ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- צניעות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבקה בת צילה
כיצד יש לנהוג כשאישה מושיטה יד לשלום לגבר, או להיפך? שומרי מצוות נתקלים בשאלה זו פעמים רבות במקום עבודתם או במסגרת קשרים חברתיים שיש להם עם חילוניים. האם חשש לפגיעה אישית הוא שיקול שיש להתחשב בו, ואם כן - עד כמה?
תשובה:
גילוי עריות הוא איסור תורה חמור. הפוסקים נחלקו - האם גם קירבה לעריות כנגיעה באישה אסורה מן התורה, או שהמקור לאיסור הוא דרבנן. אלא שגם אם נאמר שהאיסור מן התורה - אחרונים רבים סבורים שאיסור קירבה תלוי בכוונה, ואם אינו נוגע באישה דרך תאווה - אין איסור קירבה מדאורייתא.
שאלה מעשית מאוד באה על פתרונה לאור עיקרון זה: הרב פיינשטיין כתב אודות תחבורה ציבורית בשעות העומס, "שנמצאים שם אנשים ונשים דחופים זה בזה, שקשה להיזהר מנגיעה ודחיפה בנשים", שכיוון שאין כאן דרך תאווה וחיבה, אין לאסור הנסיעה. לכן התיר אפילו לשבת ליד אישה כשאין מקום אחר. וכתב שאם יודע שיבוא לידי הרהור, יימנע מנסיעות כאלה. ואם חייב להגיע לעבודתו - יתחזק להרהר בדברי תורה.
אך לגבי נתינת יד כתב שאמנם יש מיראי ה', המקלים לתת יד לאישה כשהיא מושיטה להם, שלדעתם אין זה דרך חיבה ותאווה. אבל למעשה קשה לסמוך על זה.
סברת המקלים היא כדברי כמה אחרונים שאיסור הושטת יד לאישה אינו אלא משום הרהור, ונאסרה רק אם נתכוון הנוגע להנאת איסור. ולמרות שמקצת נשים יודעות מאיסור זה ואינן מושיטות ידיהן לאיש, רובן אינן יודעות שהדבר אסור, ונותנות יד לפי תומן, ואין לך ביוש גדול יותר מזה וגדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה. גם הרב אונטרמן שהיה הרב הראשי לישראל, לחץ יד לאישה שהושיטה לו ידה לשלום. ואמר שאינו מקל בנגיעה, אלא מחמיר בכבוד הבריות!
גם בקהילות ספרד התקיים מנהג דומה, והוא מנהג הנשים לנשק את גב ידו של החכם בצאתן מתפילת ליל שבת, כפי שעושים הגברים. הבן-איש-חי הצדיק מנהג זה כיון שעושות כן לכבודה של תורה וכוונתן למצוה, כמו נשיקה שנושקות לספר תורה. וכיוון שמתכוונות לשם שמים, אין בזה חשש. אך יש מחכמי הספרדים ובתוכם השדי-חמד, ששללו מנהג זה לגמרי.
אמנם, כשאנו עוסקים במציאות החיים כגון מקום עבודה, יש לחשוש ל'מדרון חלקלק', דהיינו: תחילתו בלחיצת יד שלא להנאה ועל מנת שלא לבייש, וסופו בחוסר רגישות לגדרי הצניעות ובאי הקפדה על תנאי ההיתר. לכן נראה שאמנם באופן עראי ובלית ברירה - כשמזדמנת מציאות בה אין אפשרות להימנע מלהושיט יד בלא לבייש את הצד השני - יש על מי לסמוך. אך אין להתיר נגיעה באותן נשים שאדם נמצא עימן בקשרי עבודה קבועים, ואין לאמץ הנהגה זו כחלק מהתנהגות שגרתית. הוא הדין גם בנשים, הנתקלות בגברים המושיטים להן יד. על הגברים והנשים להבהיר במקום העבודה ובכל מצב דומה, שאינם מושיטים יד לבני המין השני. כך יימנעו גם מאי נעימות וגם מבעיות הלכתיות חמורות העלולות להיווצר במשך הזמן.
מתוך הספר "רעך כמוך - בירור הלכתי בסוגיות שבין דתיים וחילוניים", שיצא לאור בהוצאת ישיבת ההסדר רמת-גן.
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות קבלת שבת מוקדמת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
האם מותר לפנות למקובלים?
איך ללמוד אמונה?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
עירוב תבשילין
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
