בי×Ē ×”×ž×“×¨×Š
  • הלכה מחשבה ומוסר
  • אר×Ĩ אגדה
  • ר' ×ĸקיבא ויהוש×ĸ
קטגוריה משני×Ē
undefined
9 דק' קריאה
במסכ×Ē ×Š×‘×Ē ×‘×¤"ז ה"ב מונה המשנה א×Ē 'אבו×Ē ×”×ž×œ××›×•×Ē' שיש בשב×Ē, שהם ארב×ĸים חסר אח×Ē, וז"ל הירושלמי ×ĸל המשנה ׊ם ב×Ēרגום חופשי:
"רבי יוחנן ורבי ׊מ×ĸון בן לקיש ×ĸוסקים היו בפרק זה שלוש שנים ומח×Ļה. הו×Ļיאו ממנו ארב×ĸים חסר אח×Ē '×Ēולדו×Ē' ×ĸל כל אחד ואחד מן האבו×Ē. מה שה×Ļליחו לסמוך או×Ēו (מ×Ļד דמיונו) ל'אב מלאכה' מסוים הגדירו או×Ēו כ'×Ēולדה' לאו×Ēו 'אב', ו×Ēולדה שלא ה×Ļליחו לסמוך או×Ēה לאב מסוים סמכו או×Ēה לאב המלאכה של 'מכה בפטיש'.

יש להבין א×Ē ×”××ž×•×¨ כאן מבחינה הלכ×Ēי×Ē. 'אב-מלאכה' הוא מלאכה ׊נ×ĸ׊×Ēה במדבר ל×Ļורך בניי×Ē ×”×ž×Š×›×Ÿ, וה×Ēורה אסרה ל×ĸשו×Ēה בשב×Ē. ו'×Ēולדה' היא מלאכה הדומה לאב באופנים מסוימים, ולכן גם היא אסורה בשב×Ē. אך מנין לרבי יוחנן ולריש לקיש שיש פ×ĸולה שברור ׊×Ļריך לאוסרה בשב×Ē ×•×œ×”×’×“×™×¨×” כ'×Ēולדה', גם בלא ׊מ×Ļאו לה דמיון לאחד מאבו×Ē ×”×ž×œ××›×”? ומנין להם ׊פ×ĸולה כזו מוגדר×Ē ×›×Ēולדה של אב המלאכה 'מכה בפטיש'?

