ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

"וַתלקח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה" - עליה או ירידה? ;">

דף הבית בית מדרש פרשת השבוע חומש בראשית לך לך Bookmark and Share



גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

ד חשון תשס"ח

"וַתלקח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה" - עליה או ירידה?


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל

פרשת ירידתו של אברהם למצרים ולקיחת שרה לבית פרעה איננה יכולה להשאיר את הלומד אדיש. אכן מצינו שתי גישות חולקות בהסבר פרשיה קשה זו. נציג את שתיהן באמצעות דברי רבותינו הראשונים.
רש"י מבאר את כל הפרשה על דרך החיוב ומונה אותה בין עשרת הנסיונות שאברהם אבינו עמד בהם ונתעלה כתוצאה מכך. וז"ל:
"לנסותו אם יהרהר אחר דבריו של הקב"ה שאמר לו ללכת אל ארץ כנען, ועכשיו משיאו לצאת ממנה".

רש"י איננו מתרץ את פשר נתינתה של שרי לפרעה ומפרש:
"למען ייטב לי בעבורך - יתנו לי מתנות" ללא כל הסבר.
אי אפשר לקבל דברים אלה כפשוטם וגדולי עולם נתחבטו בהסברם. בגלל קוצר היריעה לא נביאם ונסתפק בדברי בעל ה"פני יהושע", נושא כליו של רש"י לאורך הש"ס. וז"ל:
"ובודאי חלילה חולין לחשוב כזאת על אברהם שהיה מקבל מתנות להפקירה לאיסורא ח"ו ..." (כתובות דף סא עמוד א ).
לעומת רש"י, הרמב"ן מתנסח בחריפות גדולה מאוד על פרשיה זו. וז"ל:
"ודע כי אברהם אבינו חטא חטא גדול בשגגה שהביא אשתו הצדקת במכשול עון מפני פחדו פן יהרגוהו, והיה לו לבטוח בשם שיציל אותו ואת אשתו ואת כל אשר לו, כי יש באלהים כח לעזור ולהציל. גם יציאתו מן הארץ, שנצטווה עליה בתחילה, מפני הרעב, עון אשר חטא, כי האלהים ברעב יפדנו ממות. ועל המעשה הזה נגזר על זרעו הגלות בארץ מצרים ביד פרעה. במקום המשפט שמה הרשע והחטא".

ננסה למצא את דרכנו בין שני ההרים הגבוהים הללו ולבאר מבחינה הגיונית מדוע וכיצד נוצרה הסיטואציה הקשה של "וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה".
כפי שהסברנו פעמים רבות בעבר, אברהם יצחק ויעקב אבות האומה, היו לא רק ראשי משפחה חשובה אלא גם מנהיגים פוליטיים של מחנה גדול מאוד, שמנה עשרות אלפים. מחנה זה נוסד על ידי מי שאברהם ושרה גיירו והביאו תחת כנפי השכינה, כמאמינים ב"אמונת הייחוד".
האבות ניהלו משאים ומתנים מדיניים עם מנהיגי מדינות. מלכים מקומיים מצד אחד ומנהיגי אימפריות מצד שני. אברהם הוא גם מנהיג צבאי היוצא לקרב נגד המנצחים במלחמה הכלל אזורית בין ארבעת המלכים וחמשת המלכים.
לאורך כל התנ"ך שזורה הנחת היסוד כי חתונות היוו מרכיב מרכזי בקשירת יחסים דיפלומטים בין עמים ומדינות. הכלל הוא, כי לעולם הצד החזק הוא הלוקח את נשות הצד החלש. המלך נותן החסות לוקח לרוב את בתו של המלך מקבל החסות. זה פשר חתונת שלמה עם בת פרעה וזה פשר המדרש כי הגר הייתה בתו של פרעה שנשאה לאברהם אחרי המהפך, שהתרחש עם החזרתה של שרי. תהליך זה מתואר גם בדברי דניאל המבשר על המהלכים ההיסטוריים ברוח קדשו וז"ל:
"וּלְקֵץ שָׁנִים יִתְחַבָּרוּ וּבַת מֶלֶךְ הַנֶּגֶב תָּבוֹא אֶל מֶלֶךְ הַצָּפוֹן לַעֲשׂוֹת מֵישָׁרִים וְלֹא תַעְצֹר כּוֹחַ הַזְּרוֹעַ וְלֹא יַעֲמֹד וּזְרֹעוֹ וְתִנָּתֵן הִיא וּמְבִיאֶיהָ וְהַיֹּלְדָהּ וּמַחֲזִקָהּ בָּעִתִּים" (י"א ו).

הביטוי "אחות" בעברית יש לו משמעות ביולוגית שפירושה הוא הורה או הורים משותפים. יש לו משמעות גם בהקשר של "אישות" כמו למשל בפסוק "מַה יָּפוּ דֹדַיִךְ אֲחֹתִי כַלָּה מַה טֹּבוּ דֹדַיִךְ מִיַּיִן וְרֵיחַ שְׁמָנַיִךְ מִכָּל בְּשָׂמִים" (שיר השירים ד' י, עיינו שם גם בפסוקים ט ו יב וכן בה' א). אשורולוגים, כבר הסבירו כי המעבר בין מצב בו שרי היא אשתו של אברהם למצב בו היא אחותו יכול להתפרש גם כגירושין פורמאליים (עיין גם בשו"ת "משנה הלכות" ח"ו סימן רסג בשם הגה"ק מאוסטראווצא זצ"ל (בהסכמתו לספר חי יצחק) שהלכו בכיוון זה בלי להיות בקיאים באכדית וחברותיה). הרעב הכבד בארץ אילץ את אברהם לרדת מצרימה ולנהל עם פרעה משא ומתן דיפלומטי שתוצאותיו היו הכרה של אברהם בעליונותו של פרעה מה שזיכה את פרעה בלקיחת אשה על פי בחירתו מבית אברהם. אברהם שחשש מכך, סידר מראש את הקשר הפורמלי בינו לבין שרי והוריד אותו למדרגת "אחות". אם כך לקיחתה של שרי לבית פרעה מבחינת מעמדה הפוליטי היה מבחינה זו "עליה".
אולי רק כך, ניתן להבין את פשר דברי חז"ל:
"אין לשון ויקח אלא לשון עלוי כמה שנאמר "וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה" (מדרש תנחומא פרשת בחוקותי סימן ג).
כפי שהזכרנו לעייל, סופו של ההליך היה שגם פרעה הבין כי הוא צריך להיות כפוף למלכו של עולם ולנציגו - מי שלימד את האנושות את עיקרי אמונת הייחוד - אברהם אבינו. כפי שמתואר במדרש:
"אמר ר' שמעון בן יוחי הגר בת פרעה היתה, כיון שראה פרעה מעשים שנעשו לשרה בביתו נטל בתו ונתן לה, אמר מוטב תהא בתי שפחה בבית זה ולא מטרונה בבית אחר" (בראשית רבה (תיאודור-אלבק)
פרשה מה ד"ה: ולה שפחה מצרית).


הבה נתפלל בהמשך לתפילת ימים נוראים שיתקיים בימינו כי:
" ידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו
ויאמר כל אשר נשמה באפו ד' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה".


חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il