ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- הלכה מחשבה ומוסר
- רפואה ושמירת הנפש
- שיעורים נוספים ברפואה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל
שאלה: האם מותר לאדם על פי ההלכה להרבות באכילה?
תשובה: אסור לאדם להרבות באכילה יתירה, ושני טעמים לאיסור: הראשון, משום שיש בכך סכנה בריאותית. השני, משום שיש פגם מוסרי בכך שאדם נגרר יתר על המידה אחר התאווה הגשמית. נרחיב תחילה בצד הבריאותי, ובעזרת ה' בהמשך נעסוק בצד המוסרי.
מצווה לשמור על הבריאות
רביבים (807)
הרב אליעזר מלמד
207 - להוציא את החמץ מהמצה
208 - תאכלו לבריאות
209 - אכילה בקדושה כיצד
טען עוד
ויש בקיום אורח חיים בריא גם הכנה לקיומן של כל המצוות, שאם יהיה האדם בריא ומאוזן בגופו ובנפשו, יוכל ללמוד תורה בצלילות הדעת, ויוכל להיות חרוץ ונמרץ בקיים המצוות, ויוכל להיות שמח באמונתו ונינוח וטוב לבריות. אבל אם יהיה חולה, מלבד מה שיתקצרו ימיו וימעט בעבודת ה' - גם בעודו חי יהיה טרוד במיחושים וכאבים, ולא יוכל להפנות את לבבו לכל האתגרים החשובים שהועיד הבורא לאדם. וזהו שנאמר (משלי ג, ו): "בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך". וכן אמרו חכמים (אבות ב, יב): "וכל מעשיך יהיו לשם שמיים". וכן מסופר על הלל הזקן, שכשהיה יוצא לטפל בצרכי גופו, היה אומר שלצרכי מצווה הוא יוצא, שכן בגופו הוא עומד לפני ה' ומקיים את מצוותיו, ועל כן מצרכי מצווה שיהיה הגוף נקי (אבות דר' נתן נו"ב ל).
וכן כתב הרמב"ם (דעות ד, א): "הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי ה' הוא, שהרי אי אפשר שיבין או יידע והוא חולה, צריך אדם להרחיק עצמו מדברים המאבדים את הגוף, ולהנהיג עצמו בדברים המברים המחלימים" (וכן שם ג, ג).
הסכנה הבריאותית
הסכנה הבריאותית באכילה מרובה ידועה, וכפי שכתב הרמב"ם (הל' דעות ד, ב): "לא יאכל אדם עד שתתמלא כרסו, אלא יפחות כמו רביע משביעתו". ואחר שפירט הרמב"ם איזה מאכלים מזיקים לבריאות, הוסיף וכתב, שיותר חשוב להימנע מאכילה מרובה, מפני שהיא הגורמת לעיקר המחלות, יותר מאשר אכילת מאכלים שאינם בריאים. וכך כתב שם (ד, יד-טו): "כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה, ואינו שבע, ומעיו רפים, אין חולי בא עליו וכוחו מתחזק, ואפילו אוכל מאכלות הרעים... ואכילה גסה לגוף כל אדם כמו סם המוות. והוא עיקר לכל החולאים. ורוב החולאים שבאים על האדם אינם אלא או מפני מאכלים רעים, או מפני שהוא ממלא בטנו ואוכל אכילה גסה אפילו ממאכלים טובים". וכך גם מוסכם על חכמי הרפואה בימינו, שאכילה יתירה מזיקה מאוד לבריאות.
עצה טובה למניעת אכילה מופרזת
לקראת סוף הארוחה לקיים הפסקה של כעשרים דקות, ורק לאחר מכן, אם יהיה לו צורך, ימשיך לאכול. שכן פעמים רבות בעוד האדם אוכל, תאבונו נמשך והוא סבור שעדיין לא אכל כפי צורכו. אבל אם יפסיק למשך זמן מה, גופו יתחיל לעכל את מה שאכל, וממילא ירגיש תחושת שובע. אפשר באותו זמן ללמוד תורה על השולחן. ואפשר לפני ההפסקה לברך ברכת המזון, ואח"כ אם ירצה להמשיך לאכול, יברך מתחילה על כל מה שיאכל.