המלאכו×Ē ×Š× ××Ą×¨×• במרה
שאלה דומה יש לשאול ×ĸל האמור במסכ×Ē ×Ą× ×”×“×¨×™×Ÿ (דת נו, ב), שבני ישראל × ×Ļטוו ×ĸל השב×Ē ×‘×”×™×•×Ēם במרה בסמוך לי×Ļיא×Ēם ממ×Ļרים, ×ĸוד לפני שה×Ļטוו ×ĸל בניי×Ē ×”×ž×Š×›×Ÿ. כי×Ļד יד×ĸו בני ישראל אלו מלאכו×Ē ××Ą×•×¨×•×Ē ×‘×Š×‘×Ē? מדו×ĸ ברור שיש מלאכו×Ē ×Š×Ļריכו×Ē ×œ×”×™×•×Ē ××Ą×•×¨×•×Ē ×’× בלא לד×ĸ×Ē ×ž×”×Ÿ המלאכו×Ē ×”× ×“×¨×Š×•×Ē ×œ×ĸשיי×Ē ×”×ž×Š×›×Ÿ?
מ×Ēבקש שבני ישראל יד×ĸו אז מ×ĸ×Ļמם מה מוגדר כמלאכה, גם בלא להכיר א×Ē ×”×ž×œ××›×•×Ē ×”× ×“×¨×Š×•×Ē ×œ×ĸשיי×Ē ×”×ž×Š×›×Ÿ. וזא×Ē ×ž×Ēוך הספורים הידו×ĸים ב×Ēחיל×Ē ×Ą×¤×¨ בראשי×Ē. אדם הראשון אכל בזי×ĸ×Ē ××¤×™×• לחם, ומכאן יד×ĸו א×Ē ×”×ž×œ××›×•×Ē ×Š×‘×Ą×“×¨ ×ĸשיי×Ē ×”×¤×Ē. הבל היה רו×ĸה ×Ļאן, ומכאן יד×ĸו א×Ē ×”×ž×œ××›×•×Ē ×Š×‘×Ą×“×¨ ×ĸשיי×Ē ×”×‘×’×“. ×ĸל למך מסופר שהרג איש וילד וכן שהפי×Ĩ דברי כפירה בשכר ו×ĸונש ב×ĸולם, וחז"ל מספרים שלמך ×ĸשה זא×Ē ×Ēוך כדי מלאכ×Ē ×Ļידה (ראו בה×ĸר×Ē ×”×Š×•×œ×™× 1 ). מס×Ēבר שסיפור קדום זה היה ידו×ĸ ומו×ĸבר במסור×Ē ×§×“×•×ž×” ב×ĸם ישראל. ובני ישראל שי×Ļאו ממ×Ļרים הכירו מ×Ēוך הספור א×Ē ×ž×” שמרומז בו. והם הבינו שלמך הוא שחידש א×Ē ×ž×œ××›×•×Ē ×”×Ļידה והפשט×Ē ×”×ĸור וכ×Ēיב×Ē ×”×Ą×¤×¨×™×, ובאמ×Ļ×ĸו×Ēם הוא הפי×Ĩ א×Ē ×“×ĸו×Ēיו בכל מקום. יָבָל בנו של למך היה 'אבי יושב אהל ומקנה' ומכאן יד×ĸו א×Ē ×ž×œ××›×•×Ē ×”×‘×•× ×” והסו×Ēר.
×ĸל ×ĒÖŧוÖŧבַל-קַיִן בנו האחרון של למך מסופר שהיה "לֹטÖĩ׊ׁ כÖŧָל חֹרÖĩ׊ׁ נְחֹשׁÖļ×Ē ×•ÖŧבַרְזÖļל". 'לוטש' הוא נפח 'המכה בפטיש' (ראו רמב"ם הלכו×Ē ×—×•×‘×œ ומזיק ו,יא), ומכאן יד×ĸו א×Ē ×ž×œ××›×•×Ē ×”×ž×›×‘×” והמב×ĸיר ל×Ļורך ×ĸשיי×Ē ×”×¤×—× הנדרש לנפח למלאכ×Ēו, וכן א×Ē ×ž×œ××›×Ē ×”×”×›××” בפטיש.
חז"ל דורשים (בראשי×Ē ×¨×‘×”) א×Ē ×”×Š× ×ĒÖŧוÖŧבַל-קַיִן ב×Ēור מי ×Š×”×•×Ą×™×Ŗ ×Ēבלין לאומנו×Ēו של קין, ושב×Ēור נפח הוא יי×Ļר חרבו×Ē ×œ×ž×œ××›×Ē ×”×”×¨×™×’×”. וכמו כן הוא מרמזים שהוא הכיר א×Ē ×§×™×Ÿ אך הט×ĸה א×Ē ×œ×ž×š אביו כדי שיהרוג א×Ē ×§×™×Ÿ, ובסופו של דבר גם הוא נהרג מכך 2 . מס×Ēבר שהוא נהרג בסופו של דבר כהש×Ēלשלו×Ē ×ž×Ÿ המלאכה שהוא חידש ב×ĸולם, והוא יי×Ļר ראשי ח×Ļים מברזל לח×Ļים של למך, ובסופו של דבר למך הרג א×Ē ×Ēובל-קין. וסופו המר של ×Ēובל-קין זיכה או×Ēו להיו×Ē ×”×ž××Ą×Ŗ של כל אבו×Ē ×”×ž×œ××›×”, ומכה בפטיש הוא 'אב המלאכה' האחרון שבספר בראשי×Ē.

למ×ĸשה, זהו סדר המלאכו×Ē ×›×¤×™ שהן מסודרו×Ē ×‘×ž×Š× ×” במסכ×Ē ×Š×‘×Ē (פ"ז מ"ב 3 ), ובסופן מ×Ļויה מלאכ×Ē ×”×”×•×Ļאה, שאינה דומה לשאר המלאכו×Ē, משום שהיא 'מלאכה קלה', ושחז"ל למדו שנאסרה רק מחמ×Ē ×Ļיווי מפורש ב×ĸ×Ē ×ĸשיי×Ē ×ž×œ××›×•×Ē ×”×ž×Š×›×Ÿ (שב×Ē ×Ļו,ב).

ומ×ĸ×Ēה מובן מדו×ĸ המשנה מונה בסדר המלאכו×Ē ×›'אב מלאכה' א×Ē 'האופה' ולא א×Ē ×”'מבשל'. שהרי לכאורה קשה, בבניי×Ē ×ž×Š×›×Ÿ היה בישול סממני ×Ļב×ĸ ל×Ļורך המשכן ולא הי×Ēה אפיה, והיה ×Ļריך למנו×Ē ××Ē 'המבשל' כאב מלאכה. אולם לפי מה שה×Ēבאר, המלאכו×Ē ×”××Ą×•×¨×•×Ē ×”×™×• ידו×ĸו×Ē ×ž×Ēוך המסופר ב×Ēחיל×Ē ×Ą×¤×¨ בראשי×Ē, והן מסודרו×Ē ×‘×ž×Š× ×” כסידורן בספר בראשי×Ē. וכך יד×ĸו או×Ēם בני ישראל ב×Ļא×Ēם ממ×Ļרים. ומלאכ×Ē 'האופה' ה×Ēחדשה ×ĸל ידי אדם הראשון כשאפה א×Ē ×”×œ×—× ׊נ×ĸנ׊ באכיל×Ēו, ולכן היא מוזכר×Ē ×Š×.

