פרשני:בבלי:בבא בתרא סז ב

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

בבא בתרא סז ב

חברותא[edit]

אמר (רבה) (רבא) אמר רב נחמן: החזיק בחולסית קנה מצולה.
והוינן בה: פשיטא, שקנין החזקה בחולסית מועילה לקנות את המצולה דהא אמר שמואל: מכר לו עשר שדות בעשר מדינות, כיון שהחזיק הקונה באחת מן השדות, ועשה בו קנין חזקה - קנה כולן  11 !

 11.  כתב הסמ"ע שדין זה אינו דווקא במכר לו י' שדות, אלא הוא הדין בי' בתים, אף על פי שהם מופסקים ומחולקים כל אחד בנין בפני עצמו, מכל מקום הקרקע שהבתים עומדים עליהם מצרפן אפילו הם בעשר מדינות. (וכ"כ היד רמה סוף אות נ', והנמוקי יוסף, והובא ברמ"א קצב יב).
ומתרצינן: מהו דתימא: התם בעשר שדות הוא שהועיל הקנין חזקה לכל השדות משום דסדנא דארעא חד הוא, שתשתית הארץ אחד הוא, וכל השדות שקנה תשמישן שוה, לכן הועיל הקנין באחת מן השדות לקנות את כל השדות, אבל הכא בקונה חולסית ומצולה - אין תשמישן שוה, שהרי הא תשמישתא לחוד והא תשמישתא לחוד, והיינו חושבים לומר, שלא מועיל קנין חזקה בחולסית לקנות את המצולה.
קא משמע לן רבא, שגם כשאין תשמיש שני הקרקעות שוות, כיון שמחוברות זו לזו בסדנא דארעא, קונים בקנין חזקה אחת את כולם.
מתניתין:
המוכר את בית הבד - בית שסוחטים בו זיתים לשמן, מכר עם בית הבד את הים - כלי עגול שהשמן יורד לתוכו, ואת הממל - אבן נקובה שמכניסים בה עץ ומפרכים בה את הזיתים, ואת הבתולות - כלונסאות של ארז שמעמידים בהן את הקורה של בית הבד, וכל אלו קבועים הם שם, לכן נכללים במכירת בית הבד.
אבל לא מכר את העבירים - קרשים שנותנים על הזיתים הכתושים, ומורידים עליהם את הקורה כדי לכבשם, ואת הגלגל - שמגלגלים בו את הקורה להעלותה ולהורידה, ואת הקורה - שטוענים על הזיתים לכבשם ולסחוט את שמנם, כל אלו מיטלטלים הם, ואינם מכורים עם בית הבד.
ובזמן שאמר לו המוכר ללוקח: הוא וכל מה שבתוכו, שמוכר לו את בית הבד וכל מה שבתוכו, הרי כולן מכורין, כל תשמישי בית הבד מכורין עמו  12 .

 12.  אבל שאר תשמישין שאינם מתשמישי בית הבד, אלא מונחים בתוכו להשמר, אינן מכורים. רשב"ם.
רבי אליעזר אומר: המוכר את בית הבד - מכר את הקורה אף שהיא מיטלטלת, כיון שהיא עיקר בית הבד.
גמרא:
מבארת הגמרא: מה פירוש ים המוזכר במשנה - טלפחא (עדשים), שהוא הכלי העגול (כעדשה) שבו שמים את הזיתים לכתישה  13 .

 13.  התוס' בנדה (סה א ד"ה הדפין) והר"ש (סוף טהרות) פירשו, שנקרא "ים" - על שם שהמשקין יוצאין על ידו בשפע כמין ים.
מה פירוש ממל המוזכר במשנה - אמר רבי אבא בר ממל: מפרכתא, היינו אבן נקובה כעין מכתשת שבה מכניסים את הזיתים ופורכים וכותשים אותם על ידי עלי של עץ  14 .

