פרשני:בבלי:בבא בתרא קעא א

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

בבא בתרא קעא א

חברותא[edit]

כי בשלמא בי דינא, יכולים להחליף את השטר הראשון ולכתוב שטר חדש לפי הזמן של השטר הראשון כדי שיוכלו לטרוף בו מהנכסים שהיו בידו כבר מהזמן הראשון. כי על אף שמעיקר הדין אין כח בידי המלוה לגבות עם השטר השני, שנכתב בזמן יותר מאוחר, מהלקוחות שקדמו לכתיבת השטר, בכל זאת, בית דין כותבים בשטר את הזמן הראשון, והלקוחות גובים בו מהזמן הראשון מחמת שנכתב השטר השני על ידי בית דין, ובית דין אלימי לאפקועי ממונא, שהפקר בית דין הפקר.
אלא עדים שעשו שליחותן לכתוב את השטר הראשון ולהעיד עליו, כיצד הם חוזרין ועושין שליחותן? וכי מי נתן להם כח זה לחזור ולכתוב שטר שני על הזמן הראשון!?  1 

 1.  התוספות פירשו, שמעיקר הדין יכולים העדים לכתוב שטר על הזמן הראשון, כיון שהם כותבים את השטר מדעת המתחייב, ואין בו חשש של שטר מוקדם, כיון שהיה שטר מהזמן הראשון ונשתעבדו הנכסים על ידו, ומכל מקום, מדרבנן, אין כותבים שטר על הזמן הראשון שחוששים לשטר מוקדם. אבל מזמן שני, שאין בו חשש מוקדם - כותבים. אבל הרמב"ן חולק על תוספות וסובר, שמעיקר הדין אין כותבים שובר על זמן הראשון, כיון שאינו יכול לשעבד נכסיו למפרע, ואף שהיה שטר מהזמן הראשון, מכל מקום, כיון שמחליפו, הרי הוא כמי שאינו, ונמחל שעבודו. ועוד כתב הרמב"ן לפרש, שהעדים אינם חוזרים ועושים שליחותן, כיון שנחשב "מפיהם ולא מפי כתבם", שכל שטר שכתבו אותו העדים מעצמם בלא שליחות בעל דין, נחשב "מפי כתבם".
ומקשינן: ולא? וכי לדברי רב, אין העדים חוזרים ועושים שליחותן?
והא אמר רב יהודה אמר רב: מי שאבד שטרו, ואמר לעדים כתבו לי שטר אחר, עדים כותבין אפילו עשרה שטרות, אם אבדו זה אחר זה  2 , על שדה אחת!

