ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבי יעקב בן אברהם ועיישה סבג
"וָאֶתְחַנַּן אֶל יְקֹוָק בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר ... אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן"
(דברים ג' כג-כה)
רש"י מביא דברי הספרי: "בעת ההיא - לאחר שכבשתי ארץ סיחון ועוג דמיתי שמא הותר הנדר". יש להתבונן מדוע לאחר כבוש סיחון ועוג והנחלת האזור לבני גד ובני ראובן וחצי שבט המנשה, סבר משה שנתבטלה הגזרה?
כדי להבין את מחשבתו של משה נצטט שני קטעים מדברי הרמב"ן על ספר במדבר, הדנים בשאלה אם מקומות הללו נחשבים כנחלת אבות וכירושת ישראל.
הקטע הראשון עוסק בבקשת משה מסיחון "אעברה נא בארצך". וז"ל:
"אבל באמת מה שאמר לו "אעברה בארצך" זה היה משה עושה מעצמו דרך פיוס, כי ארץ סיחון ועוג ירושתם של ישראל היתה כי לאמורי היא, והיה מן הדין שאם יענו שלום ופתחו להם שיהיה כל העם הנמצא בה להם למס ועבדום. אבל משה היה יודע כי ישראל עתה לא יכבשו כל עשרה עממים, והיה חפץ שיהיה כל כבושם מעבר לירדן והלאה, שיהיה מושבם יחד, ושהיא הארץ הטובה אשר היא זבת חלב ודבש, הלא תראה שאם לא בקשוהו ממנו בני גד ובני ראובן לא היה מניח שם אדם אלא שתהיה לחרבה" (במדבר כ"א כא).
לדבריו ארץ סיחון ועוג היא ירושתם של ישראל כיון שהייתה שייכת לאמורי והאמורי הוא אחד משבעת העממים, אלא שלא היתה ראויה להיות ירושה, ברגע זה עד שעם ישראל יישב את עבר הירדן המערבי.
הקטע השני עוסק בהלכות "געולי מדין" וז"ל:
"והזהיר אותם עתה בהגעלת כלי מדין מאיסורי הגוים, ולא אמר להם זה מתחלה בכלי סיחון ועוג שלקחו גם שללם, כמו שאמר (דברים ב לה) רק הבהמה בזזנו לנו ושלל הערים אשר לכדנו. והטעם, כי סיחון ועוג מלכי האמורי הם וארצם מנחלת ישראל היא, והותר להם כל שללם אפילו האיסורים דכתיב (שם ו יא) ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת, ואמרו רבותינו (חולין יז א) קדלי דחזירי אשתרי להו, אבל מדין לא היה משלהם ולא לקחו את ארצם, רק לנקום נקמתם הרגו אותם ולקחו שללם ולכך נהג האיסור בכליהם" (שם ל"א כג).
עכשיו ברור מדוע חשב משה שאחר שנכנס לחלקם של סיחון ועוג שנתבאר שהם נחשבים לנחלת ישראל שבוטלה הגזרה. אמנם מכך שתפילת משה לא התקבלה, ניתן לכאורה להוכיח שאכן איזור זה איננו נכלל בארץ ישראל. בעל ה"משנה למלך" בספרו "פרשת דרכים" ( דרך הקודש דרוש שמיני] הביא הוכחה זו בשם "דברי ריבות". אולם ה"משנה למלך" חלק עליו וז"ל: "ואני תמה עליו דמילתא דפשיטא היא שהם מכלל ארץ ישראל והעיד על זה מתנא דמתניתין שמיעט ארץ סיחון ועוג מן (מדין הבאת) הביכורים מפני שאינה ארץ זבת חלב ודבש". כלומר עבר הירדן המזרחי הוא ארץ ישראל ולכן חייבים מדאורייתא להפריש תרומות ומעשרות ממה שגדל שם. רק מדיני ביכורים נתמעט חלק זה של הארץ.
אם כך חוזרת השאלה, מדוע טענתו של משה לא התקבלה למסקנה.
נתבונן בפסוק לכאורה מוקשה בספר דברים:
"וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל הַר נְבוֹ רֹאשׁ הַפִּסְגָּה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחוֹ וַיַּרְאֵהוּ יְקֹוָק אֶת כָּל הָאָרֶץ אֶת הַגִּלְעָד עַד דָּן. וְאֵת כָּל נַפְתָּלִי וְאֶת אֶרֶץ אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וְאֵת כָּל אֶרֶץ יְהוּדָה עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן" (ל"ד, א, ב).
והרי משה היה באזור הגלעד ולמה היה צריך להראותו? אולי ניתן לישב שכיון שהציווי היה להקדים את ההתנחלות בעבר הירדן המערבי, אזי למרות שארצם של סיחון ועוג הם "נחלת ישראל", עדיין לא חלה עליהם קדושת ארץ ישראל. זה יקרה רק לאחר ישוב הצד המערבי.
א"כ מה שזכה משה לראות את כל הארץ הכוונה היא שראה את הארץ בקדושתה-ראיה רוחנית. לכן זכה לראות גם את הגלעד לאחר שנתקדש. כך באו על מקומם גם ההווא אמינא של משה גם דברי הרמב"ן וגם המסקנה הסופית.
לכן מאז שבני ישראל נכנסו עם יהושע בן נון לארץ ישראל ועד היום, גם איזור הגולן הוא חלק בלתי נפרד מארץ ישראל שנתקדשה לדורות.
מו"ר הגר"ש ישראלי, הוכיח זאת בראיות נוספות המופיעות בספרו "הרבנות והמדינה" (עמ' 431 ניתן לרכשו באמצעות אתר ארץ חמדה) וז"ל שם:
"רמת הגולן אינה שונה מבחינת הקדושה הכללית לא מירושלים לא משכם לא מחברון אותה דרגת קדושה של מצוות ישוב א"י ... האנשים האלה יושבים במקום הזה מכוח השליחות של כנסת ישראל, מכח השליחות של מדינת ישראל. הזזה, ח"ו של ישובי ישראל ממקומם היא בחינת גלות".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