 14.  כך פירש הרשב"ם בלשון ראשון, ובלשון אחרת פירש שהכוונה לעלי מעץ שבו פורכים את הזיתים, וכן פירש המאירי. ובפירוש המשניות פירש כהר"י מיגש, שהיא האבן העליונה הטוחנת את הזיתים שבטלפחא.
מה פירוש בתולות המוזכרות במשנה - אמר רבי יוחנן: אלו כלונסות עמודים של ארז שמעמידין בהן את הקורה. שמעמידים בראש הגת משתי צידי הגת שני עמודים וקובעים בריח ביניהם, ועל הבריח מעמידים את הקורה.
מה פירוש עבירים המוזכרים במשנה - כבשי, לוחות עץ שמניחים על הזיתים בבית הבד, ועליהם מורידים את הקורה, ואינם נמכרים יחד עם בית הבד, כיון שהם מיטלטלים.
מה פירוש גלגל המוזכר במשנה - חומרתא, בורג גדול שבאמצעותו היו מעלים ומורידים את הקורה  15 .

 15.  כך פירשו הרשב"ם, הר"י מיגש, והרמב"ם בפירוש המשניות. אבל הערוך והרע"ב פירשו, שהכוונה לאבן עגולה עם נקב באמצעה, כעין טבעת, ואותה היו מניחים על ראש הקורה, כדי להכביד על הקורה שעל הזיתים.
מה פירוש קורה המוזכר במשנה - קורה הכבידה של בית הבד שכובשים בה את הזיתים.
תנו רבנן בברייתא: המוכר בית הבד - מכר את נסרים  16  הקבועים בבית הבד ומונחים סביב הזיתים כדי שלא יתפזרו לצדדים כאשר מכבידים עליהם עם הקורה.

 16.  בר"י בן חכמון גרס "את הסירים", ופירש בשם רבינו יוסף הלוי, שהוא הבור שיורד אליו השמן היוצא מן הזיתים בשעה שנכבשים תחת הקורה. וביד רמה (סוף אות נב) כתב: ואת הסירים, שמחמין בהן מים ליתן על גבי זיתים כדי שיצא שמנן. והר"י מיגש גרס "בית האסורים", ופירש שהוא כעין בור לקבל בו את השמן היוצא מן העצירה.
ואת היקבים - מקום מאגר השמן, ואת המפרכות שבהם פורכים וכותשים את הזיתים לפני הכבישה.
ואת הריחים התחתונות - האבן התחתונה הקבועה, אבל לא את העליונה.
שתהליך הוצאת השמן מן הזיתים הוא, שקודם מפרכים את הזיתים במפרכות, ואחר כך טוחנים אותם בריחים, ואחר כך עוצרים אותם תחת הקורה בבית הבד. כמבואר במנחות (פא א).
ובזמן שאמר לו המוכר ללוקח: הוא וכל מה שבתוכו מכורים לך - הרי כולן מכורין.
בין כך ובין כך, גם אם אמר: כל מה שבתוכו אני מוכר לך, לא מכר ללוקח, לא את העבירים - לוחות שמניחים על הזיתים תחת הקורה בשעת כבישה, ולא את השקין העשויים משערות העיזים, ולא את המרצופין - שקים העשויים מעור, שנושאים בהם את הזיתים, שכל אלו מיטלטלים הם, ואינם שייכים דווקא לבית הבד  17 . רבי אליעזר אומר: המוכר בית הבד - מכר את הקורה שכובשים בה את הזיתים, משום שלא נקרא בית הבד אלא על שום קורה שהיא קרויה בד, והיא עיקרו של בית הבד.