רבי יוחנן וריש לקיש ו'ההכאה בפטיש'
מ×ĸ×Ēה מובן יו×Ēר מה שמסופר בירושלמי ×ĸל רבי יוחנן וריש לקיש. 'סדר מלאכו×Ē ×”×¤×Ē' שורשו ב×ĸונש ׊נ×ĸנ׊ האדם - "בÖŧְזÖĩ×ĸÖˇ×Ē ×Öˇ×¤ÖŧÖļיךָ ×ĒÖŧֹאכַל לÖļחÖļם". רבי יוחנן וריש לקיש למדו מכך שגם ׊אר המלאכו×Ē ×Š×× ×Š×™× ×ĸושים כדי לה×Ēפרנץ מהן יש לראו×Ē ×‘×Ēור '×ĸונש' וקללה. 'לט' פרושו קללה, ולכן הם מ×Ļאו ל"ט ×Ēולדו×Ē ×œ×›×œ אח×Ē ×ž××•×Ēן ל"ט המלאכו×Ē.
ופ×ĸולה נפו×Ļה הקשורה למאמ×Ĩ וטיפול בדברים, שאנשים מ׊×Ēכרים ממנה לפרנס×Ēם, יש להגדירה כ'קללה' וכ'×Ēולדה' לאחד מ'אבו×Ē ×”×ž×œ××›×”'. ואם הם ה×Ļליחו למ×Ļוא דמיון בינה לבין אחד מהאבו×Ē ×”×™× ×Ēולדה של או×Ēו אב. ואם לא מ×Ļאו דמיון, הם שייכו או×Ēה לאב מלאכה של 'מכה בפטיש', משום שהוא 'אב המלאכה' האחרון של המלאכו×Ē ×”×ž×¨×•×ž×–×•×Ē ×‘×Ą×¤×¨ בראשי×Ē, ויש לראו×Ēו ב×Ēור '×ž××Ą×Ŗ' לכל אבו×Ē ×”×ž×œ××›×•×Ē, וכל ×Ēולדה שאין לד×ĸ×Ē ×œ××Ÿ לשייכה - יש לשייכה אליו. ואולי הם דרשו א×Ē ×”×›×Ēוב "לֹטÖĩ׊ׁ כÖŧָל חֹרÖĩ׊ׁ נְחֹשׁÖļ×Ē ×•ÖŧבַרְזÖļל", באופן שהמילה כÖŧָל מרמז×Ē, שאב המלאכה של 'מכה בפטיש' הוא מ×ĸין 'אב כללי', שכל ה×Ēולדו×Ē ×Š×™×™×›×™× אליו, אלא אם ה×Ļליחו למ×Ļוא להן דמיון לאב מלאכה אחר.

אלא ׊×ĸדין קשה להבין כי×Ļד י×Ēכן ׊×Ēחילה יקב×ĸו אמוראים שמלאכה אסורה מן ה×Ēורה, ואחר כך יחפשו למה לדמו×Ēה, והרי הסברה היא הפוכה. שמשום דמיונה של פ×ĸולה לאב-מלאכה מסוים באופן ×ĸשיי×Ēה או במטר×Ē ×ĸשיי×Ēה יקב×ĸו האמוראים שהיא ×Ēולדה של או×Ēו אב-מלאכה. וכן הסברה נו×Ē× ×Ē ×Š×× פ×ĸולה מסוימ×Ē ××™× ×” דומה במהו×Ēה או במטר×Ēה לאב-המלאכה 'מכה בפטיש' היא אינה ×Ēולדה שלו, ואי אפ׊ר לחייב ×ĸליה כ'×Ēולדה' ×ĸל סמך סברו×Ē ×Š× ×¨××™×Ē ×›×“×‘×¨×™ אגדה.
ולכן נראה לומר, שאכן מדובר כאן במ×ĸשה ב×ĸל מ׊מ×ĸו×Ē ×Ą×ž×œ×™×Ē ×Š××™×Ÿ לו מ׊מ×ĸו×Ē ×”×œ×›×Ēי×Ē ×ž×ž×Š×™×Ē ×œ×”×œ×›×•×Ē ×Š×‘×Ē. ומט×ĸם זה לא מגלה להו הירושלמי מה היו כל או×Ēן ל"ט ×Ēולדו×Ē ×Š×œ ל"ט המלאכו×Ē.

