ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עובד ומעביד
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
השעה כבר 22:20, ועדיין אין לי פתרון למחר לילדים. מחר אני חייבת להגיע לפגישה, זו פגישה קריטית להמשך עבודתי, ודווקא מחר המורים החליטו לשבות. קיוויתי, שאחת הנערות מהאולפנה תוכל לעשות 'בייביסיטר', כי ברדיו אמרו שבחינוך ה'על יסודי' שובתים כבר שבועיים, אבל הן אמרו לי שהן לומדות בבקרים מקצועות קודש. ואני שואלת את עצמי - מותר בכלל לשבות?
מרבים תורה
הרב איתן אייזמן שליט"א - ראש רשת 'צביה' ו'נועם'
ברמה העקרונית, במגזרים כלכליים רבים מותר לשבות.
ב'מגזר' של לימוד תורה התלבטו האחרונים בשאלה - האם מותר לשבות?
מחד - האב הוא זה שמחויב ללמד את בנו תורה ולא הרבנים והמורים, ואם הוא מעוניין שאחרים ילמדו את בנו תורה בשליחותו, עליו לשלם להם את שכרם ברמה נאותה. אם אינו משלם - זכותם של הרבנים והמורים, שלא ללמד את הבן. מאידך - השביתה כרוכה בביטול תורה, וצריך להרבות תורה בישראל, ולחנך את הילדים בדרך הישר.
להלכה למעשה, אנו אוסרים לשבות מלימוד תורה, כי אחרי כל הסברות - תורה מה תהא עליה? מחובתנו, להרבות תורה בעם ישראל, והשביתות לא מרבות תורה. לכן, בפועל, אין שביתות ב'מגזר' של לימוד התורה, וכל המוסדות ממשיכים ללמד כרגיל את מקצועות הקודש - תורה, משנה, מחשבת ישראל ועוד.
'מגזר' לימוד התורה אינו ה'מגזר' היחידי בו אסור מבחינה תורנית לשבות, גם למגזרים שיש בשביתותיהם משום פיקוח נפש וגרימת סבל רב לאנשים כגון: רופאים, אחיות ועוד, אסור לשבות. הפתרון לשאלות שכר ולתביעות צודקות אחרות במגזרים אלו הוא - לחוקק בתחומים אלו חוק בוררות חובה, ושני הצדדים יהיו מחויבים לקבל על עצמם את הכרעתו של בורר נייטרלי. כך ימנעו השביתות, יחסך סבל רב מאנשים, ובתחום ההוראה - תרבה תורה בישראל.
צריך בוררות
הרב גדעון בנימין שליט"א - רב הישוב נוף איילון
כל שביתה גורמת נזק לציבור - ובכלל זה הפסד כספי, הפסד זמן, צער ורוגז. ישנן שביתות בעייתיות עוד יותר: שביתת מורים הגורמת לביטול תורה ולנזקים חינוכיים, שביתת אנשי רפואה או הצלה הגובלות בפיקוח נפש.
במקרה דומה לשביתה, מצאנו בהלכה, שאף על פי שפועל יכול לחזור בו באמצע עבודתו, אבל אם חזר בו בדבר האבד, דהיינו שאי עשיית המלאכה בזמנה גורמת לנזק, מותר למעביד להטעות את הפועל ולהבטיח לו "הרים וגבעות" או לשכור פועל אחר על חשבון שכרו - אף במחיר יקר. יתירה מזו - במקרים מסוימים אין לפועל אפשרות לחזור כלל ובית הדין כופה אותו לעבוד (תשובת הגרש"ז אויערבך - תחומין ה' עמוד 289).
"דבר האבד" בהגדרתו אינו רק נזק כספי - אלא גם אם, לדוגמא, תתקיים שביתה ב'אל על' כאשר תכנן אדם את טיסתו בזמן חופשתו גם היא נחשבת בכלל "דבר האבד", אף שלא נגרם שום נזק כספי. במיוחד לאור העובדה, שבדרך כלל כל המגזר כולו שובת, ואדם לא יוכל למצוא תחליף למילוי צרכיו אף במחיר גבוה.
מסיבות אלו נקטו פוסקי זמננו כדבר פשוט שרוב השביתות הן בכלל דבר האבד, ועל פי זה הן אסורות.
מאידך - מובן, שלעיתים קרובות מעלים השובתים תביעות מוצדקות: ישנן תביעות הקשורות לשכרם או לתנאי עבודתם וישנן תביעות שהן לטובת הציבור כגון תביעה להזרמת כספים לבתי חולים, למערכת החינוך וכדומה.
עם זאת יש לזכור, שנשק השביתה פוגע בראש ובראשונה לא במעבידים שכנגדם מועלות הטענות אלא בציבור ובדרך כלל באותה שכבה שקשה לה יותר (לדוגמא: שביתת המאפיות המספקות לחם אחיד). לכן גם כאשר התביעה מוצדקת, הדרך הנכונה היא להעלותה בפני בית דין או בוררות מוסכמת על הצדדים.
