ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כשרות
א.
רש"י, רא"ה: ברוב האיסורים, משעה שהאיסור נבלע במאכל, הוא נאסר. גם אם נסחט את האיסור, המאכל יישאר באיסורו. החתיכה המותרת 'נעשתה נבלה'. לעומת זאת, ביחס לבשר וחלב יש חידוש גדול יותר. אין כאן מרכיב 'אסור' – המפגש ביניהם הוא האסור. לכן בגמרא יש הווה אמינא שדווקא במידה ונוכל להפריד את החלב והבשר זה מזה כל מרכיב ישוב להיתרו.
ב. ר"ן ורשב"א: ביחס לבשר בחלב, כל מרכיב מותר בפני עצמו, ורק המפגש ביניהם מייצר איסור. לכן גם אם נשוב ונפריד אותם, כל מרכיב כבר נאסר ולא ישוב להיתרו. אך ביחס לשאר איסורים, מבחינה עקרונית אם נוכל להפריד את המרכיב האסור מן המאכל, אין סיבה שהוא יעמוד באיסורו. לכן הר"ן והרשב"א חולקים: לפי הרשב"א לא נאמר שהחתיכה עצמה נעשתה נבלה בשאר האיסורים, ואילו לפי הר"ן חז"ל תיקנו להתייחס לשאר האיסורים כמו שאנו מתייחסים לבשר בחלב.
ג. מאירי: אם טכנית ניתן להפליט את האיסור לחלוטין מן ההיתר, אנו נתייחס לאיסור כבלוע בלבד. יש לכך שתי השלכות: 1. כאשר נפריד את האיסור, המאכל ישוב להיתרו. 2. גם בזמן שהאיסור עדיין מעורב, נתייחס רק למרכיב האיסור שבתוך ההיתר כאסור. אך מכיוון שהגמרא מכריעה שלא ניתן לסמוך על היכולת לגרום לאיסור להפלט בשלמות, אנו מתייחסים לחתיכה כולה כאיסור עצמאי.
ב. ר"ן ורשב"א: ביחס לבשר בחלב, כל מרכיב מותר בפני עצמו, ורק המפגש ביניהם מייצר איסור. לכן גם אם נשוב ונפריד אותם, כל מרכיב כבר נאסר ולא ישוב להיתרו. אך ביחס לשאר איסורים, מבחינה עקרונית אם נוכל להפריד את המרכיב האסור מן המאכל, אין סיבה שהוא יעמוד באיסורו. לכן הר"ן והרשב"א חולקים: לפי הרשב"א לא נאמר שהחתיכה עצמה נעשתה נבלה בשאר האיסורים, ואילו לפי הר"ן חז"ל תיקנו להתייחס לשאר האיסורים כמו שאנו מתייחסים לבשר בחלב.
ג. מאירי: אם טכנית ניתן להפליט את האיסור לחלוטין מן ההיתר, אנו נתייחס לאיסור כבלוע בלבד. יש לכך שתי השלכות: 1. כאשר נפריד את האיסור, המאכל ישוב להיתרו. 2. גם בזמן שהאיסור עדיין מעורב, נתייחס רק למרכיב האיסור שבתוך ההיתר כאסור. אך מכיוון שהגמרא מכריעה שלא ניתן לסמוך על היכולת לגרום לאיסור להפלט בשלמות, אנו מתייחסים לחתיכה כולה כאיסור עצמאי.
עתה נעיין במספר השלכות למחלוקת זו:
חמדת השבת (101)
הרב בצלאל דניאל
109 - חמדת הכשרות: ושמרתם את המצות
110 - חמדת הכשרות: מספר השלכות להגדרת חתיכה נעשית נבלה
111 - חמדת הכשרות: ברכת האילנות אחרי ניסן
טען עוד
דבר דומה ניתן לומר על תערובת יבש: המשנה במסכת תרומות (פרק ה) מביאה דוגמאות רבות לכך שתערובת נאסרת "לפי חשבון". לדוגמא: תרומה שמתערבת בחולין אוסרת עד פי מאה ממנה. כלומר: תפוח אחד של תרומה שנופל לבין תשעים תפוחים אחרים – נאסרו כולם. נניח שעתה יתערבו עשרים תפוחים נוספים. לכאורה עשרים תפוחים נפלו לתוך תשעים תפוחים אסורים. אך ההתבוננות הנכונה יותר היא שעדיין יש תפוח תרומה אחד, והוא לא יאסור מאה ועשר תפוחים.
הרא"ה פוסק כך, והמאירי מבאר שההבדל נעוץ בכך שבתערובות שהתייחסנו אליהן מדובר על העברת טעם, השפעה הדדית. אך במקרה זה אין השפעה של התפוח על יתר התפוחים.
ב. חענ"נ בלח
המרדכי (חולין תרצז) מביא מעשה בו איסור נפל למרק. הוציאו אותו, אך לא היה במרק פי ששים מהאיסור, כך שכל המרק נאסר. בטעות ערבבו את המרק עם מרק אחר. במרק החדש אין פי ששים ביחס למרק שנאסר, אך יש פי ששים ביחס לאיסור המקורי. התלבטו מה הדין.
