ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- צדקה והלואה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
מצות לא תעשה שלא לאמץ לב ולא לקפוץ יד מעני מישראל, שנאמר: "לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון" (דברים ט"ו).
סיפורה של מצוה
נקישות מהוססות נשמעו בדלתו של רבי ברוך בר ליבוביץ' זצ"ל באמצע השיעור. אחד התלמידים ניגש לפתוח את הדלת לעני שעמד בחוץ. העני נכנס פנימה וביקש מהרב נדבה, אולם הרב שלא הייתה לו פרוטה בכיסו שלח את העני למטבח לבקש נדבה מהרבנית, לאחר רגע חזר העני ואמר לרב כי הרבנית איננה. הרב פנה לתלמידיו וביקש כי ילוו לו ממון על מנת שיוכל לתת צדקה לאותו עני, לאיש מבין התלמידים לא היה ממון ברשותו באותה שעה. הרב ביקש מהעני לשוב בשעה מאוחרת יותר כשהרבנית תשוב. כשפנה העני לצאת מהחדר ליווה אותו הרב עד לדלת, תוך כדי שהוא מרעיף עליו מילים חמות ומזכיר לו שוב ושוב לחזור בשעה מאוחרת יותר.
כשחזר הרב לתלמידיו, שאלוהו מדוע דיבר בחמימות מרובה כל כך לעני. ענה להם הרב כי אדם שבא לבקש נדבה הרי הוא מתבייש בכך מאוד, אולם הוא מקבל על כך פיצוי בזה שהוא מקבל את מבוקשו. פה הרי הוא נשאר עם הבושה בלי לקבל את התמורה לה, לכן ליוויתי אותו עד לדלת על מנת שיצא מהבית בתחושה נעימה ולא בתחושת הבושה איתה נכנס.
*
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
47 - מצוה לשבות ממלאכה
48 - לא תאמץ את לבבך
49 - "לא תעשו עול במשפט ..."
טען עוד
לימים, המשיך הרב לספר, נפטר היהודי לבית עולמו, שם לתדהמתו קידמו את פניו חבורת מלאכים שחורים שקראו לעברו כי הוא 'קרקפתא דלא מנח תפילין' (כינוי לאדם שלא הניח תפילין כל ימיו, שעונשו חמור ביותר), היות והתפילין אותם הניח כל ימיו היו פסולין לחלוטין. אולם בבואו לבית דין של מעלה פגש שם מלאך קטן שלימד עליו זכות, כי היות ופעם אחת הניח ביריד תפילין כשרות של מישהו אחר אזי הוא אינו בגדר של 'קרקפתא דלא מנח תפילין'. המשיך רבי דוד ואמר: "ראו, אדם זה חשב כל ימיו שהינו מקיים את המצוה בהידור רב, ודוקא הפעם שחשב שירד מההידור זו הפעם היחידה שנחשב שאכן קיים את המצוה. גם אתם כך, כל ימיכם הינכם נותנים לאותם עניים שיתכן ואינם ראויים לממונכם, ועכשיו יש לכם הזדמנות לתת לאדם שאכן זקוק מאוד לנדבה, ואולי זו תהיה מצות הצדקה שתציל אתכם".
מצוה להורות
צדקה צריך לתת לעני לפי צורכו, כלומר, אם צריך ממון יש לתת לו, אם צריך לבוש יש לתת לו וכן הלאה. ככל שהעני קרוב יותר לאדם כך האדם מחויב לתת לו יותר, והוא קודם לכל שאר העניים. לכן, יש לתת בראשונה לקרובי משפחתו, אנשי עירו ורק לאחר מכן לשאר עניים.
גאולת ישראל תלויה במצות צדקה שנאמר: "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה". בכלל מצות הצדקה היא לתת לעני בסבר פנים יפות ולשמחו בדברים.
כיום ניתן לצאת ידי חובה בנתינת צדקה לארגוני החסד המוכרים, אולם גם לעניים מזדמנים ראוי לתת צדקה כל שהיא על מנת שלא לעבור על לאו זה.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