 2.  כך פירשו הרשב"ם והתוס', שמדובר כאן בענין שאבד השטר הראשון (ובתוספות הוסיפו שיש על כך עדות שאבד, או שראינו שנשרף), באופן זה יכולים לחזור ולכתוב שטר אחר. אבל הרמ"ה ועוד ראשונים פירשו, שאם רצו העדים יכולים לכתוב אפילו עשרה שטרות בזמן אחד או בזה אחר זה.
ומביאה הגמרא שני תירוצים של שני אמוראים ליישב את הקושיה:
רב יוסף אמר: באמת אין לעדים כח לחזור ולכתוב שטר אחר במקום השטר הראשון שאבד על מנת שיוכלו לגבות בו מהלקוחות מהזמן הראשון, ומה שאמר רב יהודה אמר רב שהעדים חוזרים וכותבים שטר אחר, מדובר בשטר מתנה, שאין על נתינת השדה אחריות, והשטר אינו מיועד לגבות בו מהלקוחות, אלא הוא לראיה בלבד. וכיון שכולם יודעים שקיבל את השדה במתנה, אין שום מניעה שהעדים יחזרו ויכתבו לו שטר אחר, כדי שתהיה בידו עדות לכך, ולא יוכלו לערער על המתנה.
ורבה אמר: אפילו בשטר מכירה אמר רב יהודה אמר רב שכותבים העדים שטר חדש במקום השטר שאבד. אבל כל זה רק בשטר שאין בו אחריות, שהשטר אינו מהווה ראיה שהשדה נמכרה עם אחריות, ואינו יכול לגבות בשטר זה מהלקוחות, אבל בשטר שיש בו אחריות, שאפשר לגבות בו מהלקוחות, העדים אינם יכולים לחזור ולכתוב שטר חדש על הזמן הראשון.
ועתה מבארת הגמרא: מאי ברייתא? מה נאמר באותה הברייתא הנזכרת לעיל, שלדעת רבי יהודה בפורע חצי חובו העדים קורעים את השטר הראשון וכותבים שטר אחר על יתרת החוב מהזמן הראשון.
דתניא: הרי שהיו נושין בו אלף זוז, ופרע מהן חמש מאות זוז - עדים מקרעין את השטר הראשון שכתוב בו שחייב אלף זוז, וכותבין לו שטר אחר מזמן ראשון על חמש מאות הזוז הנותרים, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: שטר זה הראשון שכתוב בו שחייב אלף זוז, יהא מונח כמות שהוא, במקומו, בידי המלוה, ויכתבו שובר ללוה על פרעון חמש מאות הזוז.
ומפני שני דברים אמרו כותבין שובר על פרעון המחצית ללוה, אך לא עושים שטר חדש משתי סיבות:
אחת, כדי שיכוף המלוה את הלוה לפורעו, כיון שהלוה חושש שמא יאבד את שוברו, והמלוה יוציא את שטרו ויתבע אותו על כל החוב.
ואחת, כדי שיגבה המלוה את יתרת החוב מהנכסים שהיו ביד הלוה ומכרם ללקוחות, כבר מזמן ראשון, דהיינו משעת ההלואה.
ומקשינן על הסיבה השניה של רבי יוסי: והא רבי יהודה נמי, מזמן ראשון כותבים את השטר השני קאמר, ואם כן, מהו הטעם הנוסף, שאמר רבי יוסי, לכתיבת שובר.
ומשנינן: רבי יהודה לא פירש בדבריו אם כותבים בשטר השני את הזמן של השטר הראשון או את הזמן של כתיבת השטר השני, אלא אמר סתם, שיחליף את השטר שבידו בשטר חדש על יתרת החוב.
והכי קאמר ליה רבי יוסי לרבי יהודה: אי, אם לדעתך, מזמן ראשון כותבים את השטר השני, קאמרת, אם כך אמרת, פליגנא, אני חולק עלך רק בחדא, מפני סיבה אחת - שלדעתי כותבים שובר כדי שיכוף לפורעו.
אבל אי מזמן שני כותבים את השטר השני קאמרת - אם כן, פליגנא אני חולק עלך בתרתי. ולדעתי כותבים שובר משתי סיבות. א. כדי שיכוף לפורעו. ב. כדי שיוכל לגבות מהנכסים שהיו ביד הלוה מהזמן הראשון.
תנו רבנן: שטר שזמנו כתוב בשבת או בעשרה בתשרי, דהיינו יום הכיפורים. ולא מדובר שכתוב בו במפורש את התאריך של שבת או של יום הכיפורים, אלא כגון שהיה במקום שכותבים בשטר את התאריך לפי חדשי החמה, ולא לפי הלוח העברי, וכשבדקו את התאריך התברר שהתאריך הה חל בשבת או ביום הכיפורים. וזה ברור שהשטר לא נכתב בשבת או ביום הכיפורים. ואם כן, נמצא שהשטר לא נכתב בתאריך המופיע בו, אלא נכתב או לאחר התאריך המופיע בו, וכתבו בו תאריך מוקדם, ופסול מחמת כן, או שנכתב קודם התאריך המופיע בו, וכתבו בו תאריך מאוחר, והוא כשר.
באופן זה אנו תולים, ששטר מאוחר, הוא וכשר. כי כל שטר החתום בעדים כשרים, הרי הוא בחזקת כשר,  3  ותולים שנעשה בכשרות, והבא לערער ולומר שהתאריך שבו הוא תאריך מוקדם לכתיבתו והשטר פסול, עליו להוכיח כן בראיה, ובלא ראיה אין חוששים לכך  4 , דברי רבי יהודה.

