ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב שמואל אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
ברוך ה' מצבו של הרב הולך וטוב, אם כי הוא עדיין נמצא בטיפול נמרץ. מצד אחד אנו מודים על כל החסדים שה' גמל איתנו עד היום. ומאידך מבקשים להרבות בתפילה ובמעשים טובים למען כל חולי ישראל ובכללם הרב שליט"א שיחזור לבריאותו במהרה.
לשאלת רבים, שמו של הרב לא שונה והוא: "מרדכי צמח בן מזל" ויש אומרים "בן מזל טוב", ותבוא עליהם ברכת טוב. בעקבות גל של שמועות שהופצו בארץ שבוע שעבר וגרמו לאנשים רבים צער רב, אנו מבקשים לא להפיץ שמועות בלי שנבדקו קודם עם מוקד ההודעות: 0547684258
חשיבות של טהרה
פרשת חוקת עוסקת בטהרה.
"זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל".
מטרתה של טהרה זו היא שיוכל אדם להיכנס לבית המקדש או לאכול קדשים. בפועל היו כאלה ששמרו על טהרה בביתם, וגם את האוכל הרגיל שלהם לא היו אוכלים, אלא בטהרה. אנשים אלו נקראו "חברים". ולמה היו עושים דבר שהתורה לא ציוותה עליו? כי הטהרה מביאה לידי קדושה וקדושה מביאה לידי רוח הקודש. כך אומר רבי פנחס בן יאיר (עבודה זרה כ:). "תָּנוּ רַבָּנָן, (דברים כּג)
"וְנִשְׁמַרְתָּ מִכָּל דָּבָר רָע", שֶׁלֹּא יְהַרְהֵר אָדָם בַּיוֹם, וְיָבֹא לִידֵי טוּמְאָה בַלַּיְלָה. מִכָּאן אָמַר רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר, תּוֹרָה מְבִיאָה לִידֵי זְהִירוּת. זְהִירוּת - מְבִיאָה לִידֵי זְרִיזוּת. זְרִיזוּת - מְבִיאָה לִידֵי נְקִיּוּת. נְקִיוּת - מְבִיאָה לִידֵי פְרִישׁוּת. פְּרִישׁוּת - מְבִיאָה לִידֵי טַהֲרָה. טַהֲרָה - מְבִיאָה לִידֵי קְדוּשָׁה. קְדוּשָׁה - מְבִיאָה לִידֵי עֲנָוָה. עֲנָוָה - מְבִיאָה לִידֵי יִרְאַת חֵטְא. יִרְאַת חֵטְא - מְבִיאָה לִידֵי חֲסִידוּת. חֲסִידוּת - מְבִיאָה לִידֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. רוּחַ הַקֹּדֶשׁ - מְבִיאָה לִידֵי תְּחִיַּת הַמֵּתִים".
על יסוד מאמר זה ייסד הרמח"ל את ספרו מסילת ישרים. כי זה המסלול שבה עולה האדם צד אחר צעד ממקומו אל המדרגות העילאיות.
אומר החיד"א : שאף על פי שהוא לא ראה את זה כתוב בשום מקום, ברור כי האר"י ז"ל ניטהר באפר פרה אדומה, שאם לא כן כיצד הגיע לטהרה ולקדושה ולרוח הקודש כל כך עילאית. אין הוא יודע כיצד הגיע לידי האר"י אפר פרה אדומה. אולי אליהו הנביא הביא לו אולי בדרך אחרת, אבל לדעתו כך היו הדברים. אם כן נחשוב כמה ברכה וטהרה הייתה בעם ישראל בזמן שהיה אפר פרה שכיח. כמה יש להתפלל על טהרה זו שהיא כל כך חזקה עד שמטהרת את האדם מטומאת מת שהיא טומאה קשה ביותר. כמה טהרה היא מביאה לעולם.
עמלקים מסתירים את עצמם - אז והיום
בהמשך הפרשה.
"וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד ישֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי: וַיִּדַּר יִשְׂרָאֵל נֶדֶר לַה' וַיֹּאמַר אִם נָתֹן תִּתֵּן אֶת הָעָם הַזֶּה בְּיָדִי וְהַחֲרַמְתִּי אֶת עָרֵיהֶם: וַיִּשְׁמַע ה' בְּקוֹל יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֶת הַכְּנַעֲנִי וַיַּחֲרֵם אֶתְהֶם וְאֶת עָרֵיהֶם וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם חָרְמָה: (במדבר כא א).
מסביר רש"י: שהכנעני הזה הוא למעשה "עמלק" שהם היו יושבי הנגב, "שנאמר (במדבר יג) "עמלק יושב בארץ הנגב" ושינו העמלקים את לשונם לדבר בלשון כנען כדי שישראל יתפללו להקב"ה לתת את הכנענים בידם, ומכיוון הם אינם כנענים אלא עמלקים, התפילה לא תענה. ראו ישראל שלבושיהם כלבושי עמלקים ולשונם לשון כנען, אמרו נתפלל סתם שנאמר: "אם נתון תתן את העם הזה בידי" ניצחו ישראל והצליחו.
שמעתי פעם מהרב שאומר כי מהעמלקים הללו אפשר ללמוד כמה חשובה התפילה של ישראל, כל כך הם מתאמצים לקלקל את תפילתם של ישראל. אפילו ללמדת את כולם שפה זרה, שכידוע זה דבר שאינו קל כלל וכלל העיקר לקלקל את תפילתם של ישראל. העצה של העמלקים מצליחה בפעם הראשונה, הם מנצחים ומצליחים לשבות שבי מישראל. "וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי". רק כשישראל מבינים לקראת הקרב השני שמשהו בתפילה שלהם לא בסדר, כיצד יתכן שהתפילה לא נענתה? בדקו וראו את פניהם שהם כפני עמלקים (ילקוט שמעוני במדבר כא) עלה בליבם חשש שמשהו לא בסדר שהרי לבושם כלבוש עמלקים, התפללו בלשון מדוייקת יותר וניצחו.
