ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- לימודי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
והנה ידוע מ"ש רבינו הרמב"ם זיע"א, שקבע שהדיבור מתחלק לחמשה סוגים, והם:א. מצוה.ב. אסור.ג. מאוס.ד. אהוב.ה. מותר. והרי באורם בקצרה:
א. מצוה. הדבור שמצוה לדבר בו ללא הגבלה הוא עסק התורה ולימודה. וכמ"ש רז"ל ודברת בם, בם יש לך רשות לדבר, ולא בדברים אחרים (יומא י"ט ע"ב). וכן אמרו ז"ל, מה אומנותו של אדם בעוה"ז, ישים עצמו כאלם, יכול אף לדברי תורה, ת"ל צדק תדברון (חולין מ"ט ע"א). והכונה בזה היא, שרק בדברי תורה מותר לו לאדם לדבר כאות נפשו.
ב. אסור. הדיבור האסור הוא כגון דבר שקר ועדות שקר, רכילות, לשון הרע, נבלות הפה, וכדומה
ג. מאוס. הדיבור המאוס הוא שאין בו שום תועלת, כמו איך התעשר פלוני, איך התנהגות מלך פלוני בהיכלו, איך היתה סיבת מות פלוני, והסוג הזה נקרא בפי חכמנו ז"ל שיחה בטלה.
ד. אהוב. הדיבור האהוב הוא לדבר בשבח המעלות השכליות או המדות הטובות, ובגנות הפכן, וזה נקרא דרך ארץ.
ה. מותר. הדיבור המותר הוא, הצריך לאדם לפרנסתו ולעסקיו ולשאר עניניו ההכרחיים (ראה הרמב"ם ז"ל בפירושו לאבות פ"א משנה י"ד). ובעצם אפשר לכלול אותם בשלשה, מצוה, אסור, מותר.
דבר הלמד מהדברים הנ"ל שהסוג השייך למצוה דהיינו לימוד התורה, וכדומה, מצוה לדבר אפילו כל היום. והסוג השייך לאסור, דהיינו לשון הרע וכדומה, יש להתרחק לגמרי ממנו. והסוג השייך למותר, דהיינו לצרכיו החמריים ההכרחיים, יש לדבר רק מה שצריך.
ולזה הזהירונו רבותינו הקדושים לבל נכשל ח"ו בעון לשון הרע, רכילות או שיחה בטלה, באומרם שלשון הרע שקול כנגד שלש עבירות שהן ע"ז ג"ע ושפ"ד (ערכין ט"ו ע"ב, ירושלמי פ"ק דפאה). והוא אחד מארבע כתות שאין מקבלות פני שכינה (סוטה מ"ב ע"א). ואמרו היכי דמי לשון הרע כגון דאמר היכא משתכח נורא אלא בי פלניא (ערכין שם), ורצונם בזה להורות שאפילו אומר את האמת נקרא לשון הרע, כי זה הוא ההבדל בין לשון הרע ובין מוציא שם רע. ועוד עונשים קשים רבים ועצומים לאין ספור המבוארים בדבריהם ז"ל בש"ס ובמדרשים, אשר המתבונן בהם אין ספק שכל עצמותיו יאחזמו רעד ותסמר שערת בשרו מדבריהם החוצבים להבות אש.
ואמנם בהשקפה ראשונה נראים הדברים כבלתי מובנים לשכל האנושי הפשוט, איך ע"י הדיבור שאין בו שום ממש ושום פעולה מגיע לאדם עונש כבד כאמור, וגדול עונו מנשוא.
אולם הסבר דבר זה הוא, עפ"י מ"ש חכמי הטבע, כי יסוד האויר הוא ספוגיי וקל מאד ועם היותו רוחני הוא גשם גמור, וכשהאדם מדבר מנענע האויר ומתבקע ונרשמים בו כל אותם הדברים בדיוק. והסוד הנפלא הזה נתגלה בימינו ע"י המצאות כלים חדישים הקולטים דברים מהאויר, כמו הרדיו הטלפון וכדומה (ראה כל זה באורך בספר חמדת ירושלים להגרב"ץ אלקלעי ז"ל מעלה טי"ת עש"ב).
וכמו כן ידוע שאדם המבטיח לחבירו איזה דבר ולא מקיים הבטחתו, אומרים עליו הפתגם ההמוני "בצאיך יא כמון" דהיינו אשקך הכמון (הכמון נזכר בישעיה כ"ח כ"ה, תרומות פ"י מ"ד, ועוד, ובלע"ז קימ"ל). והכונה בזה, כי בארצות החמות בזמן שמתחיל הכמון לצמוח, ועליו מתחילים ליבול מרוב החום ואין מים להשקותו, עובר בעל השדה או שלוחו בין התלמים ואומר בקול רם, בצאיך יא לכמון, הלוך ושוב כמה פעמים, ולקול קריאתו מתחילים העלים לחיות מבלי להשקותם, וככה ממשיך עד הקציר. ולכן משתמשים בפתגם הזה על האדם המבטיח ואינו מקיים (ראה בספר עשיר ורש להרב הנ"ל מ"ט ע"ב ד"ה עוד ע"ש).
לאור האמור מובן הדבר היטב, שרבותינו הקדושים אשר נגלו להם כל תעלומות חכמה, ביודעם הסוד הנפלא הנ"ל שיש בדיבור, שכל מה שהאדם מדבר נחקק ונרשם למעלה בדיוק גמור, בלי תוספת ומגרעת, הקפידו מאד מאד בענין לשון הרע, רכילות, שיחה בטלה וכדומה. ופרט ללימוד התורה או לצרכיו ההכרחיים, עליו להזהר לשים לפיו מחסום. והתנא הקדוש רשב"י זיע"א אמר אלו הייתי עומד בהר סיני כשנתן הקב"ה התורה לישראל הייתי מבקש ממנו שיברא לאדם שני פיות, אחד שיעסוק בתורה, ואחד שיעשה כל צרכיו, ואך חזר בו ואמר ומה כשיש לו רק פה אחד אין העולם יכול לעמוד מלשון הרע שלו, אם היו לו שני פיות על אחת כמה וכמה (ירושלמי ברכות פ"א ה"ב).
תכלית הדברים, על האדם לדעת שכל דבריו נכתבים בספר. ולכן יש לשקול כל מלה וכל משפט, טרם יצאו מפיו, אם אין בהם צד איסור. ורק אז ישב לבטח שקט ושאנן בגופו ובנפשו. וכמ"ש החכם מכל אדם, מות וחיים ביד לשון (משלי י"ח כ"א), וכן שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו (שם כ"א כ"ג).
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
כל ההתחלות קשות
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
איך ללמוד אמונה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הלכות שטיפת כלים בשבת
למה תמיד יש מחלוקת??
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