ויש לברר אם כן, מהי המשמ×ĸו×Ē ×”×Ą×ž×œ×™×Ē ×Š×œ המ×ĸשה המספר ×ĸל חידושי המלאכו×Ē ×Š×œ רבי יוחנן וריש לקיש במשך שלוש וח×Ļי שנים. כדי לברר זא×Ē ×™×Š ל×ĸיין בסיפור × ×•×Ą×Ŗ ×ĸל רבי יוחנן, המספר ×ĸל הי×ĸדרו×Ēו מבי×Ē ×”×ž×“×¨×Š למשך שלוש וח×Ļי שנים, וכדלקמן.

הה×Ēגלו×Ē ×Š×œ רבי יוחנן בבי×Ē ×”×ž×“×¨×Š
וז"ל הירושלמי (מגילה פ"א הי"א) ב×Ēרגום חופשי וב×Ēוספ×Ē ×‘×™××•×¨:
"רבי יוחנן לא הגי×ĸ לבי×Ē ×”×ž×“×¨×Š במשך שלוש שנים ומח×Ļה מחמ×Ē ×Ļ×ĸר, ורבי אל×ĸזר מילא א×Ē ×ž×§×•×ž×•. ×œ×‘×Ą×•×Ŗ ראה רבי אל×ĸזר בחלומו, שלמחר 'סיני' מגי×ĸ ומחדש לכם דבר. למחר הגי×ĸ רבי יוחנן ואמר: מהיכן קָ׊֡ט הַקÖŧוֹשÖļט הזה ׊×Ēהא ×ĸבודה בבכורו×Ē? מהכ×Ēוב הזה (במדבר ח, יז): 'כÖŧִי לִי כָל־בÖŧְכוֹר בÖŧִבְנÖĩי יִשְׂרָאÖĩל בÖŧָאָדָם וÖŧבַבÖŧְהÖĩמָה בÖŧְיוֹם הַכÖŧÖš×Ēִי כָל־בÖŧְכוֹר בÖŧְאÖļרÖļ×Ĩ מִ×Ļְרַיִם הִקְדÖŧ֡׊ְׁ×ĒÖŧִי א֚×Ēָם לִי'. וכ×Ēוב (שמו×Ē ×™×‘, יב): '...וÖŧבְכָל־אֱלֹהÖĩי מִ×Ļְרַיִם אÖļ×ĸֱשׂÖļה שְׁפָטִים אֲנִי ה' (והמ×Ļרים היו ×ĸובדים א×Ē ×”×‘×›×•×¨×•×Ē ×Š×œ×”×, ולכן × ×ĸנשו בכורו×Ē ×ž×Ļרים. קרבן ה×ĸדה). קודם לכן מה היו ×ĸושין (בראשי×Ē ×›×–, טו): 'וַ×ĒÖŧÖ´×§Öŧַח רִבְקָה אÖļ×Ē־בÖŧִגְדÖĩי ×ĸÖĩשָׂו בÖŧְנָהÖŧ הַגÖŧָדֹל הַחֲמÖģדֹ×Ē ×Ö˛×Š×Öļר אִ×ĒÖŧָהÖŧ בÖŧַבÖŧָיִ×Ē...". מהו 'הַחֲמÖģדֹ×Ē' – שהיה מ׊מ׊ בכהונה גדולה."

פרוש קרבן-ה×ĸדה ביאר, שרבי יוחנן לא בא לבי×Ē ×”×ž×“×¨×Š שלוש שנים ומח×Ļה מחמ×Ē ×”×Ļ×ĸר שנגרם לו ×ĸל פטיר×Ē ×¨×™×Š לקיש כמבואר במ×ĸשה בבבלי בבבא מ×Ļי×ĸא (דת פד,א). לכאורה פירושו קשה, שהרי בסוגיי×Ē ×”×‘×‘×œ×™ מסופר שרבי יוחנן נפטר גם הוא, ואלו בירושלמי מסופר שהוא לא הגי×ĸ לבי×Ē ×”×ž×“×¨×Š, ×•×œ×‘×Ą×•×Ŗ חזר אליו. ונראה שקרבן-ה×ĸדה סבור שאין מחלוק×Ē ×‘×ž×Ļיאו×Ē ×‘×™×Ÿ הבבלי לבין הירושלמי, אלא שהבבלי מ×Ēאר א×Ē ×”×Ą×Ēלקו×Ē ×¨×‘×™ יוחנן מבי×Ē ×”×ž×“×¨×Š באופן סמלי כ'פטירה'. ואם כן מס×Ēבר שגם ה'פטירה' של ריש לקיש שקדמה לכך, הי×Ēה למ×ĸשה '×ĸזיבה' של בי×Ē ×”×ž×“×¨×Š.

