ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
חוץ מלוח הזמנים הברור של האירועים שמתקיימים בפורים המשולש הזה, יש כאן גם, לדעתי, מסר עמוק יותר: רק בשבת, על אף שלא מקיימים ביום הזה אף אחת מהמצוות המיוחדות של פורים, אנחנו נותנים ביטוי להכרה שלנו בנס פורים בתפילות ובברכות. במבט ראשון אולי נראה מוזר שבשני הימים, שישי וראשון, שבהן אנחנו מקיימים את מצוות הפורים, איננו אומרים "על הנסים" ואילו השבת, שבה איננו מקיימים שום מצווה מיוחדת לפורים, היא הזמן היחיד שבו אנחנו אומרים את תפילת "על הנסים".
ילד יקר שאל אותי את השאלה הזאת לפני כמה שנים, בשנה שגם בה חל פורים משולש בירושלים. לא הייתה לי תשובה טובה לאותו הילד באותה השעה, אך השאלה המתבקשת שלו לא הרפתה ממני וחיפשתי לה תשובה. לא מצאתי אותה בספרים שבהם בדקתי, אבל אני חושב שהגעתי לסוג של תשובה בסופו של דבר.
ברור לכל מי שיש לו ידע כלשהו ביהדות, בהלכותיה ובמסורותיה שהשבת מנצחת כמעט כל מצווה אחרת בתורה חוץ ממצבים של פיקוח נפש. בראש השנה אשר חל בשבת אין תוקעים בשופר, בסוכות אין אתרוג ולולב ובפורים אין קריאת מגילה. זאת משום שהשבת עצמה היא נס ומצוות יסוד בהשקפת העולם של היהדות על החיים ועל הבריאה. השבת מעידה על קיומו של האלקים, שברא את העולם ומקיים את החיים בעולם הזה, שבלעדיו היה חסר כל חשיבות. השבת היא החיבור של היהודי לנצח ולאינסוף. לפיכך כל הנסים והמצוות מחווירים ליד השבת.
אך השבת היא נס נסתר, התרחשות שבועית קבועה, ולכן היא נראית לנו אירוע טבעי ולא נס. עם זאת, כפי שרק שומרי שבת יוכלו להעיד, השבת היא באמת ובתמים נס. אחרת איך נוכל להסביר ולתאר את היכולת שלנו לזנוח ליום אחד את הכזב ואת החולין של הקיום היומיומי ולחוש שאנחנו משתנים, מיטהרים ומתחזקים בגוף ובנפש? איפה עוד יכול אדם למצוא מפלט מתלאות החיים לפרק זמן קצר ולטפל בפנימיות שלו אם לא בשבת? משום כך השבת היא הנס הגדול ביותר, פלא של בבריאה ומאמץ מופלא ומתמשך של בני האדם להגיע לאינסופי ולקדוש. אין לנו צורך בתזכורות של מצוות ונסים כאשר אנחנו חווים את השבת עצמה ושומרים אותה.
גם פורים, כידוע לכולנו, הוא נס נסתר. שם ד' איננו מופיע במגילה ולו פעם אחת. הקב"ה מתמרן, כביכול, את כל העלילה ומניע את הדמויות לעשות את רצונו בסופו של דבר, אבל הוא עצמו נסתר בכל הדרמה שמתרחשת שם. ישועת היהודים בפרס העתיקה והצלתם מהמן הרשע לא הוגשו באמצעות קריעת ים או ירידת מן מהשמים. זה לא אירוע דרמטי כמו סיפור דניאל בגוב האריות או ניצחון אליהו על נביאי הבעל. זה סיפור שגרתי כמעט על תככים פוליטיים ושנאה אנושית חסרת היגיון, על חיפוש שעיר לעזאזל וניצול, משהו לא שונה מאוד ממה שאנחנו חווים, לדאבון הלב, באופן קבוע בימינו ובעולמנו. עם זה, כשאנחנו לומדים את חג הפורים אי אפשר שלא להכיר באופי הנסי של האירועים לאורך כל הסיפור.
חג הפורים דומה לשבת במסר הנסתר שלו, שמבהיר לנו שהקב"ה נוכח בכל ענייני האדם. לכן מתבקש שנאמר "על הנסים" דווקא בשבת קודש, ביום שהוא הסמל המושלם לנס הנסתר ששולט תמיד בחיינו. ולכן, באופן פילוסופי, גם השבת עצמה נכללת בתפילת "על הנסים" שאנחנו אומרים בשבת של פורים בירושלים. שבת, חג הפורים וגם ירושלים הם נסים שאנחנו חוגגים ביום שבת הקדוש הזה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.











