ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- שונות
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- תורה והלכות ציבור
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' דוד ב"ר אברהם לוי מלמד
א.
כ"ג במרחשון ה'תשנ"ג
יש טוענים שרבנים לא צריכים להתערב בפוליטיקה, שרבנים צריכים להיות מחוץ לפוליטיקה! והשאלה היא אפוא, מדוע פורום רבני יש"ע משמיע דעות פוליטיות בענין שיחות השלום, האוטונומיה וכדומה?
כאשר נשאל מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל מה דעתו על התערבות רבנים בפוליטיקה, השיב: הרבנים מחוייבים על-פי התורה להתערב בפוליטיקה, אחרת הם בוגדים. כתוב בתורה (דברים א ; יז): "לא תגורו!" ופעם אחת כאשר בעקבות דברי הרב צבי יהודה נתעורר פולמוס בציבור, ורבים טענו כי רבנים אינם צריכים לעסוק בפוליטיקה, השיב הרב: 'איני מבקש את רשותו של אף אחד. מה שהוא צדק ואמת אני מחויב להודיע ולפרסם על-פי התורה. הפוליטיקה של כלל ישראל היא תורה. היא קדושה'.
והדברים כפשוטם, כי התורה מתפשטת ומאירה את כל המציאות ומדריכה אותנו בכל תחומי החיים. אין דבר במציאות שהוא מחוץ להדרכת התורה. התורה מדריכה את האדם בלבושו: ציצית, שעטנז; בבנין ביתו: במזוזה ובמעקה; באכילתו ובהליכתו, "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך", - לכל המצבים ולכל הזמנים ישנה הדרכה בתורה כיצד לנהוג, כיצד לחיות. ואם בדברים האישיים הפרטיים יש הדרכה מלאה, קל-וחומר שיש הדרכה של תורה בענינים הנוגעים לכלל ישראל, לכללות האומה. משום מה יש כאלה שחושבים בטעות שהתורה עוסקת רק בהדרכת האדם הפרטי, ובענייני הציבור בכללותו, אין התורה עוסקת, אך זו כמובן טעות.
שמא נובעת הטעות הזו כתוצאה מהגלות הארוכה, שבה עם ישראל חי במדינות הגויים, והגויים הם שעסקו בניהול המדינות ובענייני הכלל, ואילו ישראל חיו חיים פרטיים, ועל-כן לא היה ביטוי לדעתה של תורה בעניינים כלליים, ואפשר היה להתרשם כאילו ענייני הכלל אינם שייכים להדרכת התורה. ואולי מקור הטעות הוא מהשוואת התורה לדתות זרות חס-ושלום.
בין כך ובין כך, תהיה סיבת הטעות אשר תהיה, צריך לדעת שיש בתורה הדרכה בכל התחומים, הכלליים והפרטיים. ועל-כן חובת כל תלמיד-חכם וכל רב בישראל, להשמיע את דעת התורה ולהדריך את הציבור על-פי התורה, ואסור לו להירתע מלהשמיע את דבריו, גם אם הם יעוררו התנגדות. ועל זה אמרה התורה: "לא תגורו מפני איש!". ענייני ההתיישבות בארץ-ישראל, והשלטון של עם ישראל בארץ-ישראל כולה, הם ענייני תורה מובהקים, וכל רב צריך לפעול בכל דרך להשפיע לקיום מצות התורה של "וירשתם אֹתה וישבתם בה" (דברים יא ; לא), ולהזהיר מפני הלאו של תורה של "לא תחֹנם" - לא תתן להם חניה בארץ-ישראל (רשי דברים ז ; ב), ודברים אלו נוגעים גם להלכות פיקוח-נפש.
נכון עושים רבני יש"ע שדורשים את חיזוק השליטה של צה"ל ביש"ע ובלימת גל הטרור, חיזוק ההתיישבות ביש"ע ובכל ארץ-ישראל כולה. הם עושים כדת וכהלכה כאשר הם מתערבים בנושאים הלכתיים אלו, שיש אחרים שקוראים להם "נושאים פוליטיים".
ב
י"ד בכסלו ה'תשנ"ו
בענין זה כתב מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל בספרו שו"ת "משפט-כהן" סימן קכד (עמוד שטז): "ומתוך הקדושה שיש בכללות כנסת-ישראל צריכה להיות גם הנהגת המלכות שלה על-פי התורה . ועל-כן צריך המלך שני ספרי תורה - ספר תורה אחד בתור איש ישראל, ושֵני בשביל ללמוד הנהגת המלוכה". כלומר כל אדם מישראל מצוּוה לכתוב לעצמו ספר תורה אחד, והמלך מצווה לכתוב שני ספרים: ספר תורה אחד כמו כל אדם מישראל, והשני ספר תורה מיוחד שממנו ילמד המלך הנהגת המלוכה. ללמדך שהנהגת המלוכה צריכה להיות על-פי התורה. והרב מוסיף שם, שהצדוקים הם שלא רצו שהתורה היא שתנהיג את הציבור. הם כפרו בקדושת כלל ישראל וכפרו בקדושת תורה שבעל-פה; הם רצו להיות ככל הגויים בתור קיבוץ לאומי בלבד, בלי קדושת כלל ישראל ובלי קדושת תורה שבעל-פה.
יש להסיק אפוא מדברי מרן הרב, שאמנם הלכות ציבור שונות מהלכות יחיד, ולזה צריך ספר-תורה בפני עצמו, אבל סוף-סוף גם הנהגת הציבור צריכה להיות על-פי התורה. והמשנה בסנהדרין (א; ה) אומרת, שבענייני ציבור, כגון לצאת למלחמה, יש להיוועץ בסנהדרין, לשמוע את חוות דעת התורה. אכן בנושאים ציבוריים הנוגעים לכלל ישראל, בהם יש להיוועץ בסמכות התורנית הגדולה ביותר, בזה לא רשאי תלמיד-חכם יחיד להחליט ולפסוק, אלא סנהדרין גדולה של שבעים ואחד. ומכאן גם להיום חובה על תלמידי-חכמים גדולי הדור לחוות דעתם, דעת תורה, בכל השאלות הציבוריות הנוגעות לכלל ישראל ולשלמות הארץ, ובשאלות הגדולות המרכזיות יחוו דעתם גדולי התורה, מתוך שיקול דעת וברוב יועץ, וכח רוב תלמידי-חכמים בדור הוא כעין הכח של הסנהדרין. ועל זה נאמר (דברים יז ; ט): "ובאת אל הכהנים הלוים ואל השֹפט אשר יהיה בימים ההם", - "אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיו" (ראש-השנה כה:). ועוד נאמר שם: "ושמרת לעשות ככל אשר יורוך. לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל". אין אף כח שבעולם שיוכל לסתום את פיהם של תלמידי-חכמים ולמנוע מהם להביע את דעתם בשאלות הציבור. כל נסיון לסתום פיות תלמידי-חכמים יתנפץ אל חומת הפלדה של נושאי התורה, ודבר ה’ אלקינו יקום לעולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
נצבים פרשת ניצבים – יום נקם בלבי
מה ההבדל בין הקץ המגולה לקץ הנעלם ואיך זה קשור למה שמתרחש היום בלבבות עם ישראל? דורנו זקוק יותר מתמיד לתורת הגאולה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
