ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- ציצית ותפילין
- מדורים
- רביבים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
נודע לי שיש ספקות גדולים לגבי כשרותן של הציציות המיוצרות במכונה. הבעיה קשה כל כך, עד שלדעת מי שחקר את הבעיה, הרב יוסף גינזבורג רבה של עומר, "אסור להתעטף בכל הטליתות ה'מוכנות', והעושה כן עובר על מצוות עשה דאורייתא בלבישתו בגד של ארבע כנפות ללא ציצית, וכן על ברכה לבטלה - בכל פעם שהוא מתעטף בטלית זו".
ומכיוון שמדובר בעשרות אלפי טליתות קטנות וגדולות, שהמוני בית ישראל מתעטפים בהן בכל יום ומברכים עליהן בכל יום, אשתדל לברר במשך השבוע הקרוב את המצב לאשורו, ולהודיע על כך בשבוע הבא, כיצד יש לנהוג בכל הטליתות שיש בהן ציציות שנטוו במכונה: האם מותר להתעטף בהן, והאם מותר לברך עליהן.
בינתיים, אקדים ואבאר את הסוגיה על צדדיה השונים.
ציציות עבודת יד ועבודת מכונה
חוטי הציצית צריכים להיטוות לשם מצוות ציצית, שנאמר: "גדילים תעשה לך" דרשו חכמים: "לך - לשם חובך" (סוכה ט, א). ואם נטוו שלא לשם מצוות ציצית - פסולים לציצית (שו"ע או"ח יא, א).
בדורות האחרונים התעוררה שאלה, האם אפשר לטוות את חוטי הציצית במכונה. ברור שאם אפשר לייצר את חוטי הציצית במכונה, מחירם יהיה זול יותר. השאלה האם כאשר מפעילים את המכונה לשם מצוות ציצית נחשב הדבר שהחוטים נטוו לשמה, או שכיוון שהפעולה נעשית על ידי המכונה, והמכונה אינה יכולה לכוון, נחשבים כחוטים כמי שנטוו שלא לשמה ופסולים לציצית.
לדעת רוב האחרונים, אם הפעלת המכונה נעשתה בכוונה לשם טוויית חוטי ציצית, ממילא כל מה שהמכונה תייצר נחשב כנטווה לשמה, והחוטים כשרים לציצית. וזאת משום שאין צורך שהמלאכה תיעשה על ידי אדם אלא רק שתהיה בכוונה, וכיוון שההתחלה נעשתה בכוונה, כל מה שנמשך מההפעלה הראשונה נחשב בכוונה. והאוסרים סוברים שכיוון שצריך לטוות בכוונה צריך שכל מלאכת הטוויה תיעשה על ידי אדם, שאז כולה תיעשה בכוונה.
בין המתירים: תשובות חסד לאברהם (להר"א תאומים מהד"ת או"ח ג); אחיעזר ח"ג סט; חזון איש (או"ח ו, י); תפארת יוסף א'; הר צבי או"ח י'; ציץ אליעזר ו, טו. מרן הרב קוק זצ"ל באורח משפט או"ח קכב, מלמד זכות על המקילים.
בין האוסרים: תשובות מחזה אברהם ג', דברי חיים (לר"ח מצאנז, ח"ב, א-ב, מטעמים שונים). וכן במנחת יצחק ב, צו-צט (והתיר כשאין לו ציציות אחרות להטילם בגד שאינו מצמר, שחיובו לחלק מהפוסקים מדרבנן, אבל לא יברך).
ציצית מכונה ומצות מכונה
במידה רבה מחלוקת זו תואמת למחלוקת שהתעוררה סביב מצות מכונה, האם הן כשרות לקיום מצוות אכילת מצה בליל הסדר. כל הפוסלים מצות מכונה יפסלו גם את הציציות שנטוות במכונה, מפני שלדעתם נאפו שלא בכוונה. וכן רוב המכשירים מצות מכונה יכשירו גם חוטי ציצית של מכונה. אולם יהיו בין המתירים מצות מכונה שיאסרו ציציות של מכונה, מפני שעיקר הכוונה הנדרשת באפיית מצות היא להשגיח שלא יחמיצו, ובזה אין צורך שהמעשה יעשה דווקא על ידי יהודי, כי ההשגחה יכולה להתקיים גם כאשר המכונה עובדת. אולם לגבי חוטי ציצית אפשר לומר שעיקר הכוונה היא לעשותם ממש לשם מצווה, ואי אפשר לכוון זאת במכונה.