 17.  רב האי גאון כתב, כי כיון שמשנתינו כתבה בסתם שכולם מכורים, הרי זה כולל גם את העבירים והגלגל והקורה. ושלא כדברי הברייתא. וכ"כ היד רמה אות נב, והנמוקי יוסף, ופסקו הלכה כמשנתינו. הרמב"ם (מכירה כה ז) פסק כהברייתא, ובכסף משנה וכן בבית יוסף (סי' רטו) תמה מדוע לא פסק כהמשנה. ועיין בחסדי דוד שתירץ שהדברים הכלולים במכר בית הבד, תלוי בצורת השימוש בבית הבד, ולכן נחלקו הברייתא והמשנה, כיון שהיו ממקומות שונים והיו משתמשים בבית הבד באופן שונה. עיי"ש.
מתניתין:
המוכר את המרחץ - הוא בית העשוי להתרחץ בו, ויש בו שלושה חדרים זה לפנים מזה, הפנימי מיועד לרחיצה, ובאמצעי פושטים בגדיהם, ובחיצוני עומדים לבושים, וכל החדרים נכללים במכירה, אבל לא מכר את הנסרין, לוחות עץ הנתונים על גבי קרקע המרחץ, שלא ייכוו רגלי הרוחצים מחום הקרקע או שלא יתלכלכו רגליהם  18 , ואת הספלין שממלאים בהם מים לרחיצה, ואת הבלניות - מגבות, ויש מפרשים ווילונות שבפתח.

 18.  כך פירשו הרשב"ם והמאירי, אבל התוספות פירש שאלו הם נסרים שהיו מניחים על המים שבבריכה כדי שלא יצטננו. והר"י מיגש מפרש שמדובר בנסרים העשויים כעין איצטבאות שעליהם מניחים כלים, או יושבים עליהם. והרמב"ם פירש, שהם מדפים שמניחים עליהם את הבגדים.
שכל אלו תשמישים המיטלטלים הם, לכן אינם מכורים בכלל מרחץ.
בזמן שאמר לו המוכר ללוקח: היא וכל מה שבתוכה אני מוכר לך - הרי כולן מכורין, אף כל תשמישיו המיטלטלים.
בין כך ובין כך, אפילו אמר לו: הוא וכל מה שבתוכו אני מוכר לך, לא מכר בכלל המרחץ, לא את המגורות של מים - בריכות המספקות מים למרחץ, ולא את אוצרות של עצים, שמכונסים בהם עצים לחמם בהם את המרחץ.
והטעם, לפי שאין אלו תשמישים המיוחדים למרחץ כמו אלו שנימנו לעיל, כיון שהם משמשים אותו גם בביתו ולא רק בבית המרחץ.
גמרא:
תנו רבנן בברייתא:
המוכר את המרחץ - מכר את בית הנסרין - חדר שמאכסנים בו את הנסרים בגמר הרחיצה, ואת בית היקמין - חדר שמאכסנים בו את הסודרים שעוטפים בהם את הראש מחמת חום המרחץ, ואת בית הספלים - חדר שמאכסנים בו את הספלים המשמשים לרחיצה, ואת בית הוילאות - חדר שמאכסנים בו את המגבות או את הוילונות.
אבל לא כלל במכירת המרחץ את נסרין עצמן, ולא יקמין עצמן, ולא ספלים עצמן, ולא וילאות עצמן, שכל אלו מיטלטלים הם.
ובזמן שאמר לו המוכר ללוקח: היא וכל מה שבתוכה אני מוכר לך - הרי כולן מכורין, אף כל תשמישיו המיטלטלים.


דרשני המקוצר[edit]