פירוש זה של המ×ĸשה שבבבלי ה×Ēבאר בי×Ēר אריכו×Ē ×‘×ž××ž×¨ הקודם "רבי יוחנן בירדן". וה×Ēבאר ׊ם ׊×Ēלמידי החכמים מביטים אל ב×ĸלי ה×ĸסקים ׊×ĸושים א×Ē ×ž×ĸשיהם שלא לשם שמים ב×Ēור 'לסטים', וב×Ēור אנשים 'מ×Ēים'. וה×Ēבאר שמאידך, ×Ēלמידי חכמים הלומדים א×Ē ×Ēור×Ēם שלא לשמה, הם הגורמים לב×ĸלי ה×ĸסקים לה×Ē×ĸורר ולחדש מלאכו×Ē ×—×“×Š×•×Ē ×•×œ×”×Ē×ĸ׊ר ב×ĸושר שאינו הכרחי (כמבואר בליקוטי מוהר"ן קמא קנט).
וה×Ēבאר שרבי יוחנן וריש לקיש החליטו שבלימוד ×Ēור×Ēם הש×Ēרבבו ×Ļדדים שלא-לשמה, וכדי שב×ĸלי ה×ĸסקים לא י×Ēייסרו באשמ×Ēם, הם הלכו לה×Ēייסר ב×ĸ×Ļמם. והם הלכו לחדש מלאכו×Ē ×Š×•× ×•×Ē ×›×“×™ לה×Ē×ĸ׊ר באמ×Ļ×ĸו×Ēן, ולכך מכוון הירושלמי כשהוא מספר שהם הולידו ל"ט ×Ēולדו×Ē ×œ×œ"ט האבו×Ē. אב המלאכה של 'מכה בפטיש' הוא אב המלאכה האחרון שמסופר ×ĸליו בספר בראשי×Ē, ולכן מספר הירושלמי בסגנון אגד×Ēי שכל '×Ēולדה' שלא יד×ĸו לאיזה אב לשייכה הם שייכו או×Ēה ל'מכה בפטיש'. ואכן אין זו סברה הלכ×Ēי×Ē, אלא סברה אגד×Ēי×Ē.
אלא שבסופו של דבר חזר רבי יוחנן לבי×Ē ×”×ž×“×¨×Š, וסיב×Ē ×”×“×‘×¨ מ×Ēואר×Ē ×‘×™×¨×•×Š×œ×ž×™, וכדלקמן.

הדרשה המ×Ļדיקה א×Ē ×”×”×Ēגלו×Ē ×‘×‘×™×Ē ×”×ž×“×¨×Š
רבי יוחנן חזר לבי×Ē ×”×ž×“×¨×Š וגילה שה×Ēנא שחידש של×ĸ×Ēיד לבוא ×Ēחזור ה×ĸבודה לבכורו×Ē - אמר דברי אמ×Ē ('קָ׊֡ט הַקÖŧוֹשÖļט', קושטא=אמ×Ē), וכן כדי לפרש א×Ē ×“×‘×¨×™ ×Ēנא זה. וז"ל ה×Ēנא שבספרי (במדבר בה×ĸלו×Ēך ×Ļב):
"... שבכל מקום ׊נאמר 'לי' הרי זה קיים ל×ĸולם ול×ĸולמי ×ĸולמים. בכהנים הוא אומר 'וכהנו לי', בלוים הוא אומר 'והיו לי הלוים'... בבכורו×Ē ×”×•× אומר 'כי לי כל בכור בבני ישראל'..."

ולכאורה ×Ēמוה, אם הכהנים והלויים ישמשו ב×Ēפקידם ל×ĸולמי ×ĸולמים, כי×Ļד י×Ēכן שהבכורו×Ē ×™×—×–×¨×• גם הם ל×Ēפקידם ל×ĸולמי ×ĸולמים. רבי יוחנן בא ומחדש שמדובר ב×Ēפקיד שהוא אחד מ×Ēפקידי הכהנים. מ×Ļאנו ב×Ēורה של×ĸשיו היו 'בגדי חמודו×Ē' ורבי יוחנן מבאר שהם נו×ĸדו ל×Ēפקידו כ'כהן גדול'. פרוש זה ×Ēמוה לכאורה, שהרי באו×Ēה ה×ĸ×Ē ×œ× היה מקדש ממ׊, ומי ששימשו ב×Ēפקיד שמקביל ל'כהן גדול' היו ׊ם וכן ×ĸבר בנו. וכי×Ļד י×Ēכן שהיו ל×ĸשיו בגדי כהונה גדולה?
רבי יוחנן מגלה ׊'בגדי החמודו×Ē' שהיו א×Ļל רבקה היו בגד המסמל שהלובשו מיי×ĸד א×Ē ×ĸ×Ļמו ל×ĸבוד×Ē ×”', ואפשר שי×Ē×ĸלה בבוא היום למדרג×Ē ×›×”×Ÿ גדול, כמו שהיו ׊ם ו×ĸבר ב×Ēקופ×Ē ×”××‘×•×Ē 4 . ×Ēפקיד זה נו×ĸד בכל משפחה ל'בן הבכור', ומכאן שיש בבכור קדושה מסוימ×Ē. המ×Ļרים שהיו במ×Ļרים הש×Ēבשו בד×ĸו×Ēיהם והיו ×ĸובדים א×Ē ×”×‘×›×•×¨×•×Ē ×‘×Ēור אלוהו×Ē, ולכן הקב"ה היכה א×Ē ×‘×›×•×¨×•×Ēיהם. אך באו×Ēה ה×ĸ×Ē ×”×§×‘"ה החזיר א×Ē ×‘×›×•×¨×•×Ē ×™×Š×¨××œ לקדושה הטב×ĸי×Ē ×•×›×¤×™ שהיה בימי האבו×Ē.

