ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- תפילות יום הכיפורים
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- מצוות התפילה וערכה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא ברכפלד
יום כיפור הוא יום של שיא. לאחר עמל של ארבעים יום וארבעים לילה מגיעים לשיא. ארבעים יום, אומרים חז"ל, זהו הזמן של יצירת הולד. במשך ארבעים יום אנו יוצרים את עצמנו מחדש. ביום הכיפורים אנו נולדים מחדש. אנו יוצאים מהיום הגדול הזה כתינוק בן יומו שהוא טהור ומנוקה מכל מום.
ב. תפילות מסוגים שונים - תפילת כהן גדול מול תפילת עוברי דרכים
השנה היינו טרודים מראש השנה ולא יכולנו להתכונן כדרכנו בכל שנה. צלצל אלי תלמיד במצוקתו ואמר לי: השנה הרב יתפלל בשבילי, אני לא הצלחתי להתכונן. אמרתי לו: גם אני אתפלל, אולם אי אפשר לוותר על תפילה של אף יהודי, אין לנו אינפלציה בתפילות, ויש מקום בשמים לכל סוגי התפילות לכל מדרגותיהן.
השנה היתה תפילתנו תפילה מיוחדת. נכון שלא הצלחנו להתכונן כרגיל, אולם בודאי שגם השנה התכוננו. כתוב בדברי חז"ל על כהן גדול, שמגיע לרגע היחיד ומיוחד בו הוא נכנס לבית קודשי הקודשים. והנה ברגע שבו הוא יוצא משם יש לו זמן קצר, שבו הוא מתפלל אל הקב"ה. ומה הוא אומר בתפילתו: "שלא תיכנס לפניך תפילת עוברי דרכים"… ולכאורה קשה להבין תפילה זו. האם ישנו חשש, שתפילת עוברי דרכים - שבסך הכל אין זמנם עובר בנעימים מפני טרדות הדרך, וכל בקשתם מהקב"ה, שתהא דרכם יותר בנוחיות - האמנם ישנו חשש, שתפילתם של אלה עשויה לדחות את תפילתו של כהן גדול, שהכין עצמו בסילודין שבעה ימים לפני יום הכיפורים, עד שהגיע לרגע המקודש ביותר, לבקש לפני ה' על עם ישראל?
אלא נראה שישנם שני סוגי תפילות. יש תפילה הבאה מתוך עיון תפילה גדול, מתוך בקיאות בכל כוונות התפילה, מתוך תחושת שליחות לאומית. זו תפילתם של גדולי הדור. אולם יש גם סוג תפילה אחר, תפילת עוברי דרכים. זו תפילתו של היהודי הנמצא במצוקה, זה היהודי החש עצמו בודד ופונה מעומק ליבו אל אביו שבשמים. כשתפילת כהן גדול נפגשת בתפילת עוברי הדרכים - לא ברור איזה תפילה פועלת יותר בשמים…
נכון, לא הצלחנו להתכונן השנה לתפילת כהן גדול, על כן צירפָנו הקב"ה לשעה, להתפלל תפילת עוברי דרכים.
ג. התבשיל משתבח, אולם אי אפשר לחכות
סיפר רבי פנחס מקוריץ לחסידיו על כפרי אחד שלא ידע סדרי תפלה. והנה הגיע ראש השנה. החליט הכפרי להגיע אל בית הכנסת להצטרף לתפלת שאר אחיו היהודים. והנה מגיע שלב בתפלה, שבו הכל פורצים בבכי. תמה הכפרי: על מה ולמה כולם בוכים? ומתרץ בינו לבינו: כנראה כולם רעבים, על כן הם בוכים מרה, ובהרהרו בכך נכמרים רחמיו ומצטרף אף הוא לבכיים. לאחר זמן, רואה הוא, והנה לפתע הפך אבלם לששון, אח, איזו תפילה, כולם כאחד שמחים ומוחאים כפיים! שואל עצמו הכפרי: ובכן, מה נשתנה עתה, שכולם שמחים? ומתרץ: כנראה נזכרו בתבשילים המבעבעים בקדירה, שכל רגע חולף הרי הוא גורם להשביחם. ובין כה וכה נזכר אותו כפרי שגם תבשיליו שלו, סוף סוף, הולכים ומשתבחים, ומיד גם הוא מצטרף לשמחת הכלל. לא עובר זמן רב, ושוב נושאים המתפללים קולם בבכי. עתה זוהי קושיה באמת, אך תשובה בצידה: אמנם… התבשילים בקדירה הולכים ומשתבחים, אולם המעיים, מה יהא על המעיים, כבר מאד הרעב עד שאי אפשר עוד לסבול…
וסיים רבי פנחס מקוריץ משלו: כך היא הגלות הארוכה. בטוחים הננו, שכל עיכוב בגאולה בודאי יסבב להכשיר לנו גאולה עוד יותר גדולה. על כל יום של צרות יגמול הקב"ה לנו בשפע של טובה, כהנה וכנה. אלא מה - כבר אי אפשר לסבול יותר את עול הגלות ואריכותה.