 3.  כך פירשו הר"ח, הר"י מיגאש, הרשב"ם ועוד, מדוע אין חוששים שמא השטר נכתב מוקדם, כי אף שמוכח מתוך השטר שלא נכתב בזמנו, מכל מקום, לא מוכח ממנו שנכתב קודם לכן עם תאריך מאוחר, ולא נכתב לאחר התאריך, והתאריך הוא מוקדם, ולזה תירצו, ששטר מוקדם הוא שטר פסול, ואין חושדים שהעדים חתמו על דבר שאסור לעשות. ויותר מזה, כל עוד יש מקום לומר שהשטר כשר, אין פוסלים אותו מפני החשד, אלא אם כן היתה ראיה גמורה לפוסלו.   4.  הקובץ שיעורים (אות תרלה) הוכיח מכאן, כי הדין שכל שטר החתום בעדים כשרים, הרי הוא בחזקת כשר ותולים שנעשה בכשרות, דין זה אינו רק באופן שהלוה טוען נגד השטר שהוא מזוייף, שאז יש כנגדו חזקה שלא חציף אדם לזייף שטר, אלא גם אם הלוה טוען נגד הזמן שבשטר, שנכתב שלא כדין, אינו נאמן, אף על פי שאין לו חזקה זו, כי מדיני השטר הוא, שאי אפשר לפוסלו בלא ראיה, ואף שהרשב"ם עצמו לעיל (קע א) הביא את הטעם שאדם אינו מעיז לזייף שטר, צריך לומר כי מאחר שיש חזקה זו, נחשב השטר כשטר שנחקר בבית דין, ואחרי שחל עליו דין שטר חקור, מעתה, מחמת דין שטר שעליו, כל הפוסלו עליו להביא ראיה.
שלדעת רבי יהודה, אפילו שטר שאי אפשר להוכיח אם נכתב בו תאריך המאוחר מכתיבתו, הרי הוא כשר. וכל שכן שטר זה, שמוכח מהתאריך שבו שהוא נכתב עם תאריך מאוחר, הרי הוא כשר.
רבי יוסי פוסל שטר שיש בו תאריך מאוחר מזמן כתיבתו, ואין בו הוכחה שהתאריך שבו הוא תאריך מאוחר.
אמר לו רבי יהודה: והלא מעשה בא לפניך בצפורי שהגיע לפניך שטר עם תאריך מאוחר, והכשרת!
אמר לו: כשהכשרתי - בזה שהתאריך הכתוב בו יוצא בשבת או ביום הכיפורים הכשרתי. כיון שמתוך השטר מוכח שלא נכתב בזמן המופיע בו, שהרי ישראל אינם כותבים שטרות בשבת וביום הכיפורים, וכולם מבינים שנכתב עם תאריך מאוחר, ואין לחשוש שתצא תקלה בשטר זה, כמו שיתבאר בהמשך.
מה שאין כן בשטר שנכתב עם תאריך מאוחר בזמן הראוי לכתיבת שטר, ולא יוודע שהשטר נכתב עם תאריך מאוחר, בזה חולק רבי יוסי וסובר שהשטר פסול, וכמו שיבואר טעמו לקמן.
ומקשינן: מדוע חלק כאן רבי יוסי על רבי יהודה, והא רבי יהודה נמי, בזה שהתאריך הכתוב בו יוצא בשבת או ביום הכיפורים קאמר שהשטר כשר. ובזה מודה רבי יוסי, ולא דיבר רבי יהודה על אופן שלא מוכח מהשטר שנכתב בו תאריך מאוחר.
אמר רבי פדת בהסבר דברי הברייתא: הכל מודים, רבי יוסי ורבי יהודה מודים בכל השטרות שיש בהם תאריך מאוחר באופן זה: שאם הוזקקנו לעונתו של שטר, שאם בדקנו את התאריך הכתוב בשטר מתי הוא יוצא, ונמצאת עונתו מכוונתו, נמצא שהזמן הכתוב בו מכוון בשבת או בעשרה בתשרי - ששטר מאוחר הוא זה, וכשר אף לדעת רבי יוסי, כיון ששטר זה נחשב כאילו כתוב בו במפורש שהוא נכתב עם זמן מאוחר מכתיבתו  5 .

 5.  ברבינו גרשום פירש, שכוונת הדברים היא, שהעדים כותבים כך במפורש בשטר "הוזקקנו" וכו'. ובאופן זה ודאי שטר מאוחר הוא, ונכתב כך שלא תבוא על ידו תקלה. ובתוספות פירשו, שלא נכתב כך במפורש, אלא כגון שהיה כתוב בשטר תאריך, וכאשר בדקו, מצאו שהתאריך חל בשבת. או שכתבו בו ביום מסויים בשבוע שני של חודש פלוני, ונתברר שיום זה חל ביום הכיפורים או בחג. ולמרות שלא נכתב בשטר נוסח מיוחד, אנו מניחים שנכתב כך בכוונה לצורך ענין זה. והוסיפו התוס', שמדובר דווקא באופן שלא היה התאריך בימים הראשונים של החודש, שאז יש מקום גם לומר שהעדים טעו בתאריך משום שלא היו בטוחים בקביעות החודש. וברשב"ם ביאר, שלא מדובר בטעות מכוונת, אלא כגון שכתבו את התאריך לפי התאריך הלועזי, ולאחר החישוב מתברר שחל בשבת או בחג.


