ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- קומי אורי
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אלקנה בן שלומית
"אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה" ו"מימות אבותינו לא פסקה ישיבה בישראל".
על שני המאמרים האלה היה מרן ר' אברום זצ"ל חוזר שוב ושוב ובאופן מיוחד בשנים האחרונות. והיו שתי האמירות למעין "מרגלא בפומיה", דהיינו תמצית רוחו ונשמתו.
"זקן ויושב בישיבה" הוא תואר רב חשיבות ומשמעות. ייחוס התואר לאברהם אבינו יש בו יותר מדגש נוסף.
בפ"א מהל' ע"ז מתאר הרמב"ם את עיקר פעילותו של אברהם ביציאתו לרשות הרבים לברר ולפרסם את אמונת הייחוד. באור הזה נתפסת דמותו של אברהם בתורה ובדברי רבותינו. אם עיקר פועלו של אברהם דווקא ביציאה מבית המדרש, מה ראו חכמים לתאר את אברהם כזקן ויושב בישיבה?
מזמור כ"ג בספר תהילים "מזמור לדוד ד' רועי לא אחסר..." פירשו המלבי"ם באופן מיוחד. מבאר המלבי"ם שדוד מביע במזמור זה את מלוא תודתו לקב"ה על כל החסד והטוב, "אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי". על הזכות העצומה להיות מלך על כל ישראל, "תערוך לפני שולחן...". אולם דוד מתגעגע לימים שהיו, עת היה רועה, מתבודד, מתייחד ומתאחד עם קונו, "מזמור לדוד ד' רועי". באותה תקופה, אומר דוד, לא היה חסר דבר, "לא אחסר". דוד מתפלל "ושבתי בבית ד' לאורך ימים", הוא רוצה לחזור, לשוב לאותם ימי התבודדות ונזירות.
פירושו של המלבי"ם מעורר תמיהה, האמנם הישגיו הרוחניים הפרטיים של דוד חשובים לו יותר מכל פעולות ומפעלי הקודש שיצר?
מרן הרב קוק זצ"ל מבאר ששני מנהיגים ישראלים זכו לשני כתרים באופן שלם ומאוחד. "משה ואהרון בכוהניו ושמואל בקוראי שמו". מלכות ונבואה באישיות אחת ללא סתירה וחיכוך מצאנו אצל משה ושמואל. מלך שהוא נביא, נביא שהוא מלך. הדוגמה של משה ושמואל היא הדגם המיוחל של המלכות השלמה שתאיר את אמונת הייחוד.
דוד המלך החי וקיים, איננו מחפש הישגים רוחניים פרטיים. הסיבוכים שפקדו את מלכותו והפערים שנתגלו על-ידי הנבואה, עוררו את דוד לתביעה פנימית עצמית להעמיד ולהקים בקרבו ביתר שאת ועוז את שלמות דבקותו שממנה ימשכו מעיינות אחדות הנבואה בממלכה. "אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי" היא מלכות הנצח של דוד וזרעו לעולם, באחדות שלמה ומתוך "ושבתי בבית ד' לאורך ימים".
כך באותו עניין וערך שירטטו חכמינו את "אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה". אברהם שיוצא להפיץ את אמונת הייחוד ואורות החסד שמהותו זקן וישב בישיבה.
מרן ר' אברום זצ"ל זכה לכתרים רבים. הרב הראשי לישראל, נשיא בית הדין הגבוה, ראש ישיבה, דיין, זקן ראשי הישיבות ועוד. אולם מהותו היתה זקן ויושב בישיבה. כל הפעולות והמפעלים היו בחינת "אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי" מתוך "ושבתי בבית ד' לאורך ימים".
"מימות אבותינו לא פסקה ישיבה בישראל" הישיבה בישראל היא נשמת האומה. הישיבה איננה מקום חיצוני המשרת את הרצון להתקדם להתגדל בלבד, היא עצמות החיים של האומה הישראלית. וכדברי מרן הרצי"ה כלפי הדיבורים, שהמדינה כביכול "שלהם" והישיבות כביכול "שלנו", הישיבות והמדינה - הכול של כלל ישראל, הכול עניין אחד שלם.
ממשיך את רציפות התורה והישיבה בישראל
"...בקשו לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע ומפני מה לא קבעוה מפני טורח צבור. מה טעם... אלא א"ר יוסי בר אבין משום שכתוב בה המקרא 'כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו' ונאמר אותו פסוק בלבד? מקובלנו כל פרשה שפסקה משה פוסקים שלא פסקה משה איננו פוסקים" (ברכות יב).
מבאר מרן הרב זצ"ל בעין אי"ה, ש"חסנם ומעוזם ותוקפם של ישראל" הוא יסוד מיסודות התורה כמו קבלת עול מלכות שמים וקבלת עול מצוות. לכן ביקשו חכמים לקבוע את פרשת בלק, שיש בה דגש והבלטה של "חוסנם ומעוזם ותוקפם של ישראל", בתוך קריאת שמע. אכן הבינו חכמים "כי לא רבים יחכמו איך ללכת בדרכי תורה ויראת ד' באמת ע"פ השקפה זו הדורשת דעה והשכל". הרעיון על-אודות חוזקם של ישראל כחלק מיסודות האמונה זוקק דעה ושכל, רמה גבוהה של הבנה, ולכן לא קבעו חכמים את כל פרשת בלק כחלק מקריאת שמע. "די לנו בידיעה זו שבקשו לקבוע שמזה נדע כשתהיה השעה דורשת יתפרשו אלה הדברים גם כן בהמון לפי ערכם של הדורות ומעמדם". עלינו ליצור דרכים ושיטות כדי להנחיל בעת של כושר את יסוד אמונה זה. מאידך גיסא שללו חכמים את הפרדתו של היסוד הנעלה על-אודות "תוקפם של ישראל" משאר יסודות האמונה, ולכן לא קבעו את הפסוק "כרע...", שמא ייחשב הוא כעומד לעצמו. "הלאומיות שבישראל בהתחברה עם ההשקפה הגדולה והקדושה של עול מלכות שמים ועול מצות הרי יסודתה בהררי קודש אבל בהפרדה ותצא רק לגבול חול של אהבה לאומית גסה כדרך כל עמי הארץ... היא תוליד דברים רעים ודעות רעות המרחיקות את שם ד' מליבות עם ד'" - אם חלילה קורעים את היסוד הלאומי מחיבורו לקודש, מרחיקים את עם ישראל מאמונתו.
מרן ר' אברום זצ"ל זכה להיות נוטע וקובע את חוסנם, תוקפם ועוזם של ישראל בתוך האמונה הישראלית בשלמות החיבור והקשר עם קבלת עול מלכות שמים, עול תורה ועול מצוות.
ממעמקי רום השקפה זו הדורשת דעה והשכל של קדושת הלאומיות הישראלית שיסודותיה בהררי קודש, בקעה הקביעה הברורה והבהירה על-אודות האיסור הכפול החמור של מסירת ארץ חיינו לידי נכרים וכל שותפות גדולה וקטנה ישירה או עקיפה עם פשע גירוש יהודים מאדמתם.
זקן ויושב בישיבה היה מרן ר' אברום זצ"ל וממשיך את רציפות התורה והישיבה בישראל בהר הקודש בירושלים לעולמים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
