ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- לימודי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
והנה רופא כל בשר ומפליא לעשות יתב"ש ברא את האדם והשתית מבנה גופו על ארבעה יסודות הנ"ל, הפועלים בו במדה שוה, ועי"ז יהיה גופו איתן וחסון, ונפשו תקינה ובריאה. ואם יתגבר אחד מן היסודות, יצא האדם משווי משקלו התקין הגופני והנפשי ותתרופף ותתערער בריאות גופו ונפשו, ומכאובים וסבל יהיו מנת חלקו, רח"ל.
ורבותינו הקדושים הודיעונו ברוח קדשם, כי כל המחלות הבאות על האדם, אינן אלא בגלל עוונותיו וכאמרם אין יסורין בלא עון (שבת נ"ה ע"א). וכן אמרו אם רואה אדם שיסורים באים עליו יפשפש במעשיו, פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה, תלה ולא מצא בידוע שיסורים של אהבה הם (ברכות ה' ע"א). ורצונם ז"ל בזה להורות לנו שלשה דברים נשגבים ועמוקים:א. שהיסורים באים על האדם בהשגחה ולא במקרה ח"ו, וכמ"ש עה"פ וחלאים רעים ונאמנים, רעים בשליחותם, ונאמנים בשבועתם (ע"ז נ"ה ע"א).ב. אינם בתור נקמה, אלא לטובת האדם לכפרת עונותיו ולעורר אותו לשוב בתשובה.ג. רמ"ח מצוות עשה הן כנגד אבריו של האדם, ושס"ה מצוות לא תעשה הן כמנין ימות החמה. לרמוז שכל אבר אומר לו עשה בי מצוה, וכל יום מזהיר אותו אל תעשה בו עבירה (ראה מכות כ"ג ע"ב דרש רבי שמלאי וכו', ובפירש"י שם). שכל מצוה שהאדם עושה נותן חיות רוחנית לאותו אבר שבו עשה המצוה, וכל עבירה ח"ו פוגם באותו אבר שבו עשה העבירה, ולכן לוקה ביסורים באותו אבר דוקא ולא באחר. וזאת כונתם ז"ל באומרם אם רואה אדם שיסורים באים עליו, לא יתלה הדבר במקרה ח"ו, אלא יפשפש במעשיו, לחקור איזה עבירה עשה באותו אבר שבגללה באו עליו היסורים, באותו אבר דוקא, ואם פשפש ולא מצא דהיינו שלא עשה שום עבירה באותו אבר המקבילה לאותה מחלה, יתלה בביטול תורה, שלא למד תורה, ולכן לא מצא. וכן אמרו ז"ל, אדם הזה משוקל, חציו מים חציו דם. בשעה שהוא זוכה, לא המים רבים על הדם ולא הדם רבה על המים, ובזמן שהוא חוטא, פעמים שהמים רבים על הדם ונעשה אדריפוקוס (פירוש חולי המים, שהמים נוזלים מגופו כגון אבעבועות וכדומה), ופעמים שהדם רבה על המים ונעשה מצורע (ויק"ר פרשה ט"ו ב').
ולזה העירונו רז"ל באומרם אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצוות. עינים רמות, והיו לטוטפות בין עיניך. לשון שקר, ולמדתם אותם את בניכם. ידים שופכות דם נקי, וקשרתם לאות על ידך. לב חורש מחשבות און, והיו הדברים האלה. רגלים ממהרות לרוץ לרעה, הוי רץ אחר מילה שהיא בין ברכים (ויק"ר פרשה כ"א ד'). כלומר באותו אבר שפגם, בו יתקן. וזאת היא תשובת המשקל המקובלת ורצויה לפניו יתב"ש. ויתכן שכל זה התכוין החכם מכל אדם ע"ה באומרו לבד ראה זה מצאתי אשר עשה האלהים את האדם ישר, והמה בקשו חשבונות רבים (קהלת ז' כ"ט) והבן.
תכלית הדברים, על האדם הרוצה להיות בריא ואיתן בגופו ובנפשו, להתרחק מן העבירות ולקיים את מצוות תוה"ק מבלי לנטות ימין ושמאל בבחינת סור מרע ועשה טוב. ויאמין באמונה שלימה ומוחלטת, שהיסורים הבאים עליו הם רק לטובתו ולעורר אותו, וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח, יתב"ש לנצח נצחים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.