הראב"ן דן בעניין: ראשית נראה שהוא מניח כשיטת הר"ן, שמדאורייתא חענ"נ הוא בבשר וחלב בלבד, ובשאר איסורים חענ"נ הוא מדרבנן. אך הוא מציע שחענ"נ נגזר בשאר האיסורים רק כאשר יש איסור ניכר בעל חשיבות. אך כאשר יש טעם בתוך מרק, ואי אפשר להצביע על חתיכה שנאסרה, אלא על מרק, על זה לא גזרו חענ"נ, אלא יש לשער לפי החשבון המקורי (לכאורה יש כאן שיטה שמבקשת למצע בין הר"ן והרשב"א, ולומר שחענ"נ בשאר איסורים מדרבנן, ולכן הוא מגביל את היקף הגזירה).
הר"ן עצמו מציע סיבה שונה מדוע לא לאסור את התערובת הנוזלית: חענ"נ נאמר בשאר איסורים כגזירה ביחס לבשר בחלב. אך בשר בחלב נאסר מדאורייתא בבישול בלבד. לפיכך, אם האיסור התערבב נוזלית, ולא בבישול, לא נאמר חענ"נ.
כמובן שדבריו יהיו תקפים רק אם מדובר בערבוב נוזלי ללא בישול. אם הוסיפו את המרק שנאסר בזמן שהרתיחו את המרק השני לכאורה הגזירה תחול גם במקרה זה.
הראב"ד (המובא בתורת הבית לרשב"א) מתיר מסיבה שונה: הסיבה שאנו אומרים חענ"נ היא מפני שאי אפשר לסמוך על כך שהאיסור באמת ייפלט. אך כאשר מדובר בנוזלים, הנוזלים אכן יחזרו ויתערבו. אם חתיכה בלעה טעם חזיר, טעם החזיר תמיד יהיה בחתיכה. אך בתערובת נוזלית, הטעם באמת עשוי להתבטל מרוב הנוזלים האחרים. הסבר זה מתאים לשיטת המאירי שלמדנו לעיל.
להלכה בעניין זה: הרמ"א פוסק שבתערובת נוזלית בשאר איסורים נסמוך על כך שאין חענ"נ אם מדובר בהפסד מרובה. הט"ז מכריע שאם התערובת לא התבשלה לא נאמר חענ"נ כלל. ואם התערובת התבשלה נתיר אותה בהפסד מרובה.
ג. חענ"נ בדבר הניכר
לכאורה מדברי הראב"ן אפשר להגיע למסקנה משמעותית יותר. הרמב"ם (מאכלות אסורות פרק ט הלכה י) מתאר את המציאות הבאה: חלב נשפך לחתיכה מסוימת הצפה על פני התבשיל שבקדירה. אנו יודעים שהיא אסרה באיסור בשר בחלב את אחת החתיכות, אך אין לנו מושג איזו חתיכה. הרמב"ם אומר שניתן לערבב את כל חתיכות הבשר לתוך הקדירה. הטור תמה עליו – מדוע? מעורבת כאן חתיכת בשר שבלעה חלב, מדוע שיהיה מותר לערבב אותה, בכוונה תחילה, עם חתיכות בשר כשרות אחרות?
השו"ע פוסק את דברי הרמב"ם, והרמ"א חולק ופוסק שלא לנהוג כך.
אך הש"ך מבאר את הדברים: חענ"נ משמעו: אנו מגדירים איסור חדש. מעתה, חתיכה זו היא חתיכה אסורה, לכל דבר ועניין. היא עומדת כאיסור עצמאי, ולא כתערובת. אך אם לא ניתן לזהות את החתיכה האסורה, לא ניתן להצביע עליה ולומר "כי הוא זה", אנו אוסרים רק מחמת החלב שנבלע. מעתה אנו נשער לפי החלב שנשפך, ולא לפי החתיכה שזכתה למעמד אסור עצמאי, מפני שאיננו מזהים את החתיכה הזאת.
(הש"ך מציע שיתכן וגם הטור לא חולק על כך מבחינה עקרונית. ברגע שהחתיכה נמצאת בתוך סיר, אין איסור לערבב אותה הלאה לתוך הסיר, ולא נוכל לומר חענ"נ על חתיכה בלתי ידועה. הבעיה היא שרגע לפני הערבוב ניתן להוציא את החתיכות הצפות מעל הקדירה אחת אחת ולתת לנכרי לטעום אותן כדי למצוא את החתיכה שיש בה טעם חלב. אם כך, יתכן והטור אינו חולק על העיקרון של הרמב"ם, אלא רק על היישום במקרה זה).
ברם, מהאופן בו הש"ך מבאר את הרמב"ם אנו למדים נקודה עקרונית: המגיד משנה והש"ך מניחים שלפי הרמב"ם חענ"נ הוא דרבנן בלבד, גם בבשר בחלב וגם בשאר האיסורים.
ארץ חמדה – קישור לשיעורי "מורנו" ביוטיוב
ניתן ליצור קשר עם הכותבים דרך: [email protected]
רצונם המיוחד של 250 איש מקריבי הקטורת
למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שלושה שותפים באדם
ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י
איך עושים קידוש?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