ד. לוחות שניים ניתנות בצנעה
באמת, מדוע אין הקב"ה גואלנו תכף ומיד? כנראה שרוצה הקב"ה, שתהא גאולתנו מעולה יותר. שמא חושש הוא, אם יביא לנו עלינו את הגאולה בבת אחת, נתרפה, נחדל מעבודתנו, לא נוסיף להתקדם ולהתעלות. האם ישנו החשש, שעם חלוף היום הקדוש, שוב לא נעבוד את ה' כמו שעבדנו אותו מראש חודש אלול ועד הנה? הבה, נתבונן נא בהבדל שבין קבלת לוחות ראשונים שלא נתקיימו בידנו, לבין לוחות שניים שניתנו ביום הכיפורים - ונתקיימו בידנו!
במדרש תנחומא כי תשא פרק לא, מובא:
"הלוחות ראשונות על שניתנו בפומבי לפיכך שלטה בהם עין הרע ונשתברו וכאן א"ל הקב"ה אין לך יפה מן הצניעות שנאמר (מיכה ו ח) ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלקיך".
ההבדל בין קבלת תורה בפרהסיא לבין קבלת תורה בצניעות היא בתחושה הפנימית: האם "מגיע" לנו לקבל תורה או שמא אנו מתביישים בקבלת התורה. אנו חשים שאין אנו ראויים למתנה גדולה זו, ולכן אנו מצניעים זאת. אנו מקבלים את הלוחות בצנעה ובהכנעה של בעלי תשובה, מתוך מודעות שהקב"ה עושה איתנו חסד, בכך שהוא משפיע עלינו אהבתו. ובשעה שהקב"ה רואה אתנו כל כך צנועים ומלאים ענווה הוא מביא אותנו אל חדריו פנימה, ומכניס אותנו לקודש קודשיו.
אדם המקבל תורה בלא שתהא בו ענווה, יש סכנה שלאחר שיקבל את התורה, ישכח שמוטל עליו מעתה עול כבד, להוסיף ולעמול עמלה של תורה, להתפתח ולהתעלות. בעת קבלת לוחות ראשונים זקני ישראל אוכלים ושותים. זהו ביטוי לתחושת השלימות וזכיכות הדעת שירדה עליהם עם קבלת הלוחות. לאחר קבלת לוחות ראשונים, חש עצמו עם ישראל כאילו הוא עומד בראש הפסגה, ומפסגת ההר ניתן רק לרדת. לכן במבחן האמונה הראשון הנקרה בדרכו, מגיעה הנפילה הגדולה בחטא העגל. לא כן בלוחות שניים. אל קבלת לוחות שניים אנו מגיעים לאחר שכבר אנו מכירים בחולשותינו, והננו עומדים לפניו כעניים ממעש. אף לאחר קבלת הלוחות, שרוי עם ישראל במאמציו לשוב אל ה', בהירתמו בהתלהבות לבניית המשכן. זוהי אוירת יום הכיפורים, היום אותו אנו מקבלים לא בגבורה גדולה, אלא בהכנעה ובצום, לא בכוח מעשינו אלא אך ורק מתשוקתנו להתקרב עוד ועוד לאבינו שבשמים.
ה. נדר גדול - לעבוד את ה' גם כשתבוא הטובה
יום הכיפורים הוא יום, המסוגל לחדש כוחנו בצורה מפליאה, שתשפיע על כל השנה כולה. ביום זה ניתן לנו פתחון פה להזים חששו של הקב"ה - שמא משעה שיביא לנו גאולה, נכפה את הטובה מתוך רוב טובה, ונשכח לעבדו בלבב שלם. על כן, הננו פונים לקב"ה עתה, לאחר כל נדרי, ואומרים לפניו: אנו נודרים בשם כל הציבור, שגם כאשר יביא עלינו הקב"ה את הגאולה, אנו נמשיך לעובדו בכל כוחנו. רוצים אנו לעשות הסכם עם הקב"ה, אתה תביא את הגאולה ואנו נמשיך לעובדך כאילו לא הגענו עדיין אל המנוחה ואל הנחלה.
בפסוק האחרון בפרק ע"ט בתהילים: "ואנחנו עמך וצאן מרעיתך נודה לעולם לדור ודור נספר תהילתך". כל הפרק מתאר את קושי הגלות, את חילול ה' ואת דברי הגוים המחרפים שם ה'. הקב"ה נתן להם כוח, והם משתמשים בכוח שניתן להם כנגד הקב"ה. ובכך מסיים הפרק: בנדר שאנו נודרים לקב"ה שלא נהיה כגוים. גם לאחר שיביא הקב"ה עלינו הרבה ברכה וטובה לא נשכח אותו ונודה לו לדור ודור.
במשך הגלות, כל תפילות עם ישראל היו בחינת תפילת עוברי דרכים. עתה כשמגיע עת הגאולה אנו רוצים לזכות לתפילת כהן גדול. אנו נודרים שגם כשנתרומם למדרגת כהנים גדולים, תיוותר בנו עדיין בחינת עוברי דרכים, שכל ישועתם תלויה בו יתברך.
הרב ש. יוסף וייצן
רב היישוב פסגות ור"מ בישיבת בית אל.
נתיבות עולם - הרב ש. יוסף וייצן אהבת הדומה והשונה - הרחבת החיים והעשרתם
נתיב אהבת ה' למהר"ל, פרק א' (2)
"בזאת התורה" - איזו תורה?
תכלת, שושנה, ופרץ שמחה, איך הכל קשור?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
ריסוק קרח בשבת- סוחט או מוליד?
מסירות או התמסרות?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה המשמעות הנחת תפילין?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה הם קטניות ומי הם אוכלי קטניות?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
