ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
חוץ מלוח הזמנים הברור של האירועים שמתקיימים בפורים המשולש הזה, יש כאן גם, לדעתי, מסר עמוק יותר: רק בשבת, על אף שלא מקיימים ביום הזה אף אחת מהמצוות המיוחדות של פורים, אנחנו נותנים ביטוי להכרה שלנו בנס פורים בתפילות ובברכות. במבט ראשון אולי נראה מוזר שבשני הימים, שישי וראשון, שבהן אנחנו מקיימים את מצוות הפורים, איננו אומרים "על הנסים" ואילו השבת, שבה איננו מקיימים שום מצווה מיוחדת לפורים, היא הזמן היחיד שבו אנחנו אומרים את תפילת "על הנסים".
ילד יקר שאל אותי את השאלה הזאת לפני כמה שנים, בשנה שגם בה חל פורים משולש בירושלים. לא הייתה לי תשובה טובה לאותו הילד באותה השעה, אך השאלה המתבקשת שלו לא הרפתה ממני וחיפשתי לה תשובה. לא מצאתי אותה בספרים שבהם בדקתי, אבל אני חושב שהגעתי לסוג של תשובה בסופו של דבר.
ברור לכל מי שיש לו ידע כלשהו ביהדות, בהלכותיה ובמסורותיה שהשבת מנצחת כמעט כל מצווה אחרת בתורה חוץ ממצבים של פיקוח נפש. בראש השנה אשר חל בשבת אין תוקעים בשופר, בסוכות אין אתרוג ולולב ובפורים אין קריאת מגילה. זאת משום שהשבת עצמה היא נס ומצוות יסוד בהשקפת העולם של היהדות על החיים ועל הבריאה. השבת מעידה על קיומו של האלקים, שברא את העולם ומקיים את החיים בעולם הזה, שבלעדיו היה חסר כל חשיבות. השבת היא החיבור של היהודי לנצח ולאינסוף. לפיכך כל הנסים והמצוות מחווירים ליד השבת.
אך השבת היא נס נסתר, התרחשות שבועית קבועה, ולכן היא נראית לנו אירוע טבעי ולא נס. עם זאת, כפי שרק שומרי שבת יוכלו להעיד, השבת היא באמת ובתמים נס. אחרת איך נוכל להסביר ולתאר את היכולת שלנו לזנוח ליום אחד את הכזב ואת החולין של הקיום היומיומי ולחוש שאנחנו משתנים, מיטהרים ומתחזקים בגוף ובנפש? איפה עוד יכול אדם למצוא מפלט מתלאות החיים לפרק זמן קצר ולטפל בפנימיות שלו אם לא בשבת? משום כך השבת היא הנס הגדול ביותר, פלא של בבריאה ומאמץ מופלא ומתמשך של בני האדם להגיע לאינסופי ולקדוש. אין לנו צורך בתזכורות של מצוות ונסים כאשר אנחנו חווים את השבת עצמה ושומרים אותה.
גם פורים, כידוע לכולנו, הוא נס נסתר. שם ד' איננו מופיע במגילה ולו פעם אחת. הקב"ה מתמרן, כביכול, את כל העלילה ומניע את הדמויות לעשות את רצונו בסופו של דבר, אבל הוא עצמו נסתר בכל הדרמה שמתרחשת שם. ישועת היהודים בפרס העתיקה והצלתם מהמן הרשע לא הוגשו באמצעות קריעת ים או ירידת מן מהשמים. זה לא אירוע דרמטי כמו סיפור דניאל בגוב האריות או ניצחון אליהו על נביאי הבעל. זה סיפור שגרתי כמעט על תככים פוליטיים ושנאה אנושית חסרת היגיון, על חיפוש שעיר לעזאזל וניצול, משהו לא שונה מאוד ממה שאנחנו חווים, לדאבון הלב, באופן קבוע בימינו ובעולמנו. עם זה, כשאנחנו לומדים את חג הפורים אי אפשר שלא להכיר באופי הנסי של האירועים לאורך כל הסיפור.
חג הפורים דומה לשבת במסר הנסתר שלו, שמבהיר לנו שהקב"ה נוכח בכל ענייני האדם. לכן מתבקש שנאמר "על הנסים" דווקא בשבת קודש, ביום שהוא הסמל המושלם לנס הנסתר ששולט תמיד בחיינו. ולכן, באופן פילוסופי, גם השבת עצמה נכללת בתפילת "על הנסים" שאנחנו אומרים בשבת של פורים בירושלים. שבת, חג הפורים וגם ירושלים הם נסים שאנחנו חוגגים ביום שבת הקדוש הזה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עקב פרשת ראה – תזיז את עצמך
העליה לרגל לחגוג בירושלים מלמדת אותנו שעם כל אי הנוחות המטלטלת אנו צריכים לשמוח בהזדמנות שניתנה לנו לתקן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
