בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • משפטים
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

גילה בת רחל

undefined
עשית משפט שורש נשמת האומה הוא ועל זה זכה אברהם אבינו לקרבה ואהבה מיוחדת "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניי ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט" (בראשית יח). לכאורה, צדקה איננה משפט ומשפט איננו צדקה. צדקה - לפנים משורת הדין ואילו משפט - דין הוא. מתוכן הכתוב נראה שצרים להקדים את הצדקה - לפנים משורת הדין, למשפט.
ברם נאמר לנו לבאר: צדקה - חייב האדם לנהוג בה ביחס לאחרים מעצמו הוא צריך לתבוע משפט. זה גם אולי משמעות דברי הנביא: "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפטנ ואהבת חסד והצנע לכת עם ה' אלקיך" (מיכה ו') עשיית משפט - עם עצמו ואהבת חסד - כלפי אחרים.
וגם בדברי נעים זמירות ישראל מצאנו: "חסד ומשפט אשירה" - הן כשהקב"ה נוהג אתנו בחסד וזכינו לרחמיו המרובים, עלינו להודות ולהלל על כך והן שהוא נוהג עמנו במשפט וזכינו לקרבתו, כשהוא מקיים בנו "וסביביו נסערה מאד", בהיתו מדקדק עם חסידיו כחוט הסערה. וחייב אדם לשיר מתוך אושר ושמחה כשהוא זוכה לעשות חסד עם האחרים ונוהג במשפט עם עצמו.
(התשמ"ח)
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il