×Ēוספ×Ē ×”×—×™×“×•×Š של רבי יוחנן
רבי יוחנן ×”×•×Ą×™×Ŗ שרבקה הלבישה א×Ē ×™×ĸקב ב'בגדי הבכורה' משום שלפי ד×ĸ×Ēה הוא היה ראוי למלא ×Ēפקיד זה יו×Ēר טוב מא׊ר ×ĸשיו. גם י×ĸקב ×ĸ×Ļמו חשב כך, ו×ĸוד לפני כן הוא קנה א×Ē ×”'בכורה' מ×ĸשיו. המשמ×ĸו×Ē ×”×ž×ĸשי×Ē ×Š×œ 'קני×Ē ×”×‘×›×•×¨×”' היא שי×ĸקב ימלא א×Ē ×”×Ēפקיד הרוחני במשפחה, והוא זה שייחד א×Ē ×ĸ×Ļמו ל×ĸבוד×Ē ×”'. ואכן חז"ל מספרים שב×ĸ×Ē ×Š×™×ĸקב י×Ļא מאר×Ĩ ישראל לחרן הוא נטמן בדרכו בישיבה של ׊ם ו×ĸבר למשך ארב×ĸ ×ĸשרה שנים. ×ĸבודה רוחני×Ē ×–×• ה×Ēאימה לי×ĸקב, ואת ה×Ēבקשה מה'בכורה' שקנה י×ĸקב.

'קניי×Ē ×”×‘×›×•×¨×”' ×ĸל ידי י×ĸקב מ׊מ×ĸו×Ēה, שי×ĸקב יהיה באופן מוסכם בבי×Ē ×”×ž×“×¨×Š, דבר שאכן ה×Ēאים לאופיו שהיה "אִישׁ ×ĒÖŧָם יֹשׁÖĩב אֹהָלִים", ואילו ×ĸשיו י×ĸסוק ב×ĸנייני הפרנסה ויפרנס א×Ē ×™×ĸקב באופן מוסכם , דבר שאכן ה×Ēאים לאופיו של ×ĸשיו שהיה "אִישׁ יֹדÖĩ×ĸÖˇ ×Ļַיִד אִישׁ שָׂדÖļה". פרנסה זו הי×Ēה אמורה לה×Ēקבל באופן ישיר מידי ×ĸשיו לידי י×ĸקב, בדומה ל'הסכם יששכר וזבולון'. או באופן ×ĸ×§×™×Ŗ, ׊×ĸשיו ימסור מ×ĸ׊ר מכל א׊ר לו לידי ׊ם ו×ĸבר, ושם ו×ĸבר יש×Ēמשו במ×ĸ׊ר זה כדי ל×Ēמוך ב×Ēלמידי בי×Ē ×”×ž×“×¨×Š שלהם ובכללם י×ĸקב. וכן מ×Ļאנו שאברהם × ×Ēן מ×ĸ׊ר למלכי-×Ļדק מלך שלם. ומלכי-×Ļדק שהוא ׊ם בן נוח הש×Ēמ׊ בו להחזק×Ē ×Ēלמידי בי×Ē ×”×ž×“×¨×Š שלו. אלא שמשום מה, ×ĸשיו ה×Ēחרט וחזר בו ממכיר×Ē ×”×‘×›×•×¨×”.