אמנם אף שהצעה זו נראית קלה, קשה מאוד ליישמה, כי בעוד האדם נמצא בתוך אכילתו, רצונו להמשיך לאכול חזק מאוד, וצריך כוח רצון רב להפסיק בעודו רוצה להמשיך לאכול. אבל אומרים שאם מתרגלים לכך, הדבר הולך ונעשה קל יותר.
האם צריך לשמור על הוראות הבריאות של חז"ל והרמב"ם
שאלה: האם צריך לדקדק לאכול על פי הדרכותיהם של חז"ל והרמב"ם (הל' דעות פרק ד), שפירטו את רשימת המאכלים הבריאים ולעומתם רשימה של מאכלים שגורמים למחלות, או שמא צריך לנהוג כפי המקובל על רופאי זמננו?
תשובה: הולכים לפי הדרכת הרופאים בזמננו, וכפי שכתב רב שרירא גאון, שחז"ל לא התכוונו בהדרכותיהם הרפואיות לקבוע הלכה, אלא רק להדריך את העם לשמוע בעצת מומחי הרפואה שבאותם הימים. ואם מומחי הרפואה יאמרו אחרת, כמותם צריך לנהוג. וזו הסיבה שהרמב"ם עצמו שינה בכמה דברים מההדרכות המובאות בחז"ל (למשל בעניין הקזת דם), שכן הרמב"ם עצמו היה רופא דגול, והדרכות שלא נראו נכונות בעיניו לא כתב, ולעומת זאת הכניס הדרכות נוספות שהיו חשובות לדעתו. וכך כתב בנו של הרמב"ם בתשובה. ודברים אלו הביא הרב רבינוביץ' בהרחבה בפירושו 'יד פשוטה' לרמב"ם (בפתיחה לפרק ד' מהלכות דעות. וכך כתבו עוד ראשונים ואחרונים, ומהם: תוס' מו"ק יא, א, יש"ש חולין ח, יב).
כיצד יתכן שנשתנו ההוראות הרפואיות
שאלה: כיצד יתכן שההוראות הרפואיות השתנו, האם זה אומר שחז"ל או הרמב"ם טעו?
תשובה: כבר כתבתי שהם לא התכוונו לקבוע בזה הלכה, אלא להורות כפי המקובל על מדע הרפואה בימיהם. וממילא אין מדובר כאן בדברי אלוקים חיים, שהאמת שבהם היא מוחלטת ואינה משתנה לעולם. אלא ההוראה התורנית המוחלטת היא לנהוג על פי הרופאים המומחים שבאותם הימים. ואף שברור שבכל חכמה אנושית יש טעויות, מכל מקום ברור שהרופאים יודעים יותר טוב כיצד לשמור על הבריאות, והנוהג על פיהם ישמור יותר על בריאותו, ולכן ההדרכה ההלכתית מורה לנהוג על פי הדרכתם, כפי הידוע להם באותו הזמן.
וחשוב להוסיף כי מסתבר שיש מאכלים שהיו בריאים בעבר, וכיום הם אינם בריאים, ויש מאכלים שלא היו בריאים בעבר וכיום הם בריאים. כי תנאי החיים השתנו באופן ניכר: מאכלים שהיו נוטים להתקלקל ללא מקרר, ואכילתם היתה מסוכנת, נחשבים היום בריאים, הואיל וניתן לשומרם כראוי. ויש מאכלים שבזמנים של חוסר מזון נחשבים בריאים מאוד מפני השומן והסוכר שבהם, ובזמנים שיש עודף מזון הם מזיקים מאוד.
ההדרכה הרפואית המקובלת כיום
כיום ההדרכה המקובלת היא לצמצם עד כמה שאפשר באכילת מאכלים מעובדים כמו סוכר, מרגרינה, מלח, קמח לבן ושומן רווי. בין המאכלים המאופיינים במרכיבים אלו: משקאות קלים, נקניקים, בורקסים ועוגות. מנגד, מומלץ להרבות באכילת ירקות ופירות, בשתיית מים ובפעילות גופנית. ומעל הכול, החשוב ביותר הוא שלא לאכול יותר מדי.
