ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- מוסדות חינוך
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל טוב
בננו לומד בבית ספר תורני, בו מעניקים לו הרבה אהבת תורה וגם ידיעות רבות, אבל מבחינה חברתית אני רואה שהוא סובל. הוא טוען שלועגים לו בכתה ולפעמים הוא בא הביתה בוכה. בעלי חושב שכדאי להשאיר אותו בבית הספר, כי כך יגדל תלמיד חכם. אני מעדיפה לחפש עבורו מסגרת אחרת, שאולי ילמד פחות תורה אבל יהיה לו טוב יותר חברתית. שוחחנו על כך עם הבן אבל לא הצלחנו להגיע למסקנה, מה הוא רוצה.
תשובה :
הדילמה שלכם כהורים היא חשובה וערכית, טוב שהורים נותנים דעתם ללמוד את צדדי החינוך, כדי לקבל הכרעה נכונה. אכן, בחינוך יש לתת דגשים שונים, לפי גיל הילד. בגיל הצעיר הקרוי היום "הגיל הרך" חשוב להדגיש את התפתחות המידות הטובות של הילד. הידיעות שהוא קולט, שהם "הבשר", חומר לימודי, הוספת ידע, בגיל הרך מקומם בדרגה שניה. מה שחשוב הוא לבסס את הנפש על יסודותיה הפנימיים. המשמעות המעשית היא, למשל, ללמוד על אבותינו, גדולי האומה וגדולי ישראל, כדי לספוג מהנהגותיהם, כמו ישרות, מסירות, דבקות במטרה, אהבת ה' ואהבת התורה, כבוד לגדולי ישראל וכד'. על ידי כך אנו מבססים אצל הילד את השמחה והאהבה, שהם שני יסודות של נפש בריאה. יסודות אלו מתחזקים ומתאמצים על ידי גידול בחברה תומכת, כלומר, חברת מלמדים וילדים, אוהבי תורה ואוהבים איש את רעהו. מתוך כך רואה הילד לנגד עיניו דמויות אשר עימם הוא מתחבר, ומהם הוא יונק את המידות הטובות הללו. עבורו, דמות של מלמד צריכה להיות דמות נעימה ומקרינה, והיא אשר מציינת עבורו באמת את התורה בהתגלמותה. זוהי דמות של תורה, שכמותה שואף הילד להיות. על גבי רקע ובסיס זה לומד הילד פרטי מצוות, הלכות, הנהגות אשר באות כקומה שניה, על גבי הקומה הראשונה של המידות. אני מבין ששניכם, את ובעלך רוצים לחנך את בנכם לאהבת תורה. אבל אם הבן לא אוהב את מקום הלימוד הרי שהרקע ללימוד פגום ואי אפשר לבנות אצלו אהבת תורה באופן זה. על כן, ברור שעדיף לחפש לו מקום אחר, בו הצד החברתי מודגש יותר, ושם תוכלו לבסס אצלו את הקומה הראשונה מתוך בריאות נפשית. למרות שאולי הוא ילמד פחות תורה, אבל כל מה שילמד יקנה אצלו כקנין אמיתי.
במאמר מוסגר אני רוצה להפנות את תשומת לבכם לכך, שתלמוד תורה הדואג ללימוד טוב אך אינו דואג למערכת חברתית של "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך", צריך עיון האם זוהי המסגרת הנכונה הראויה להעניק חינוך טוב. אבל זו רק הערה, מפני שצריך לבחון במבט רחב יותר את המקום.
ובתוספת, ברצוני להתיחס לנקודה האחרונה שהזכרת בדברייך, ששוחחתם על כך עם הבן, אך לא הגעתם למסקנה. להבא, היזהרו ביותר שלא לשתף את הבן בלבטים שלכם בכלל, ובמה שקשור אליו, בפרט. ילד בנוי על שקט ובטחון של הוריו. הוא צריך לדעת שההורים יודעים הכל. ואין להם ספקות. ידיעה זו מעניקה לילד את שלוות הנפש, ביודעו שיש לו עמוד איתן של ההורים, אשר עליהם הוא סומך. כאשר הוא רואה שההורים אחוזי ספקות, ובודאי כאשר הם משתפים אותו בספקות, דבר זה מערער מאד את הקרקע היציבה תחת רגליו. הוא עלול להיכנס לחרדה, חוסר בטחון, עצבנות, מתח וכד'. כלפי חוץ, שיתוף הילד בהחלטות הנוגעות אליו, נראה כמעשה נאור של פתיחות חינוכית. אך כאמור, פעולה כזאת משיגה ממש את ההיפך הגמור, במיוחד כאשר יש ערעור על המוסד החינוכי בו לומד הילד. זה מביא להגברת אי הנעימות שיש לו בלאו הכי בזמן הלימודים. על כן, הדרך הנכונה היא, שאתם כהורים תדונו ביניכם, ותקבלו את ההחלטות הנכונות, ורק לאחר שאצלכם הדרך ברורה, תיידעו את הבן בהחלטתכם.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
35 - חושך שבטו שונא בנו?!
36 - מהו מוסד חינוכי טוב?
37 - מריבות בין הילדים
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
