ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נדרים ושבועות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבקה בת צילה
מצות לא תעשה שלא לאחר נדרו ונדבתו, שנאמר: "כי תידור נדר... לא תאחר לשלמו" (דברים כ"ג).
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
63 - "ולא תטֹר"
64 - כי תידור נדר
65 - "לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו"
טען עוד
סיפורה של מצוה
תחושה קשה של פרידה אפפה את בני ישיבתו של הגאון רבי נתן אדלר זצ"ל. הרב התמנה לרבה של אחת הערים הגדולות, ועמד לעזוב את ראשות הישיבה. קודם פרדתו ערכו בני הישיבה מסיבת פרידה מרבם האהוב, כשבתום המסיבה עברו בני הישיבה לפני הרב לפרידה אישית. הערצתם הרבה של בני הישיבה זירזתם לבקש ממנו את ברכתו, כל אחד ואחד לפי צרכיו - האחד ביקש ברכה לזיווג בעוד חברו זקוק היה לברכה לילדים, השלישי ברכה להצלחה בלימוד והרביעי לרפואת אחד מקרוביו. וכך עברו התלמידים אחד אחרי השני, עד שהגיע תורו של גדול התלמידים, החתם סופר. החתם סופר ניגש לרבו כשדמעות בעיניו. קשה עליו הייתה פרידתו מרבו האהוב ממנו שאב ודלה תורה בעמל והתמדה. הרב המרוגש פנה לתלמידו האהוב ושאל מה מבקש הוא בברכתו. החתם סופר ענה כי רצונו היחיד הוא שלא להפרד מרבו, ולהמשיך ללמוד תורה מהרב גם בעיר בה מתעד לשמש ברבנות. עם שיצאו מפיו המילים, נבהל החתם סופר, ופנה לרבו, האם כעת חייב אני לקיים את דברי? אולי יש בזה משום נדר? רבי נתן ענה לו בטון נוזף משהו: "מאי נפקא מינא האם יש בזה נדר או לא? וכי אם אין בזה נדר אינך מחוייב לשמור את מוצא פיך, ולקיים את מה שאמרת?" החתם סופר נבהל, הרי לא הכין עימו דבר, ולא התכונן לכך כלל, וכיצד זה יסע בפתאומיות עם רבו? אולם חזקה עליו דברי רבו כי חייב הוא לשמור את מוצא פיו, וביקש לעלות לכרכרה. אולם הרב שביקש לבחון עד כמה רצונו של תלמידו ללמוד אצלו, הקשיח את ליבו ואמר כי אין מקום בכרכרה. לחתם סופר לא נותרה ברירה והוא החל לרוץ אחרי הכרכרה. נשימתו קשתה עליו, רגליו כאבו, אולם הרצון לשמור את מוצא שפתיו, שלא להפרד מרבו, המריצו אותו עוד ועוד. כעבור שעה ארוכה כשלו רגליו עד שלא יכל יותר ונאלץ להפסיק את ריצתו, מתוך הבנה כי כעת הוא אנוס וכי אין ביכולתו כעת להמשיך. או אז עצרה הכרכרה, והרב הנרגש ממסירותו של תלמידו האהוב, הזמינו לעלות לכרכרה תוך שהוא מחבקו בחום.
*
מצב כספי דחוק היה דבר שבשגרה אצל הצדיק רבי אריה לוין זצ"ל. לא פעם ולא פעמיים לא היה ברשותו ממון כדי מחייתו. אולם באופן עקבי נמנע ר' אריה ללוות כספים, שהרי ידוע הפסוק: "עבד לווה לאיש מלווה", ולא רצה להזדקק לחסדם של בני אדם.
אולם יום אחד כשהגיעו מים עד נפש, והיה חייב סכום כסף בדחיפות, נאלץ לחרוג ממנהגו ולפנות לחנווני בשוק מחנה יהודה, בידיעה כי בערב עתיד הוא לקבל את משכורתו, וכך יכול הוא להתחייב לחנווני כי עוד באותו היום יחזיר את חובו.
אותו היום יום מושלג היה, ככל שנקפו השעות השלג הלך ונערם במהירות. לעת ערב, כשהכסף היה בידו של ר' אריה, ישב עם רעייתו והתלבטו האם יהיה זה נורא לדחות את השבת הכסף למחר, מפני שביתו של החנווני היה מרוחק ביותר, ור' אריה שכבר לא היה צעיר היה עלול למעוד בשלג, או לחילופין להתקרר ולחלות מהקור העז. אולם החלטתם הייתה מהירה, את ההבטחה יש לקיים!
הדרך נמשכה לר' אריה שעה ארוכה, אולם הוא בעקשנות נאבק ברוחות המצליפות ובשלג הכבד שהצר את צעדיו. כשהגיע לביתו של החנווני שמע מבעד לדלת את אשתו מרימה את קולה כנגדו: "כיצד זה העזת להלוות לו סכום כה גבוה?! מי ערב לך כי אכן יחזיר לך?! ואם לא יחזיר מה נעשה?!" וקולו של החנווני נשמע מתגונן כנגדה: "סומך אני על ר' אריה שאם אמר כי יחזיר את הכסף היום, ברור לי כי יעמוד בדיבורו, ועוד היום יחזיר את הכסף". ר' אריה ששמח כי אכן עמד בדיבורו, נקש על הדלת. בעלת הבית שפתחה את הדלת, אמרה: "ר' אריה, בשביל ההלוואה הייתה צריך לצעוד במזג אויר קשה כזה? וכי לא יכולנו להמתין עם הכסף עד למחר?"...
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
למה תמיד יש מחלוקת?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
דיני קדימה בברכות
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
