישראל כעם סגולה, לא אנשים מנותקים מהחיים ומהמציאות ניסו כאן להדביק דעותיהם על הצבור. כאן ניתנה רשות הדיבור לעם. היהודי הפשוט של כל ימות השנה, ראובן ושמעון ולוי, מתתיהו ויהודא, מרים וחנה נתגלו כאן כפי שהם באמת, כפי שהם בפנימיות הלב, כפי אשר הם עצמם אולי לא הכירו עצמם לפני כן, ואילולא זה.
וזה קרה לא בזמן שגלינו מארצנו, כשכל הקיום הלאומי התרכז בהתיחדות התורנית, כשכאילו פרחה ממנו ההויה הפיזית המציאותית והפך לעם רוחני, אשר בלי תורה אין לו כלום. זה היה בזמן שהיינו עם ככל העמים, עובדי אדמה ועוסקים במלאכה ושולחי יד בכל המקצועות החיוניים לקיום כעם נורמלי. מכאן אתה לומד שזוהי הנטיה הטבעית ביותר של העם, העם כולו על נשיו וילדיו. כל המתכחש לזה, כל הרוצה להבדיל בין ישראל בגולה לבין ישראל בארצו, מתעלם מהמציאות העובדתית של תקופת החשמונאים.
ישמשו נא ימי חנוכה כימי התעוררות ושיבה לרוח ישראל המקורית. לעשות בקול רם, כשמתחכמים בכל מיני תחבולות להשפיל ולדכא ולרמוס בעפר את קרן ישראל, דוגמת אחינו המושפלים בארצות ערב ומדינות מסך הברזל. וגוברת השנאה ומתעצמת עד כדי התנקשות בכל שריד של חיים עצמאיים, עד גזירת מניעת אפיית לחם העוני בעצמו, כאשר עינינו רואות כיום הזה ברוסיא הסובייטית, זו אשר רוממות חופש האדם בגרונה וחרב פיפיות בידה לכלות ולעקור מן השורש כל אשר בשם ישראל יכונה; שם - כמו בתקופות האפילות מימים עברו - מתכנסים יהודים בתריסים מוגפים, בפחד הניבט בעינים, ואופים חררת עוני על גבי גחלים, בכדי לשמור על הגחלת אשר ירשו, גחלת התקוה לימים טובים אשר יבואו - שם הנוסח הוא 'הא לחמא עניא' - זהו לחם העוני, ללא "כף הדמיון": אין צורך בהשואות, אין צורך לעמול לשמור על זכרונות קדם, העבר חי וקיים, העבר החשוך, האפל, המדכא.
אולם גם שם כאשר כאן - 'לחם עוני' שעונים עליו דברים הרבה, גם שם כורכים ההגדה עם ההלל, גם שם שומרים על הזיק היהודי, גם שם יודעים כי אם אמנם - מתחילים בגנות, אין זה עדיין סוף פסוק, גומרים בשבח, יודעים גם יודעים כי אם גם יתמהמה, בא יבא, וע"כ גם אם יתמהמה אחכה לו בכל יום...
ותפלה חרישית תאחד את העם מן הקצה אל הקצה, אומרי ה"כהא" עם אומרי ה"הא", כי יבא היום אשר יתאחד העם שנית, ונוסח אחד יאחד אותם, והלל חדש של עם גאולים יבקע ברוממות א-ל בארץ אבות.
"ונאמר לפניו שירה חדשה הללויה".
מה זה אומר בחזקת בשרי?
התשובות לשאלות הגדולות שבחיים
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך ללמוד אמונה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