האם יש איסור לאכול מאכלים מזיקים
שאלה: הואיל וידוע שמאכלים עתירי שומן טרנס וסוכר, כדוגמת בורקס מיצים ממותקים מזיקים לבריאות. מדוע הרבנים אינם מפרסמים שיש איסור גמור לאוכלם?
תשובה: אף שיש להשתדל לאכול מאכלים בריאים בלבד, מכל מקום אין באכילת מאכלים שאינם בריאים איסור גמור, ולכן האוכל אותם צריך לברך עליהם. ואם היה איסור לאוכלם, על פי ההלכה (שו"ע או"ח קצו, א) אסור היה לברך עליהם, שהיאך יודה לה' על הנאה שבאה לידו באיסור. ואם יבוא לברך, תהיה ברכתו כניאוץ ופגיעה בכבוד שמיים. ולא שמענו מי שטען שאין לברך על בורקס או משקאות קלים. ואף הרמב"ם בהלכותיו (דעות פרק ד), שכתב מהם המאכלים הרעים ושאין ראוי לאוכלם, לא כתב זאת כאיסור גמור (עיין אג"מ חו"מ ח"ב עו, ונשמת אברהם חו"מ קנה, ב, בדברי הרש"ז אויערבאך).
אמנם מאכלים שגורמים לסכנה תוך זמן קצר, בוודאי אסור לאוכלם, והחוטא ואוכלם לא יברך עליהם. למשל, חולה מסוכן שהרופאים הורו לו להקפיד על דיאטה חמורה, שאם לא כן יש חשש שימות תוך זמן קצר - אסור לו לאכול את המאכלים המזיקים לו.
ההדרכות הרפואיות אינן מוחלטות
שאלה: אם ידוע על מאכלים מסוימים שאינם בריאים, גם אם הסכנה הנשקפת מהם היא לטווח ארוך, מדוע אין איסור גמור לאוכלם?
תשובה: משום שכפי הנראה הדברים הללו אינם מוחלטים, ומסתבר שגם מאכלים שנחשבים רעים, בכמות קטנה, למי שממעט באכילה, אינם מזיקים. ועוד, שישנם עניים שאין באפשרותם לקנות מאכלים בריאים, שהם בדרך כלל יקרים יותר, ואם נאסור עליהם את המאכלים הרעים, יינזקו יותר, שייחלשו וייחלו מחוסר מזון. שהרי כל מזון, גם זה שאינו בריא, במצב מסוים הוא מועיל ומוסיף בריאות.
בנוסף לכך, האנשים שונים זה מזה בתכונותיהם הנפשיות והגופניות, ויתכן שרק לחלק מהאנשים מאכלים אלו מזיקים, אבל לאחרים אינו מזיק. וכן ישנם עוד גורמים שמשפיעים על הבריאות, ויתכן שרק בצירוף גורמים נוספים יש באותו מאכל נזק רב, וללא צירופם אינו מזיק כל כך. בנוסף לכך, גם מצב הרוח משפיע על הבריאות, ויתכן שמי שהתרגל לאכול מאכלים מסוימים, אם יתחיל בדיאטה קשה, ידוכא כל כך עד שהדיכאון עצמו יגרום לו למחלות קשות יותר.
ההדרכה הראויה
לפיכך, אף שצריך אדם להתאמץ מאוד לאכול מאכלים בריאים ולהימנע מאכילת מאכלים מזיקים, וכן ראוי לחנך את הציבור לתזונה בריאה ואורח חיים בריא, מכל מקום אין לעשות זאת ביד חזקה, כי אין בזה איסור גמור.
וכן מי שהשמין יתר על המידה, אף שהוא צריך להשתדל מאוד לרדת במשקל, כדאי שיעשה זאת בעדינות ובהדרגה. כי אם ינהל מלחמת חרמה נגד גופו ותאבונו, יש לחשוש שדיאטה מחמירה מדי תגרום נזק חמור יותר לבריאותו הגופנית או הנפשית.
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך עושים קידוש?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
האם מותר לפנות למקובלים?
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