הלכה למעשה בציצית מכונה
למעשה, לדעת רוב הפוסקים אפשר לסמוך על המקילים ולברך על ציציות מכונה. ולכתחילה רצוי להתעטף בציציות שנטוו ביד לשם מצוות ציצית, כדי לקיים את המצווה לכל הפוסקים, ולברך על הציציות בלא ספק. וכפי שסיכם בתשובות ציץ אליעזר ו, טו, אחר שברר את הסוגיה בהרחבה, ש"אין כל מקום להרעיש על הנוהגים היתר בציצית מכונה אחרי שמצאנו לכמה וכמה מגדולי הדורות מדור הקודם ומדור זה שהתירו הדבר, כי יש להם כר נרחב לסמוך עליו. (אולם) מובן שצריכים השגחה לפקח שיאמרו בשעה שנותנים החוטים למכונה, וכן עם פתיחת הכפתור, שעושים הכל לשם מצות ציצית.
ומשום הידור מצוה יחזרו על כך בכל כמה זמן באופן שהכל מתחילת העשייה עד סופה יעשה לשם מצוות ציצית".
אלא שהתעורר חשש כבד שמא לא נעשה פיקוח ראוי, והמכונות הופעלו שלא לשם מצוות ציצית. ועל כן יש להימנע מלקנות ציציות מכונה כל עוד אין עליהן השגחה מלאה ואמינה. בפועל, כל זמן שאין השגחה מלאה על ציציות מכונה, הרוצה לקנות ציצית למצווה, יקנה את הציציות היקרות יותר שנטוות ביד, ויקיים את המצווה בהידור לפי כל הדעות.
יש לציין כי לעיתים ישנה השגחה על רק פרט אחד בתהליך עשיית הציצית ולא על כל התהליך, ויתכן בהחלט שהיא פסולה. למשל, לפני זמן מסוים פרסמו טלית קטן בסגנון חדש של חולצה, וכתבו שיש על זה הכשר של הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א, אבל הוא קבע רק שבגד זה חייב בציצית, אבל על ציציות המכונה שנקשרו לאותם בגדים לא ניתן כלל הכשר, וגם הן בכלל הספק.
דין ציציות שנטוו במכונה
כידוע, מדין תורה פתילי הציצית כשרים רק אם נטוו לשם מצוות ציצית, וגם השזירה לדעת הרבה פוסקים צריכה להיעשות לשם מצווה (שו"ע יא, ב, מ"ב טו).
לגבי חוטים שנטוו במכונה התעורר ספק, ולדעת רוב הפוסקים אפשר להכשיר חוטי ציצית שנטוו במכונה אם הפעלת המכונה נעשתה לשם מצוות ציצית. אלא שהתעורר ספק אם בפועל יצרני הציציות, מהגדולים שבהם 'טליתניה' ו'משכן התכלת' ועד שאר החברות, עושים את מלאכתם נאמנה. יסוד הספק מפני שאין רב או גוף שמשגיח על מלאכת הטוויה, השזירה וקשירת הפתילים שייעשו כהלכה. בנוסף לכך, יש חוטים שמיוצרים במפעל במילנו שבאיטליה, ובאותם ימים שטווים ושוזרים בהם את חוטי הציצית אכן מגיע לשם יהודי דתי, אך השאלה אם הוא נמצא שם בכל משך הטוויה והשזירה, כי לעיתים המכונות מפסיקות לעבוד מחמת תקלות שונות או מפני שחומר הגלם נגמר, ואז השאלה האם מקפידים שיהודי יפעיל אותם מחדש לשם מצווה. ובמיוחד יש לשאול מה קורה כאשר המכונה מפסיקה לעבוד באמצע הלילה, האם גם אז נמצא שם יהודי. גם במפעל פולגת בארץ, בו מיוצרים חוטי ציצית רבים, קיים ספק האם בכל פעם שצריך להפעיל את המכונה מחדש מפעילים אותה לשם מצוות ציצית.