יש פה כאן דבר שצריך הסבר. אם העמלקים רוצים להתחפש ולהטעות את ישראל, הרי הרבה יותר קל להם לשנות את לבושיהם ללבוש הכנענים, כך יותר יחשבו הישראלים שהם כנענים. למה לשנות את לשונם? הרי עם ישראל בקושי שומע את הכנענים\עמלקיים מדברים, בעיקר הוא רואה מרחוק את לבושיהם, שהם יכולים להיות כלבוש כנען? זו דרך הרבה יותר יעילה לשבש את תפילותיהם של ישראל?
עמלק = ספק
מסתבר שהכוונה הייתה להכניס של ישראל "ספק", זו מטרתו של עמלק מאז ומקדם. חכמי הדרש אמרו ש"עמלק" בגימטריה "ספק". כאשר אדם מתפלל והוא מסופק האם אלוקים לא שומע, האם דבריו אמת, האם הוא מתפלל על אדם שמגיע לו. התפילה לא נענית. כן אומרים בפיוט שאומרים אשכנזים ביום כיפור "הַוַּדַּאי שְׁמוֹ כֵּן תְּהִלָּתוֹ. וְהַכֹּל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא וְאֵין בִּלְתּוֹ". והסביר רבינו האר"י ז"ל את הפיוט הזה ואמר שנכתב על פי הסוד.
זו דרכם של כל האנטישמיים מאז ומעולם. לשונם לשון נימוסים שלא מגלה את טבעם הרצחני. עד היום סימן היכר לנאצי הוא הנימוסים היפים. זו טבעו של עמלק. אינך יודע מי הוא עד שהוא שולף את טרפיו. בזמן השואה טרחו הגרמנים להסוות את מעשיהם הרעים כדי להראות טוב. אפילו תושביה הגרמנים של גרמניה לא ידעו לאן נוסעות הרכבות. בודאי היהודים לא ידעו את הסוד הנורא הזה רוב ימי המלחמה. הגרמנים הארורים סיפרו לכולם שהרכבות נוסעות למזרח ליישב את היהודים מחדש. הם דאגו לדבר בלשון כל כך יפה. דברים מתקבלים על הדעת, בחסותה הם טבחו באכזריות שש מליון יהודים.
הסיפור הזה של העמלקים הוא אותו דבר גם היום. סימן היכר לנאצי בעולם הוא הכחשת השואה. "הכל היה יפה, לא הייתה שואה. לא היה טבח". מאז ועד היום הם עוסקים בהסוואה. מאמצים לעצמם שפה של אומה אחרת. על פי שפתם ודיבוריהם לא תדע שהם רוצחים כל כך גדולים. זה לא משנה את העובדה שהם נשארו עמלקים ומצווה לאבדם מן העולם.
חולשת הנפש מעכבת את הגאולה
למרות שבני ישראל ניצחו את העמלקים והדרך פתוחה בפניהם, הספק של עמלק נכנס להם ללב. מי שמסתכל במפה רואה שבני ישראל יכולים להכנס בשער הכניסה הדרומי של ארץ ישראל, דרך ערד, ים המלח. או באר שבע. אבל לא. הם חוזרים לאחוריהם כמעט עד אילת. חוצים לכיוון עקבה. ממשיכים מזרחה כדי להקיף את אדום, עמון ומואב. זו הקפה גדולה דרך המדבר, בהקפה הזאת קצרה נפש העם בדרך. "וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר דֶּרֶךְ יַם סוּף לִסְבֹּב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדָּרֶךְ" בסופו של דרך ארוכה וקשה הם מגיעים לארץ ישראל דרך מזרח ליד הגלגל.
למה הם חוזרים לאחוריהם. למה הם לא נכנסים ישר אחרי שהסירו את המחסום, אחרי שניצחו את הכנענים - עמלקים. חכמינו בתלמוד ירושלמי (סוטה דף ח/ב) אמרו שכשמת אהרון הכהן ונתגרו בהם העמלקים: "ביקשו ישראל לחזור למצרים ונסעו לאחריהן שמונה מסעות. ורץ אחריו שבטו של לוי והרג בהן שמונה משפחות. אף הן הרגו ממנו ארבע. הדא היא דכתיב (דברי הימים א כו) לעמרמי ליצהר לחברוני לעוזיאלי".
המסעות הללו הם חזרה למוסרה. שמוסרה הייתה שמונה מסעות לפני הר ההר. ואחרי שהם היו בהר ההר נאמר עליהם "ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה". והלא כבר היו במוסרה לפני שמונה מסעות? מכאן למדים חז"ל שישראל חזרו לאחריהם שמונה מסעות. והקושי הגדול פה שכל זה קורה בשנה האחרונה ליציאת מצרים. זה לא דור יוצאי מצרים. זה לא דור המדבר, אלה הדור של הנכנסים לארץ. מה להם ולמצרים? אבל זאת פעולתו של עמלק. למרות שהוא אבד - הוא מזיק ומקלקל. "משל לאמבטי רותחת שאין כל בריה יכולה לירד בתוכה, בא בן בליעל אחד, קפץ וירד לתוכה אע"פ שנכווה, הקרה אותה בפני אחרים". (רשי דברים כה יח).
הרב שמואל אליהו
רב העיר צפת.
בנו של הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצ"ל.
קול צופיך - הרב שמואל אליהו האור גדול של ל"ג בעומר
עוּלוּ וְאָתוּ, וְאִתְכְּנָשׁוּ לְהִילּוּלָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.
אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.
מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.