דרשני המקוצר[edit]

מסכת בבא בתרא בפירוש פרשני

דף ב ע"א | דף ב ע"ב | דף ג ע"א | דף ג ע"ב | דף ד ע"א | דף ד ע"ב | דף ה ע"א | דף ה ע"ב | דף ו ע"א | דף ו ע"ב | דף ז ע"א | דף ז ע"ב | דף ח ע"א | דף ח ע"ב | דף ט ע"א | דף ט ע"ב | דף י ע"א | דף י ע"ב | דף יא ע"א | דף יא ע"ב | דף יב ע"א | דף יב ע"ב | דף יג ע"א | דף יג ע"א | דף יג ע"ב | דף יד ע"א | דף יד ע"ב | דף טו ע"א | דף טו ע"ב | דף טז ע"א | דף טז ע"ב | דף יז ע"א | דף יז ע"ב | דף יז ע"ב | דף יח ע"א | דף יח ע"ב | דף יט ע"א | דף יט ע"ב | דף כ ע"א | דף כ ע"ב | דף כא ע"א | דף כא ע"ב | דף כב ע"א | דף כב ע"ב | דף כג ע"א | דף כג ע"ב | דף כד ע"א | דף כד ע"ב | דף כה ע"א | דף כה ע"ב | דף כו ע"א | דף כו ע"א | דף כו ע"ב | דף כז ע"א | דף כז ע"ב | דף כח ע"א | דף כח ע"ב | דף כט ע"א | דף כט ע"ב | דף ל ע"א | דף ל ע"ב | דף ל ע"ב | דף לא ע"א | דף לא ע"ב | דף לב ע"א | דף לב ע"ב | דף לג ע"א | דף לג ע"ב | דף לד ע"א | דף לד ע"ב | דף לה ע"א | דף לה ע"ב | דף לו ע"א | דף לו ע"ב | דף לז ע"א | דף לז ע"ב | דף לח ע"א | דף לח ע"ב | דף לט ע"א | דף לט ע"ב | דף מ ע"א | דף מ ע"ב | דף מא ע"א | דף מא ע"ב | דף מב ע"א | דף מב ע"ב | דף מג ע"א | דף מג ע"ב | דף מד ע"א | דף מד ע"ב | דף מה ע"א | דף מה ע"א | דף מה ע"ב | דף מו ע"א | דף מו ע"ב | דף מז ע"א | דף מז ע"ב | דף מח ע"א | דף מח ע"ב | דף מט ע"א | דף מט ע"ב | דף נ ע"א | דף נ ע"ב | דף נא ע"א | דף נא ע"ב | דף נא ע"ב | דף נב ע"א | דף נב ע"ב | דף נג ע"א | דף נג ע"ב | דף נד ע"א | דף נד ע"ב | דף נה ע"א | דף נה ע"ב | דף נו ע"א | דף נו ע"ב | דף נז ע"א | דף נז ע"ב | דף נח ע"א | דף נח ע"ב | דף נט ע"א | דף נט ע"ב | דף ס ע"א | דף ס ע"ב | דף סא ע"א | דף סא ע"ב | דף סב ע"א | דף סב ע"ב | דף סג ע"א | דף סג ע"ב | דף סד ע"א | דף סד ע"ב | דף סה ע"א | דף סה ע"ב | דף סו ע"א | דף סו ע"ב | דף סז ע"א | דף סז ע"ב | דף סז ע"ב | דף סח ע"א | דף סח ע"ב | דף סט ע"א | דף סט ע"ב | דף ע ע"א | דף ע ע"ב | דף עא ע"א | דף עא ע"ב | דף עב ע"א | דף עב ע"ב | דף עג ע"א | דף עג ע"ב | דף עד ע"א | דף עד ע"ב | דף עה ע"א | דף עה ע"ב | דף עו ע"א | דף עו ע"ב | דף עו ע"ב | דף עז ע"א | דף עז ע"ב | דף עח ע"א | דף עח ע"ב | דף עט ע"א | דף עט ע"ב | דף פ ע"א | דף פ ע"ב | דף פא ע"א | דף פא ע"ב | דף פב ע"א | דף פב ע"א | דף פב ע"ב | דף פג ע"א | דף פג ע"ב | דף פד ע"א | דף פד ע"ב | דף פה ע"א | דף פה ע"ב | דף פו ע"א | דף פו ע"ב | דף פז ע"א | דף פז ע"ב | דף פח ע"א | דף פח ע"ב | דף פט ע"א | דף פט ע"ב | דף צ ע"א | דף צ ע"ב | דף צ ע"ב | דף צא ע"א | דף צא