יתכן גם שניתן לחשוב על פתרון, שבתמורה לתוספת שכר ידַרשו העובדים לתת יותר. לדוגמא: כל בר דעת מבין ששכרם של המורים נמוך והתמודדותם בקשיי החינוך אך גדלה מיום ליום. שכר נמוך גורם לכך, שאנשים מתאימים אינם פונים למקצוע ההוראה, ושלמורים רבים חסרה מוטיבציה להשקיע בתלמידים.
לאידך גיסא, שמא יש מקום לדרוש מהמורים לקצר מזמן חופשתם המגיע לקרוב למאה ימים בשנה, וכן להימצא שעות נוספות בין כותלי בית הספר להשקעה פרטנית בתלמידים, להכנת תוכניות לימודים וכדומה.
בנוסף מצינו בכל זאת מקור מסוים לשביתה - בשולחן ערוך ( חושן משפט סימן רל"א): "רשאים בעלי אומנות לעשות תקנות בעניין מלאכתם... במה דברים אמורים במדינה שאין בה חכם חשוב ממונה על הציבור, אבל אם ישנו - אין התנאי שלהם מועיל כלום...".
אף על פי שאין סעיף זה עונה בדיוק על השאלה הנדונה בעניין השביתה, אבל הוא נותן לנו כיוון נכון. ילכו נא ראשי המגזר החש שהינו מקופח לבוררות מוסכמת, ישטחו בפניהם את טענותיהם, ואם לא תהיה ברירה יוכלו גם להשתמש בנשק השביתה. אנשי תורה הקשורים למגזר המעונין לשבות ילכו ויתייעצו עם פוסק ראוי לשמו - האם להצטרף ובאלו תנאים, "כי בעניינים אלה העיקר תלוי בשיקול הדעת, ומי שדעתו דעת תורה עוזרים לו מן השמים" (תשובת הגרש"ז אויערבך זצ"ל שם בסופה).
"ויהי בימי שבות השובתים"...
הרב יעקב אידלס שליט"א - ראש ישיבת 'חיצים'
הדברים הבאים נכתבים מזווית של מחנך ולא של פוסק הלכה:
כולנו מסכימים, שהחינוך הוא היסוד החיוני ביותר לכל תחומי החיים במדינה - כלכלה, ביטחון ועוד, ומעל הכל - חיוני גם לחיינו הרוחניים כעם. ובכל זאת, למרות הקונצנזוס בעניין, מעמד החינוך והמורים נמצא בתחתית סולם ההכנסה וההערכה, כך שהמצב הנוכחי הוא בגדר פיקוח נפש לאומי, ואין ספק שיש לעשות רבות כדי לשנות מצב זה.
אולם, לנשק השביתה יש חסרונות גדולים, ואציין כמה מהם:
א. המציאות בה משוטטים מאות אלפי תלמידים ללא תכלית מסוכנת, מוסיפה שמן רב למדורת הבורות, הבטלה והאלימות.
ב. שביתה היא סוג של הפעלת כוח הגובלת באלימות, והרי אנו תמיד מחנכים לכך שבעיות פותרים באמצעות הידברות ולא בכוח, משדרים בשביתתנו שדר הפוך לכל דרכנו החינוכית.
ג. אנו מחנכים לניצול מקסימאלי של הזמן, למסירות נפש על לימוד התורה ויוצאים חוצץ נגד ביטול תורה, והשביתה היא היפך אידיאל זה. אמנם, לעיתים, "ביטולה הוא קיומה", אך אצל התלמידים נותר מהשביתה משקע שלילי.
צריך גם לזכור שהשימוש בנשק השביתה התחיל על רקע ניצול מחפיר ונורא של עובדים שהיה נהוג במאות השנים הקודמות, מצב שונה לחלוטין ממצב המורים כיום. בעצם, כל כך התרגלנו לכך שעל כל קיפוח קטן שובתים, עד שגם נשק זה איבד רבות מכוחו. וכך אנו מוצאים את עצמנו, פעמים רבות, מפסידים הון עתק בשביתות במשק וימי לימודים בשביתות המורים, ובדרך כלל בטווח הארוך הבעיה כמעט ולא נפתרת.
אם כן - מה לעשות? איך בכל זאת נשנה את המציאות המרה?
חז"ל במסכת סנהדרין נתנו לנו כלי נהדר לפתרון סכסוכים - 'זבל"א' - "זה בורר לו אחד". כלומר, כל צד בוחר בורר אחד מטעמו, ושני הבוררים המוסכמים בוררים בורר שלישי מוסכם נוסף (אינני נכנס כאן לשיטות הראשונים השונות בהסבר זבל"א, העיקר הוא העיקרון), והצדדים מתחייבים לקבל כל הכרעה של הבוררים.
אם היינו משכילים לבנות כך את מערך פתרון הסכסוכים במשק - היינו חוסכים כעס, ממון, ונזקים רבים נוספים, ומגיעים לפתרונות יותר מאוזנים, צודקים וברי קיימא. גם מערכת החינוך היתה מרוויחה כך הרבה יותר מאשר על ידי שביתה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
