ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם אלקנא שפירא זצ"ל
לאחר נישואיו היה מגיד שיעור קבוע בישיבת מרכז הרב בירושלים. עמד בקשר של משא ומתן בע"פ ובכתב עם הרב איסר זלמן מלצר, שהדפיס בספרו אבן האזל חילופי שו"ת איתו, עם החזון איש מבני ברק, עם רבה של ירושלים הרב צבי פסח פרנק עם הרב מבריסק ועם הרב דובער וינפלד מטשבין.
בשנת תשט"ז התמנה הרב שפירא ע"י הרב יצחק איזיק הלוי הרצוג, הרב הראשי לישראל, לדיין בבית הדין הרבני בירושלים, ומשנת תשל"א הוא שימש כאב"ד שלו. משנת תשל"ד שימש דיין בבית הדין הרבני הגדול ובשנת תש"ם נבחר כחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.
הוא נודע בגדלותו בתורה, במידותיו התרומיות ובגישתו העניינית לכל נושא. נסיונו העשיר בהעמדת תלמידים, בפסיקה, כדיין מובהק ובמתן שיעורי תורה שימשו לו לעזר רב עם הבחרו לרב הראשי בא' ניסן תשמ"ג.
כחמישים שנה משמש בישיבת מרכז הרב בהרבצת תורה בשיעורים קבועים ובדאגה לצרכיה של הישיבה ותלמידיה הרבים. מאז פטירת מרן ראש הישיבה, הרב צבי יהודה הכהן קוק, בשנת תשמ"ב, הוא משמש כראש הישיבה. ביתו פתוח לכל מי שזקוק לליבון נושאים תורניים וציבוריים, לעצה ולעידוד. תלמידיו הרבים נמצאים בכל איזורי הארץ. רבים מהם רבנים או דיינים, ומחנכים העוסקים בחינוך בכל שכבות הציבור. הרב עודד הקמת ישיבות נוספות ע"י תלמידיו, ופעל לביסוסן וקידומן.
הרב שפירא פרסם עוד בצעירותו מאמרים רבים בנושאים תורניים שכונסו בשלשת חלקי הספר 'מנחת אברהם', פסקי הדין שלו בשלושים שנותיו בבתי הדין הם שם דבר במקוריותם ובהגיונם ע"פ דין תורה. שמו הולך לפניו מנעוריו כתלמיד חכם מובהק בכל חדרי התורה. מסיבה זו הוא נבחר לפני כ-60 שנה כחבר במחלקת החקיקה שבמכון הרי פישל ואח"כ מבקר ראשי של אוצר הפוסקים.
באתר ישיבת מרכז הרב סופר עוד, כי הרב פעל למען הארכת כהונתם של הרבנים הראשיים, הרב שלמה גורן זצ"ל ויבלחט"א הרב עובדיה יוסף, ולא עלה על דעתו כי הוא עצמו יבחר לכהונה רמה זו. ניסיונו העשיר בעבודתו בישיבה ובבתי הדין עמדו לו בפעילותו העניפה בהרמת קרנה של הרבנות הראשית לישראל. במסגרת פעילותו כרב ראשי חיזק את מערכת הרבנות הראשית לישראל במספר תחומים: הרחבת הפיקוח על הכשרות, קידום מעמד הרבניים והדיינים, יצירת קשרים הדוקים עם גדולי הרבנים בגולה ומענה לשאלות מרובות שעלו על הפרק. כן יזם הקמת כוללים ברחבי הארץ, שאברכיהם נשלחו לפעילות תורנית וחינוכית בחוץ לארץ.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