ע"ב | דף צב ע"א | דף צב ע"ב | דף צג ע"א | דף צג ע"ב | דף צד ע"א | דף צד ע"ב | דף צה ע"א | דף צה ע"ב | דף צו ע"א | דף צו ע"א | דף צו ע"ב | דף צז ע"א | דף צז ע"ב | דף צח ע"א | דף צח ע"ב | דף צט ע"א | דף צט ע"ב | דף ק ע"א | דף ק ע"ב | דף קא ע"א | דף קא ע"ב | דף קב ע"א | דף קב ע"ב | דף קג ע"א | דף קג ע"ב | דף קד ע"א | דף קד ע"ב | דף קה ע"א | דף קה ע"א | דף קה ע"ב | דף קו ע"א | דף קו ע"ב | דף קז ע"א | דף קז ע"א | דף קז ע"ב | דף קח ע"א | דף קח ע"ב | דף קט ע"א | דף קט ע"ב | דף קי ע"א | דף קי ע"ב | דף קיא ע"א | דף קיא ע"ב | דף קיא ע"ב | דף קיב ע"א | דף קיב ע"ב | דף קיג ע"א | דף קיג ע"ב | דף קיד ע"א | דף קיד ע"ב | דף קטו ע"א | דף קטו ע"א | דף קטו ע"ב |דף קטז ע"א | דף קטז ע"ב | דף קיז ע"א | דף קיז ע"ב | דף קיח ע"א | דף קיח ע"ב | דף קיט ע"א | דף קיט ע"ב | דף קכ ע"א | דף קכ ע"ב | דף קכא ע"א | דף קכא ע"ב | דף קכב ע"א | דף קכב ע"ב | דף קכב ע"ב | דף קכג ע"א | דף קכג ע"ב | דף קכד ע"א | דף קכד ע"ב | דף קכה ע"א | דף קכה ע"ב | דף קכו ע"א | דף קכו ע"ב | דף קכו ע"ב | דף קכז ע"א | דף קכז ע"ב | דף קכח ע"א | דף קכח ע"ב | דף קכט ע"א | דף קכט ע"ב | דף קל ע"א | דף קל ע"ב | דף קלא ע"א | דף קלא ע"ב | דף קלב ע"א | דף קלב ע"ב | דף קלג ע"א | דף קלג ע"ב | דף קלד ע"א | דף קלד ע"ב | דף קלה ע"א | דף קלה ע"ב | דף קלו ע"א | דף קלו ע"ב | דף קלז ע"א | דף קלז ע"ב | דף קלז ע"ב | דף קלח ע"א | דף קלח ע"ב | דף קלט ע"א | דף קלט ע"ב | דף קמ ע"א | דף קמ ע"ב | דף קמא ע"א | דף קמא ע"ב | דף קמב ע"א | דף קמב ע"ב | דף קמג ע"א | דף קמג ע"ב | דף קמד ע"א | דף קמד ע"ב | דף קמה ע"א | דף קמה ע"ב | דף קמו ע"א | דף קמו ע"ב | דף קמז ע"א | דף קמז ע"ב | דף קמח ע"א | דף קמח ע"א | דף קמח ע"ב | דף קמט ע"א | דף קמט ע"ב | דף קנ ע"א | דף קנ ע"ב | דף קנא ע"א | דף קנא ע"ב | דף קנב ע"א | דף קנב ע"ב | דף קנג ע"א | דף קנג ע"א | דף קנג ע"ב | דף קנד ע"א | דף קנד ע"ב | דף קנה ע"א | דף קנה ע"ב | דף קנו ע"א | דף קנו ע"ב | דף קנז ע"א | דף קנז ע"ב | דף קנח ע"א | דף קנח ע"ב | דף קנט ע"א | דף קנט ע"ב | דף קס ע"א | דף קס ע"ב | דף קסא ע"א | דף קסא ע"ב | דף קסב ע"א | דף קסב ע"ב | דף קסג ע"א | דף קסג ע"ב | דף קסד ע"א | דף קסד ע"ב | דף קסה ע"א | דף קסה ע"ב | דף קסו ע"א | דף קסו ע"ב | דף קסז ע"א | דף קסז ע"ב | דף קסח ע"א | דף קסח ע"ב | דף קסט ע"א | דף קסט ע"ב | דף קע ע"א | דף קע ע"ב | דף קעא ע"א | דף קעא ע"ב | דף קעב ע"א | דף קעב ע"ב | דף קעג ע"א | דף קעג ע"ב | דף קעד ע"א | דף קעד ע"ב | דף קעה ע"א | דף קעה ע"ב | דף קעו ע"א | דף קעו ע"ב |