עוד התעורר ספק לגבי קשירת הפתילים. להלכה צריכים יהודים לקשור את הפתילים לשם מצווה (שו"ע יד א-ב), והחשש הוא שמא הפועלים שקושרים את הפתילים אינם יודעים לכוון ואולי אף אינם יהודים. וזאת משום שהתשלום עבור קשירת חוטי המכונה הוא כחצי שקל עד שקל לארבעה פתילים. ואם נניח שפועל זריז יצליח לקשור שש טליתות בשעה, הרי שכרו יהיה לכל היותר ששה שקלים לשעה. תמורת תשלום נמוך שכזה קשה למצוא יהודים שמסוגלים לכוון לשם מצוות ציצית. נודע כי במקרים לא מעטים הפועלים קושרים את הציציות בביתם, ואזי גם אם נבחרו פועלים יהודים שיודעים לכוון לשמה - מי יבטיח לנו שהם לא העבירו את העבודה לחבריהם, שאולי אינם יהודים ואולי אינם יודעים לכוון. יש גם לחשוש שיהודי שאינו מבין את קדושת המצווה יקשור את חוטי הציצית בשבת, ואזי הציציות יהיו אסורות מטעם מלאכת שבת. חשש זה אינו רחוק, מפני שיום שבת הוא יום חופש ופועלים קשי יום עלולים 'לנצלו' להשלמת הכנסה. אגב, פעם אחת בבדיקת מחסום שגרתית, מצאו חיילים בוגרי אחת הישיבות מכונית של ערבי ובה ערימה של טליתות מצויצות. לטענת הערבי, הוא קושרם עבור יהודים.
מסקנה למעשה
למעשה נכון שכל אדם ישאל בזה את רבו, אולם בינתיים אומר את מה שנראה לעניות דעתי, ויהיה בזה מראה מקומות לדיון לפני גדולי תלמידי החכמים.
אחר בירורים שנעשו (ותודה לדוד ישראלי וישעיה שמעה על כך), אין הוכחה כי המכונות מופעלות שלא לשם מצוות ציצית. מנגד, היצרנים טוענים שהן הופעלו לשם מצווה, וידוע כי אכן ישנם בעת הפעלתן אנשים דתיים שאחראים על כך. וכיוון שכך, אי אפשר להורות כי אסור לברך על ציציות המכונה, והאחריות כולה מוטלת על בעלי המפעלים והמוכרים, שאם אין הציציות כשרות, עוון הציבור בידם. (מראה מקומות למסקנה זו – בנספח שבסוף המאמר)
אמנם לכתחילה, כיוון שאין השגחה מסודרת, טוב להחליף את החוטים בחוטים שנעשו בעבודת יד לשם מצוות ציצית, שהם כשרים למהדרין לכל הדעות. ובאמת אפילו אם לא היה מתעורר ספק על דרך עשיית חוטי המכונה, טוב היה להחליפם לחוטים מעשה יד, כדי להדר במצווה ולצאת בה ידי כל הדעות. אולם אחר שהתעוררו ספקות לגבי כשרותן, על אחת כמה וכמה שטוב להחליף את ציציות המכונה בציציות מעשה יד.
ומכאן ולהבא, גם מי שרוצה להקל ולסמוך על הפוסקים המכשירים ציצית מכונה, צריך להקפיד שלא לקנות ציציות אלו בלא השגחה מלאה על כל תהליך ייצור החוטים וקשירת הציציות. וכל זמן שאין רב או גוף מוסמך שלוקח על עצמו אחריות מלאה לכשרותן של הציציות - אין לקנות ציצית מכונה אלא רק עבודת יד.
מראה מקומות לסוגיה ולשיקולים להתיר בדיעבד
ראשית, יצרני הציציות מעידים על כך שכל הייצור מלווה בהשגחה מטעמם, ואי אפשר לקבוע שהם משקרים בלי להביא עובדות חותכות, ועד אחד נאמן באיסורים.
שנית, גם אם המכונה הפסיקה לפעול והיה צריך להפעילה מחדש, ונציג יצרני הציציות לא היה במקום באותה שעה כדי להפעיל את המכונה תוך אמירת "לשם מצוות ציצית", עדיין ייתכן שהפועלים שהפעילו את המכונות יודעים שחוטים אלו נטווים ונשזרים לצורך ציציות של מצווה, ובמיוחד יש לומר כך כאשר מדובר במפעל 'פולגת' שרוב עובדיו יהודים ומבינים את עניין הציצית, ואזי לפי הפוסקים הסוברים שמחשבה מועילה - הציציות כשרות (ובמ"ב יא, ב, נשאר בצריך עיון אם מחשבה מועילה, ובכה"ח יא, ב-ג, כתב שמחשבה מועילה בדיעבד).
אמנם אם המכונה הופעלה מחדש על ידי גויים (כפי שעלול להיות במפעל ויטלגו במילנו שבאיטליה, שבו מיוצרים חלק מחוטי הציצית), כל זמן שאין שם יהודי שמפקח עליהם ואומר להם לטוות לשמה, אפילו לדעת רא"ש הציצית פסולה, וקל וחומר לרמב"ם שבכל מקרה מחייב שרק יהודי יטווה (ע' שו"ע יא, ב).