מסכת בבא בתרא בפירוש פרשני

דף ב ע"א | דף ב ע"ב | דף ג ע"א | דף ג ע"ב | דף ד ע"א | דף ד ע"ב | דף ה ע"א | דף ה ע"ב | דף ו ע"א | דף ו ע"ב | דף ז ע"א | דף ז ע"ב | דף ח ע"א | דף ח ע"ב | דף ט ע"א | דף ט ע"ב | דף י ע"א | דף י ע"ב | דף יא ע"א | דף יא ע"ב | דף יב ע"א | דף יב ע"ב | דף יג ע"א | דף יג ע"א | דף יג ע"ב | דף יד ע"א | דף יד ע"ב | דף טו ע"א | דף טו ע"ב | דף טז ע"א | דף טז ע"ב | דף יז ע"א | דף יז ע"ב | דף יז ע"ב | דף יח ע"א | דף יח ע"ב | דף יט ע"א | דף יט ע"ב | דף כ ע"א | דף כ ע"ב | דף כא ע"א | דף כא ע"ב | דף כב ע"א | דף כב ע"ב | דף כג ע"א | דף כג ע"ב | דף כד ע"א | דף כד ע"ב | דף כה ע"א | דף כה ע"ב | דף כו ע"א | דף כו ע"א | דף כו ע"ב | דף כז ע"א | דף כז ע"ב | דף כח ע"א | דף כח ע"ב | דף כט ע"א | דף כט ע"ב | דף ל ע"א | דף ל ע"ב | דף ל ע"ב | דף לא ע"א | דף לא ע"ב | דף לב ע"א | דף לב ע"ב | דף לג ע"א | דף לג ע"ב | דף לד ע"א | דף לד ע"ב | דף לה ע"א | דף לה ע"ב | דף לו ע"א | דף לו ע"ב | דף לז ע"א | דף לז ע"ב | דף לח ע"א | דף לח ע"ב | דף לט ע"א | דף לט ע"ב | דף מ ע"א | דף מ ע"ב | דף מא ע"א | דף מא ע"ב | דף מב ע"א | דף מב ע"ב | דף מג ע"א | דף מג ע"ב | דף מד ע"א | דף מד ע"ב | דף מה ע"א | דף מה ע"א | דף מה ע"ב | דף מו ע"א | דף מו ע"ב | דף מז ע"א | דף מז ע"ב | דף מח ע"א | דף מח ע"ב | דף מט ע"א | דף מט ע"ב | דף נ ע"א | דף נ ע"ב | דף נא ע"א | דף נא ע"ב | דף נא ע"ב | דף נב ע"א | דף נב ע"ב | דף נג ע"א | דף נג ע"ב | דף נד ע"א | דף נד ע"ב | דף נה ע"א | דף נה ע"ב | דף נו ע"א | דף נו ע"ב | דף נז ע"א | דף נז ע"ב | דף נח ע"א | דף נח ע"ב | דף נט ע"א | דף נט ע"ב | דף ס ע"א | דף ס ע"ב | דף סא ע"א | דף סא ע"ב | דף סב ע"א | דף סב ע"ב | דף סג ע"א | דף סג ע"ב | דף סד ע"א | דף סד ע"ב | דף סה ע"א | דף סה ע"ב | דף סו ע"א | דף סו ע"ב | דף סז ע"א | דף סז ע"ב | דף סז ע"ב | דף סח ע"א | דף סח ע"ב | דף סט ע"א | דף סט ע"ב | דף ע ע"א | דף ע ע"ב | דף עא ע"א | דף עא ע"ב | דף עב ע"א | דף עב ע"ב | דף עג ע"א | דף עג ע"ב | דף עד ע"א | דף עד ע"ב | דף עה ע"א | דף עה ע"ב | דף עו ע"א | דף עו ע"ב | דף עו ע"ב | דף עז ע"א | דף עז ע"ב | דף עח ע"א | דף עח ע"ב | דף עט ע"א | דף עט ע"ב | דף פ ע"א | דף פ ע"ב | דף פא ע"א | דף פא ע"ב | דף פב ע"א | דף פב ע"א | דף פב ע"ב | דף פג ע"א | דף פג ע"ב | דף פד ע"א | דף פד ע"ב | דף פה ע"א | דף פה ע"ב | דף פו ע"א | דף פו ע"ב | דף פז ע"א | דף פז ע"ב | דף פח ע"א | דף פח ע"ב | דף פט ע"א | דף פט ע"ב | דף צ ע"א | דף צ ע"ב | דף צ ע"ב | דף צא ע"א | דף צא ע"ב | דף צב