ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- משפט אזרחי (ערכאות)
- ספריה
- קומי אורי
- יט - משפט עברי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
ראשית, נתחיל בשבחם של הנאמנים לארצנו הקדושה. אין ספק כי העלייה לחומש ביום עצמאותו של עם ישראל בארץ-ישראל, היתה בעיתוי מתאים. לצערנו אנו נמצאים במצב שבו אנשים עקרו ועדיין רוצים לעקור חלקים מארץ-ישראל, אלא שב"ה, נבצר מהם לבצע זאת מסיבות חיצוניות. וזה בזכות אותם אלפי אנשים, ובייחוד בני-נוער, שהעפילו אל ההר למרות כל הקשיים, למרות כל ההתנכלויות. זה מראה על ערגת הנפש שלהם, על הרצון להקים מחדש את היישובים שנהרסו. המסירות הזו מקרינה לאנשים קובעי המדיניות בארץ שיש פה ציבור קדוש שלא יתקפל, ויחזור ויישב את כל המקומות שנהרסו. אנחנו בטוחים שבעוצמה הרוחנית שהתגלתה פה אין ביכולתה של שום כוחניות לפגוע. העוצמה הרוחנית תשבור גם פלדה, ואנחנו מקווים ומתפללים לריבונו של עולם שהנוער שלנו יתחזק, ימשיך ליישב את ארצנו ולהפריח את שממתה.
צדק אבסולוטי במשפט התורה
ולעניינה של החוברת. משפט התורה הוא משפט צדק אבסולוטי, לא רק סידור החיים ויחסי אנוש, אלא האמת האלוקית כפי שראוי שתתגלה בין הנבראים. כמובן שיש מקום נרחב לתקנות זמניות חולפות, אך מה שכתוב בתורה אלו ערכי נצח שלא משתנים. התורה גם מסדירה את חיי החברה, אבל כאן זה הרבה יותר עמוק. התורה באה להשליט את הצדק האמיתי בין הבריות.
המציאות כיום במדינתנו היא מציאות שאיננה שלמה. מעמדם של בתי-הדין הרבניים נמוך ביותר ונלקחת מהם כל סמכות. אנו צריכים לדעת שבתי המשפט הרגילים אינם הולכים לפי חוקי התורה, הם הנקראים בפי חז"ל "ערכאות", והאיסור לדון בערכאות הוא חמור מאוד, כפי שכתוב "ואויבינו פלילים" - מי שמתדיין בערכאות כאילו מחשיב את המשפט שלהם מעל משפט האלוקים, וזהו ביזיון ופגיעה בכבודה של תורה.
במשפט האזרחי, שאדם תובע את חברו, גם במקום שבו יודעים שידונו בערכאות על-פי דיני תורה אסור ללכת לשם, כי רוח העניין היא פגיעה בכבוד התורה.
אומנם, מצד שני, מתדיינים יכולים לקבל על עצמם שישפטו אותם שלושה רועי בקר, ועדיין אין בזה החלפת מערכת המשפט.
חמסנותא דמלכותא
בשו"ע חו"מ סימן כ"ו דנים בנושא איסור הליכה לערכאות של גויים, ויש שיטות בראשונים שגם כאשר שני הצדדים סיכמו ללכת לערכאות, ההסכם בטל, שכן זה נגד התורה ולכן אין להסכם שום תוקף.
האיסור לדון בערכאות הוא לאו דווקא בחוץ-לארץ, גם בארץ ביישוב יהודי יש כאלה שדנים על-פי החוק הטורקי או הבריטי - זה גדר של ערכאות. צריך לעשות הבחנה בין דברים שבין האדם למדינה והמשפט הפלילי, כמו חוקי תעבורה, קנסות על מהירות מופרזת, על גניבה או על חריגות בנייה. בדברים אלו ודאי שהמדינה יכולה לקבוע דברים בנוסף למה שהתורה קבעה, לעומת דברים שהם בין אדם לחברו, שעל זה יש לנו משפט תורה, ויש דיני הנזיקין שבתורה המרוכזים בעיקר בחלק "חושן משפט". גם התקנות הכלליות שהציבור מקבל, כשותפות ורישום בטאבו וחתימה על נייר, תופסים לפי דין תורה. העיקר צריך להיות שהמשפט שלנו הוא שקובע, ומתחשב במצבים זמניים. כמובן שבתנאים סוציאליים ובכל נוהג בענייני ממון כל אדם רשאי לוותר, ואדעתא דהכי נחתם ההסכם בין שני הצדדים, אבל לקחת מערכת משפט אחרת כמו החוק הבריטי זה פגיעה בכבודה של תורה.
