ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- מאמרים אקטואליים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
ממספר מקומות בחז״ל ובפוסקים עולה בבירור כי יש איסור לחסום את מעבר הרבים.
בגמרא נאמר (בבא קמא כח, א): "הממלא חצר חבירו כדי יין וכדי שמן- בעל החצר משבר ויוצא, משבר ונכנס". כלומר, אם אדם חסם בחביות את הדרך, מותר לבעל החצר לעבור כדרכו אף אם תוך כדי כך הוא שובר את החביות. התוספות הוסיפו שחכמים לא הטריחוהו לסדר את החביות זו על גבי זו. מכך למדנו שאסור לאדם לחסום את המעבר. ביאר החזון איש שזאת מפני שבעל החבית עשה שלא ברשות.
כן חז״ל אמרו (בבא בתרא יב, א) "מיצר (פירוש. דרך או שביל) שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו", ולכן מי שהיתה דרך הרבים עוברת בתוך שדהו, נטלה ונתן להם [דרך אחרת] מן הצד, מה שנתן נתן, ושלו לא הגיעו.
עוד מצאנו איסור לבנות סוכה במעבר הרבים, כפי שפסק הרמ״א (סימן תרלז ס״ג). והמשנה ברורה (סק״י) הביא בשם המג״א שמה שמה שנהגו בזמננו לבנות סוכה ברשות הרבים הוא משום שכל ישראל מוחלין על כך, אך אם עוברים שם גויים אין לבנות.
חריגה מן הנורמה לשם מטרה חשובה.
לעיתים ישנם מצבים שבהם נדרשים צעדים חריגים כדי להשיג מטרה חשובה. כך למשל התיר הגר״ע יוסף (יחוה דעת ח״ד סימן מח) למורים לשבות מללמד לצורך העלת שכרם, אם כי הדגיש שאסור להשבית תלמוד תורה. וכן כתב הגר״מ פינשטיין: "אלו היוניאנס שבמדינתנו יש להם מקור מדינא, דהם בעלי אומנות אחת והם הרוב. ולכן מה שמחליטים שלא לעבוד עד שיוסיף להם וכדומה, היא תקנה שיכולים לכוף את המיעוט שלא הסכימו"
כמו כן כתב הסטייפלר (קריינא דאיגרתא ח״א סימן קעח) שמותר לעכב את קריאת התורה בשבת לצורך הצלת ענייני הרבים, כגון תיקון מערכת הכשרות בעיר. מתוך מקורות אלו ניתן היה להסיק שגם חסימת כבישים לצורך מטרות ראויות תהיה מותרת.
אולם יש להדגיש שהיתר כזה קיים רק כאשר מדובר בצורך נעלה וברור של הציבור, ולא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול, אלא יש צורך בהכרעת מנהיגי הדור או לכל הפחות בית דין מוסמך. שאם לא כן, כל אחד יעשה דין לעצמו, ולא יישאר סדר בחיי הציבור, ולא שבית חיי לכל בריה. וכך כתבו הגר״מ פינשטיין והגרש״ז אורבעך לגבי שביתות בעלי מקצוע לצורך העלת שכרם, שאין להתיר אלא על פי הוראת חכם מובהק, משום עת לעשות לה’ הפרו תורתך.
יתירה מזו, חסימת כבישים עלולה לסכן את הציבור, כגון אנשים הזקוקים להגיע לבית חולים, אמבולנסים העוסקים בהצלת חיים, ועיכובים אחרים המשבשים את מהלך החיים התקין של הציבור.
וכבר פסק הגר״י זילברשטיין (שיעורי תורה לרופאים ח״א עמוד 79) שאסור לרופאים לשבות, משום שעוסקים בדבר האבד- רפואת חולים, ופועל אינו רשאי לחזור בו בדבר האבד. בנוסף, הם עוסקים במלאכה שרבים צריכים לה, ובתוספתא (ב״מ פי״א, כז) נאמר שאסור לבטל דבר הנצרך לרבים.
ומכאן קל וחומר: אם אסור לרופאים לשבות, כל שכן שאסור למנוע מהם להגיע למקום עבודתם, או למנוע מחולים להגיע אל הרופא. חסימת כבישים הפוגעת בצרכים חיוניים של הציבור עומדת בניגוד גמור לעקרונות אלו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