ע"א | דף צב ע"ב | דף צג ע"א | דף צג ע"ב | דף צד ע"א | דף צד ע"ב | דף צה ע"א | דף צה ע"ב | דף צו ע"א | דף צו ע"א | דף צו ע"ב | דף צז ע"א | דף צז ע"ב | דף צח ע"א | דף צח ע"ב | דף צט ע"א | דף צט ע"ב | דף ק ע"א | דף ק ע"ב | דף קא ע"א | דף קא ע"ב | דף קב ע"א | דף קב ע"ב | דף קג ע"א | דף קג ע"ב | דף קד ע"א | דף קד ע"ב | דף קה ע"א | דף קה ע"א | דף קה ע"ב | דף קו ע"א | דף קו ע"ב | דף קז ע"א | דף קז ע"א | דף קז ע"ב | דף קח ע"א | דף קח ע"ב | דף קט ע"א | דף קט ע"ב | דף קי ע"א | דף קי ע"ב | דף קיא ע"א | דף קיא ע"ב | דף קיא ע"ב | דף קיב ע"א | דף קיב ע"ב | דף קיג ע"א | דף קיג ע"ב | דף קיד ע"א | דף קיד ע"ב | דף קטו ע"א | דף קטו ע"א | דף קטו ע"ב |דף קטז ע"א | דף קטז ע"ב | דף קיז ע"א | דף קיז ע"ב | דף קיח ע"א | דף קיח ע"ב | דף קיט ע"א | דף קיט ע"ב | דף קכ ע"א | דף קכ ע"ב | דף קכא ע"א | דף קכא ע"ב | דף קכב ע"א | דף קכב ע"ב | דף קכב ע"ב | דף קכג ע"א | דף קכג ע"ב | דף קכד ע"א | דף קכד ע"ב | דף קכה ע"א | דף קכה ע"ב | דף קכו ע"א | דף קכו ע"ב | דף קכו ע"ב | דף קכז ע"א | דף קכז ע"ב | דף קכח ע"א | דף קכח ע"ב | דף קכט ע"א | דף קכט ע"ב | דף קל ע"א | דף קל ע"ב | דף קלא ע"א | דף קלא ע"ב | דף קלב ע"א | דף קלב ע"ב | דף קלג ע"א | דף קלג ע"ב | דף קלד ע"א | דף קלד ע"ב | דף קלה ע"א | דף קלה ע"ב | דף קלו ע"א | דף קלו ע"ב | דף קלז ע"א | דף קלז ע"ב | דף קלז ע"ב | דף קלח ע"א | דף קלח ע"ב | דף קלט ע"א | דף קלט ע"ב | דף קמ ע"א | דף קמ ע"ב | דף קמא ע"א | דף קמא ע"ב | דף קמב ע"א | דף קמב ע"ב | דף קמג ע"א | דף קמג ע"ב | דף קמד ע"א | דף קמד ע"ב | דף קמה ע"א | דף קמה ע"ב | דף קמו ע"א | דף קמו ע"ב | דף קמז ע"א | דף קמז ע"ב | דף קמח ע"א | דף קמח ע"א | דף קמח ע"ב | דף קמט ע"א | דף קמט ע"ב | דף קנ ע"א | דף קנ ע"ב | דף קנא ע"א | דף קנא ע"ב | דף קנב ע"א | דף קנב ע"ב | דף קנג ע"א | דף קנג ע"א | דף קנג ע"ב | דף קנד ע"א | דף קנד ע"ב | דף קנה ע"א | דף קנה ע"ב | דף קנו ע"א | דף קנו ע"ב | דף קנז ע"א | דף קנז ע"ב | דף קנח ע"א | דף קנח ע"ב | דף קנט ע"א | דף קנט ע"ב | דף קס ע"א | דף קס ע"ב | דף קסא ע"א | דף קסא ע"ב | דף קסב ע"א | דף קסב ע"ב | דף קסג ע"א | דף קסג ע"ב | דף קסד ע"א | דף קסד ע"ב | דף קסה ע"א | דף קסה ע"ב | דף קסו ע"א | דף קסו ע"ב | דף קסז ע"א | דף קסז ע"ב | דף קסח ע"א | דף קסח ע"ב | דף קסט ע"א | דף קסט ע"ב | דף קע ע"א | דף קע ע"ב | דף קעא ע"א | דף קעא ע"ב | דף קעב ע"א | דף קעב ע"ב | דף קעג ע"א | דף קעג ע"ב | דף קעד ע"א | דף קעד ע"ב | דף קעה ע"א | דף קעה ע"ב | דף קעו ע"א | דף קעו ע"ב |