אמנם יש לעיין במקרה שחלק מתהליך הטוויה נעשה לשמה, האם זה יכשיר את כל התהליך, וע' במ"ב יא, ו. ואמנם לעניין עיבוד קלף של תפילין לשמה פסק הט"ז ועוד אחרונים שכשר, וכן הסכים בבאוה"ל לב, ח, ד"ה 'בתחילת', ורבים מהראשונים והאחרונים השוו דין כוונה בציצית לתפילין. אולם ייתכן שבציצית הדין יותר חמור, כי הטוויה בו צריכה להיות לשמה מהתורה לכל הדעות (ע' באוה"ל לב, ח, ד"ה 'צריך'), וגם לעניין אמירת לשמה יש מחמירים בו יותר (ע' שו"ע יא, א, שצריך לומר בפה, ואילו לגבי תפילין וס"ת פסק שטוב לומר, ע' או"ח לב, ח, יו"ד רעא, א, ויש שלמדו מזה שדינם שונה, ע' בקול יעקב רעא, ה).
אמנם בזה נראה שכל חוט מיוצר בבת אחת, ואין כאן כמה שלבים, וממילא אי אפשר לומר שכאשר שלב אחד נעשה לשמה, אזי כל החוטים שנעשו שלא לשמה כשרים. ואמנם לדעת העיטור אם השזירה תעשה לשמה תכשיר את הטוייה שנעשתה שלא לשמה, אבל לדעת רוב הפוסקים השזירה אינה מכשירה את הטוויה. וגם למקילים לעניין עיבוד עור התפילין, בזה יחמירו, מפני שהטוויה והשזירה הן שתי עבודות נפרדות, ואין אחת מתקנת את חברתה (עיין במ"ב יא, טו, ובאו"ה שם ד"ה 'וצריכין').
לגבי הקשירה, אף שדעת הרא"ש שצריכים קשירה לשמה, וחוששים לדעתו לעניין ברכה, מכל מקום דעת הרמב"ם שאינם צריכים קשירה לשמה. ואם נשים קשרו את הציציות הרי הן כשרות (יש אומרים שרק בדיעבד). אולם אם גוי קשרם מוסכם על הכל כי הם פסולים (שו"ע יד, א-ב), אלא שהיצרנים טוענים שרק יהודים דתיים קושרים אותם.
עוד שאלה מרכזית, האם כשידוע לנו שיש מיעוט חוטים שנטוו שלא לשמן, או שיש מיעוט טליתות שנקשרו על ידי גוי, האם המיעוט בטל ברוב. נחלקו בזה האחרונים: לדעת רע"א בהגהותיו, חוטי הציצית הם דבר שבמניין ואינם בטלים. ואילו לדעת הפמ"ג הובא בדע"ת יא, ב, ועוד פוסקים - בטלים. אמנם אם התערובת נעשתה בעודם חוטים שאינם חתוכים, נראה שלכל הדעות המיעוט בטל ברוב. אולם גם אז, יש אומרים שהביטול מועיל רק לסלק איסור, אבל לא מועיל לעשות בו מצווה לצאת ידי חובה. למשל, אם יצא שחוט אחד מהשמונה לא נטווה לשמה, הרי שיש שם רק שבעה חוטים כשרים, והפתיל פסול (עפ"י לחם שערים א', ושו"ת מהרש"ם ב, טו; שו"ת עונג יו"ט או"ח ד'. וע' ביבי"א ח"ה יו"ד ח, סוף אות ו'; וע' בספר 'ציצית' ע' קכו, הערה 15).
עוד יש לעיין בדין ארבע כנפות שנתערבו היכן נתעורר הספק או העירוב, ודין זה קשור לדין תערובות ערלה, שדנו בו לעניין קבוע שאינו בטל.
ואחרי הכל, כל זמן שלא נמצא ריעותא ממשית בדברי היצרנים, נדמה שאי אפשר לקבוע שהציציות פסולות ואסורות בברכה.
-------------------------
פורסם גם במדור "רביבים" בעיתון "בשבע".
האם מותר לפנות למקובלים?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
אנחנו קודש למענך
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך המזוזה שומרת עלינו?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
כאב הגלות ותקוות הגאולה
ראש השנה בשבת: מה מחליף את התקיעות?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
