ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש הלכה מחשבה ומוסר מצוה גדולה

מתוך ספר המצוות הקצר

פרק 30

מצווה ליתן שכר שכיר ביומו

מצות עשה ליתן שכר שכיר ביומו, שנאמר: "ביומו תתן שכרו" (דברים כ"ד ט"ו).
לחץ להקדשת שיעור זה
מצות עשה ליתן שכר שכיר ביומו, שנאמר: "ביומו תתן שכרו" (דברים כ"ד ט"ו).

מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
29 - מצות עשה לאהוב את הגר
30 - מצווה ליתן שכר שכיר ביומו
31 - מצות עשה להפריש חלה מעיסה
טען עוד

מצוה לספר
בין ההולכות אחר מיטתה של הרבנית שך, אשת הגאון הרב אלעזר מנחם שך זצ"ל ראש ישיבת פוניבז', היתה גם האחות אשר טיפלה במסירות ברבנית בימי חוליה. צערה הגדול היה ניכר היטב על פניה, למרות היותה רק עובדת בביתה של הרבנית, זכתה לקשר עמוק איתה ולהתפעל יום אחר יום מאישיותה המיוחדת. בלב כבד חזרה לביתה, תוך הרהורים על הצורך בחיפוש מקום עבודה חדש.

דקות מספר לאחר הגעתה לביתה נשמעו נקישות בדלת. כשפתחה את הדלת נדהמה לראות על מפתן ביתה, את הרב שך בכבודו ובעצמו, שבדרך חזרה לביתו לשבת שבעה, נכנס לבית האחות על מנת לשלם לה את שכרה שטרם שולם.
*
לאחר פטירת הרבנית, דאגו בני משפחתו של הגאון הרב שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, לעוזרת בית שתנקה את ביתו של הרב מידי ערב שבת. מידי שבוע, בזמן שהרב היה עסוק בשיעוריו והולך לטבול במקווה היתה היא מנקה את ביתו, וכשחזר מהמקווה היה משלם לה את משכורתה. שבוע אחד חזר מהמקווה וגילה כי העוזרת שסיימה את עבודתה במהירות, הלכה כבר לביתה מבלי לקבל את התשלום הקבוע. הרב נבהל מאוד מכך שלא שילם לה את משכורתה, ונרגע רק לאחר שנכדו נסע במיוחד לביתה ושילם לה את המגיע לה. מאז נהג הרב להשאיר את התשלום במקום מוסכם, ממנו תוכל לקחת את כספה גם אם בני הבית אינם נמצאים.
*
רבי חיים ויטאל זצ"ל, תלמידו המובהק של רבינו האר"י ז"ל, סיפר כי פעמים רבות האר"י היה מתעכב מלהתפלל מנחה, מפני שהיה לו חוב לפועל שטרם שילם באותו יום. לעיתים רבות לווה מתלמידיו כספים כדי לשלם לפועלים לפני השקיעה, ולעיתים היה מתפלל מנחה בזריזות ברגע האחרון לפני השקיעה, העיקר לא לבטל מצות עשה זו של "ביומו תיתן שכרו".

מצוה להורות
מצוה זו מצויה היא ביותר, וחמורה היא מאוד עד שאומרת הגמרא שהמבטל מצוה זו עובר בחמישה איסורים שונים (בבא מציעא קי"א).

אדם חייב לשלם את התשלום אותו הוא חייב לפועל, בייבי סיטר וכד' עוד באותו יום בו סיים לתת את שירותיו. אם סיים את עבודתו ביום חייב לשלם ביום, ואם סיים בלילה חייב לשלם את שכרו במהלך הלילה. חובת התשלום חלה במידה והפועל הודיע שסיים את עבודתו, כגון חייט שסיים את הכנת הבגד וקרא לבעלים לבוא ולקחתו. אולם אם הפועל אינו מקפיד, ומוכן לקבל את שכרו מאוחר יותר, אינו חייב לשלם מיד, אלא על פי הסיכום ביניהם.

אדם המושכר לזמן ממושך, כגון עובד לחודש או לשנה, חייב לשלם לו באותו יום בו נגמרת עבודתו או יום התשלום על פי הסיכום ביניהם. ואם סוף זמן העבודה חל בלילה ישנה חובה לשלם לו עוד באותו לילה עד הבוקר.

אמרו המקובלים כי ראשי תיבות של "ביומו תיתן שכרו" הם 'שבת', ומי שבמהלך השבוע מקפיד על מצוה זו זוכה בשבת להארה מיוחדת, בנשמה היתירה המופיעה בשבת (פלא יועץ).
עוד בנושא מצוה גדולה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il