ה×Ēנא שבספרי חידש, שגם לאחר שנבחרו הכהנים והלויים להיו×Ē ×¤× ×•×™×™× ל×ĸמל ה×Ēורה ולקבל א×Ē ×¤×¨× ×Ą×Ēם מהמ×ĸשרו×Ē, ×Ēפקיד דומה נו×Ēר 'קיים ל×ĸולם' גם ×ĸבור 'בכורו×Ē' ישראל. ורבי יוחנן ×ž×•×Ą×™×Ŗ ומבאר, שהמ×Ļב חוזר למה ׊מ×Ļאנו א×Ļל י×ĸקב ו×ĸשיו, ומו×Ēר לאדם 'לקנו×Ē ××Ē ×”×‘×›×•×¨×”' מאחד ה'בכורו×Ē'. והיינו, שמו×Ēר לאדם מישראל, ואפילו שאינו 'בכור' ממ׊, להיכנס לבי×Ē ×”×•×ĸד ולהיו×Ē ×¤× ×•×™ ל×ĸמל ה×Ēורה, ושפרנס×Ēו ×Ē×Ēקבל מאחרים שי×Ēנו מ×ĸ׊ר מפרנס×Ēם ל×ĸומד בראש בי×Ē ×”×•×•×ĸד, והוא יחלקם ל×Ēלמידים לפי הבנ×Ēו. כאשר אמר רבי יוחנן, שב×ĸל שיטה זו אמר דברי אמ×Ē ("קָ׊֡ט הַקÖŧוֹשÖļט"), כוונ×Ēו הי×Ēה שהוא קיבל א×Ē ×Š×™×˜×Ēו, ולכן החליט לחזור לבי×Ē ×”×•×•×ĸד.

ואכן, מ×Ļב זה ולפיו ה'בכורה' ני×Ē× ×Ē ×œ×§× ×™×”, ×ĸלול לגרום ללימוד ×Ēורה שלא-לשמה, שהרי י×Ēכן שאדם י×ĸדית 'לקנו×Ē ××Ē ×”×‘×›×•×¨×”' ול×ĸסוק ב×Ēורה משום ה'כבוד' וה'פרנסה' ׊מ×Ēלווים ל'בכורה' זו. ובכל זא×Ē ×”×Ēורה ה×Ēירה זא×Ē, ומכאן שה×Ēורה ה×Ēירה ל×ĸסוק ב×Ēורה למרו×Ē ×Š×™×Ēכן ׊מ×Ēלווים לכך שיקולים שאינם לשמה. ואמנם ×Ļריך להש×Ēדל ל×ĸסוק ב×Ēורה שלא בגלל שיקולים אלו, אך אין להימנ×ĸ מחמ×Ē ×›×š מה×ĸיסוק ב×Ēורה, ולפיכך חזר רבי יוחנן ל'בי×Ē ×”×•×•×ĸד'.

רבי יוחנן הנפח
בסיכום המאמר נמ×Ļאו למדים, שבשלוש וח×Ļי השנים שרבי יוחנן היה מחו×Ĩ לבי×Ē ×”×•×ĸד, הוא היה יחד ×ĸם ריש לקיש ו×ĸץק בהולד×Ē ×Ēולדו×Ē ×œ×ž×œ××›×•×Ē. הבבלי מספר שריש לקיש ורבי יוחנן 'מ×Ēו' משום שב×ĸיני ×ĸמלי ה×Ēורה אלו ׊×ĸוסקים בהולד×Ē ×Ēולדו×Ē ×œ×ž×œ××›×•×Ē ××™× × קשורים ל'חיים האמי×Ēיים'. הם כביכול ×Ļא×Ļאיו הרוחניים של ×Ēובל-קין שהיה אבי המכים בפטיש. והירושלמי מרמז לכך כשהוא מספר שבאו×Ēם שלוש וח×Ļי שנים של ה×ĸדרו×Ē ×ž×‘×™×Ē ×”×ž×“×¨×Š הם הולידו ל"ט ×Ēולדו×Ē ×œ×›×œ ל"ט המלאכו×Ē, וכל ×Ēולדה שלא יד×ĸו להיכן לשייכה הם שייכו או×Ēה ל'מכה בפטיש'.

אך יש השקפה אחר×Ē ×”×¨×•××” בהם 'אנשים יפים', ורבי יוחנן וריש לקיש הפכו למשך שלוש וח×Ļי שנים להיו×Ē ×ž×”×× ×Š×™× היפים האלו. ואגד×Ē ×”×‘×‘×œ×™ מרמז×Ē ×œ×›×š כאשר היא מספר×Ē ×Š×ž×™ שרו×Ļה לראו×Ē ××Ē ×™×•×¤×™×• של רבי יוחנן יביט בנפח המו×Ļיא כלי ×›×Ą×Ŗ מן האש 5 . ו×ĸל ׊ם או×Ēה ×Ēקופה נקרא רבי יוחנן 'בר נפחא' 6 .