הר"ן בדרשות כותב, שבפרשת שופטים התורה פותחת בסמכויותיה של סנהדרין הגדולה, ומיצרנית לכך היא פרשת המלוכה, ואומר הר"ן שמשפטי התורה קבועים לדורי דורות, ומשפט המלוכה נקבע על-פי צרכי שעה, המלך יכול למנות שופטים שידונו, או להאציל סמכות לסנהדרין שידונו. אך הסמכות היא בסופו של דבר של המלך לדון. כאשר הפסק הוא נגד התורה יש פה גזל, ואין פה "דינא דמלכותא" אלא "חמסנותא דמלכותא", דינא דמלכותא שייך לדין הפלילי ולא לדין האזרחי, ורק כאשר זה לא נוגד את התורה. לדוגמה, התורה אמרה שאדם לא יכול להקנות דבר שלא בא לעולם. אם מחליטים היום שאפשר להקנות את הפירות של השנה הבאה, עוד לפני שהנצו הרימונים, כיוון שזה לא באופן ישיר נגד התורה וכיום יש בזה יותר גמירות דעת הרי שאפשר להקנות.
שבעת תובעי העיר
יש הרוצים להשוות את שבעת טובי העיר לבית המשפט, אך השוואה זו אינה נכונה, כי תפקידם של שבעת טובי העיר יותר הנהגתי, הם קובעים תקנות ויש לזה תוקף. הם הסמכות השלטונית ביחס לאנשי העיר. אי-אפשר להתייחס לשופטי בית המשפט בעיר כשבעת טובי העיר, שתפקידם ניהולי.
בתשובת הרשב"א שמובא בבית יוסף בחו"מ סימן כ"ו, נאמר שאפשר לקבל הנהגה ספציפית אבל לא לשנות נושאים שלמים הקבועים בהלכה, כדיני עדות וכו'.
עם כל זה, כאשר תובעים אדם למשפט ואחד מהצדדים לא מסכים ללכת לבית-דין רבני, אז מותר ללכת לערכאות, אך לפני כן בית הדין צריך לתת לו אישור, ומובא באחרונים שכאשר ידוע שלא יבואו לבית-דין אין צורך באישור.
ואכן, במקרה כזה אדם צריך עורך-דין, והעורך-דין צריך לדעת שאם הוא בא להציל עשוק מיד גוזלו, כאשר הוא מייצג את הנתבע, אז מותר לעזור לו גם בבית-דין של ערכאות. אך אם הוא מהצד התובע, הוא ודאי מסייע בידי עוברי עבירה, אלא אם הנתבע לא מוכן לבוא לבית-דין. ולגבי שופט, אין בעיה אם הוא שופט בדין הפלילי, אך בדין האזרחי חל איסור. השיקול של הכנסת אנשינו למערכת המשפט כדי להשפיע מבפנים לא יעזור בעניין זה, אלא צריך לחזק עוד ועוד את בתי-הדין הרבניים ואת בתי-הדין לדיני ממונות התופסים תאוצה ב"ה.
ולא רק הנידונים צריכים לחזק את בתי-הדין הרבניים, אלא בתי-הדין בעצמם צריכים להיות זמינים יותר, שהמשפט יארך פחות זמן, וכן יש להם לחייב אנשים בדין "גרמא" - גם מי שפשע בגרמא. ואין ספק שככל שבתי-הדין ייעלו את עבודתם ומהירותם, תהיה להם לגיטימציה גדולה יותר הן מצד הציבור והן מצד הממשל.
לסיום, אנו רואים שמערכת המשפט היא סימן חשוב בתהליך הגאולה, נאמר ש"יכלו שופטים רשעים" או ש"יהפך בית הוועד לבית הזנות". אנו רואים שעניין המשפט כל כך מהותי, והסיבה היא "ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה" - כל הרשעות בעולם מוכרחה לקרוס, ומערכת השיפוט החילוני בכללה, כמו שכאשר זורעים משהו יש גרעין שנרקב באדמה ואחר כך הצמח צומח. אנו רואים היום שכל המערכות בכל התחומים קורסות, עד שיתברר באיזו דרך ישכון האור, שהאנשים יראו שמשפט התורה וצביונה של תורה והדרכתה היא הנותנת את הערך האמיתי לחיים, ונקווה שיהיה בקרוב בימינו.
___________________________________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
"בזאת התורה" - איזו תורה?
חכמת התורה וחכמות החול
מבוא לסדרת פתחי אמונה
האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?
הלכות שטיפת כלים בשבת
אנחנו קודש למענך
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