^ 1.וז"ל מדרש אגדה (בובר, בראשי×Ē ×“): "כי למך סומא היה והיה ×Ēובל קין משכו, והיה למך מורה בקש×Ē ×•×”×™×” ×Ļד חיו×Ē, לפי שכשהיה רואה ×Ēובל-קין היה אומר ללמך חיה אני רואה, היה אומר לו באיזה מקום היא, והיה מראה לו, והיה למך מורה בקש×Ē, והיה הורגה. פ×ĸם אח×Ē ×™×Ļא למך ל×Ļוד, והיה יוד×ĸ ×Ēובל-קין לקין, שהיה לו קרן אח×Ē ×‘×ž×Ļחו, אמר ללמך אביו דמו×Ē ×—×™×” רואה אני במקום פלוני, משך למך בקש×Ē ×•×”×›×” לקין והרגו, כשהלכו א×Ļלו אמר ×Ēובל-קין ללמך אביו, לא חיה הרג×Ē, אלא קין זקנינו הרג×Ē ×Š×”×™×” לו קרן במ×Ļחו, כיון ׊׊מ×ĸ כן והוא היה סומא הכה ידיו זו ×ĸל זו ×›×Ŗ ×ĸל ×›×Ŗ והרג ×Ēובל-קין בנו בין ׊×Ēי ידיו".
^ 2.ראו במדרש שבה×ĸר×Ē ×”×Š×•×œ×™× הקודמ×Ē.
^ 3."אבו×Ē ×ž×œ××›×•×Ē ××¨×‘×ĸים חסר אח×Ē: הזור×ĸ והחורש והקו×Ļר והמ×ĸמר הדש והזורה הבורר הטוחן והמרקד והלש והאופה (מלאכו×Ē ××“× הראשון). הגוזז א×Ē ×”×Ļמר המלבנו והמנפ×Ļו וה×Ļוב×ĸו והטווה והמיסך וה×ĸושה ׊×Ēי ב×Ēי נירין והאורג שני חוטין והפו×Ļ×ĸ ב' חוטין הקושר והמ×Ēיר וה×Ēופר ׊×Ēי ×Ēפירו×Ē ×”×§×•×¨×ĸ ×ĸ"מ ל×Ēפור ׊×Ēי ×Ēפירו×Ē (מלאכו×Ē ×”×‘×œ). ה×Ļד ×Ļבי השוחטו והמפשיטו המולחו והמ×ĸבד א×Ē ×ĸורו והמוחקו והמח×Ēכו הכו×Ēב ׊×Ēי או×Ēיו×Ē ×•×”×ž×•×—×§ ×ĸל מנ×Ē ×œ×›×Ēוב ׊×Ēי או×Ēיו×Ē (מלאכו×Ē ×œ×ž×š). הבונה והסו×Ēר (מלאכו×Ē ×™×‘×œ). המכבה והמב×ĸיר המכה בפטיש (מלאכו×Ē ×Ēובל-קין). המו×Ļיא מרשו×Ē ×œ×¨×Š×•×Ē (×Ļיווי מפורש במשכן). הרי אלו אבו×Ē ×ž×œ××›×•×Ē ××¨×‘×ĸים חסר אח×Ē" (שב×Ē ×¤×¨×§ ז משנה ב).
^ 4.וכן מבואר ברד"×§ שמואל א ב, יח): "ואפוד של פ׊×Ēן היו חוגרים או×Ēו ה×ĸובדים א×Ē ×”' והיו מ׊×Ēנים בו מ׊אר בני אדם ואו×Ēו היו חוגרים בין כהן בין לוי בין ישראל". בגד זה × ×Ēכנה 'אפוד' משום שהלובשו ייחד א×Ē ×ĸ×Ļמו ל×ĸבוד×Ē ×”', ואפשר שבבוא ה×ĸ×Ē ×™×Ē×ĸלה במדרגו×Ē ×¨×•×— הקודש ×ĸד למדרג×Ē ×›×”×Ÿ גדול. וכן מ×Ļאנו שהנבואה ורוח הקודש שרו ×ĸל שמואל יו×Ēר מא׊ר ×ĸל ×ĸÖĩלִי למרו×Ē ×Š×ĸÖĩלִי היה הכהן הגדול.
^ 5.וז"ל הבבלי בבא מ×Ļי×ĸא (פד, א): "האי מאן דב×ĸי מחזי שופריה דרבי יוחנן, ניי×Ēי כסא דכספא מבי סלקי, ונמלייה פר×Ļידיא דרומנא סומקא, ונהדר ליה כלילא דוורדא סומקא לפומיה ונו×Ēביה בין ׊מ׊א לטולא, ההוא זהרורי - מ×ĸין שופריה דרבי יוחנן".
^ 6.וז"ל הבבלי (בבא מ×Ļי×ĸא פה, ב): " ורבי יוחנן א×Ļל רבי חייא לא? - אמר לי: בא×Ēר דזקוקין דנורא וב×ĸורין דאשא - מאן מ×ĸייל בר נפחא ל×Ēמן".
סרטונים ×§×Ļרים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים חדשים
שי×ĸורים חדשים
א×Ē ×”×ž×™×“×ĸ הדפס×Ēי באמ×Ļ×ĸו×Ē ××Ēר yeshiva.org.il