פרשני:בבלי:בבא בתרא קו א

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

בבא בתרא קו א

חברותא[edit]

מתניתין:
האומר לחבירו, "בית כור עפר אני מוכר לך, בתוך סימניו ובמצריו שאתה רואה לפניך  59  ".

 59.  רשב"ם, וביתר באור כתב הראב"ד, "פירוש: עד כאן דברנו במוכר לחברו בלא ראיית השדה, אלא שאומר לו "בית כור עפר שיש לי בבקעה פלונית אני מוכר לך". והלך זה ושאל עליה והחזיק בה, ואחר זמן מדדו אותה ומצאוה חסרה ויתירה. אבל עתה דברה המשנה במי שהעמידו? עליה, והראה לו סימניה ומצריה, ואמר לו "בית כור זה אני מוכר לך". דכבר נתרצה במה שיש תוך המצרים ההם אלא אם כן יהיה חסרון גדול שיגיע עד שתות. וכן אם יותיר דבר מכר את הכל עד שיגיע היתרון ביותר משתות". ועיין בשיטה מקובצת בשם הרא"ם, שביאר באופן אחר. ודבריו תמוהים.
ונמצא שהיה בשדה פחות או יותר מבית כור.
אם חסר או הותיר פחות משתות (קב לסאה), הגיעו  60 . אך אם חסר יותר משתות, עד שתות  61 , ינכה מן הדמים  62 .

 60.  האי שתות, אינה מדין אונאה הכללי, (הנזכר במסכת בבא מציעא פרק הזהב משנה ג, "האונאה ארבע כסף, מעשרים וארבע כסף לסלע, שתות למקח"). כיון ש"אין אונאה לקרקעות", כמבואר שם (משנה ט), אלא שיעורא דרבנן הוא, שעד שתות מחיל איניש במקרה שאמר לו "בסימניו ובמיצריו", יותר מכך, אינו מוחל. על פי הרשב"ם. הר"ן ביאר באופן אחר: כיון שלשני הצדדים יש טענה כל אחד על חבירו. מצד אחד, הלוקח טוען: לא קיבלתי בית כור כמו שאמרת, והוי כמו שהטעהו במידה. ומאידך, המוכר טוען: הרי הראתיך את סימניו ומיצריו, וידעת מה מכרתי לך. ומכיון שכל אחד מהצדדים טוען על חבירו טענה צודקת, שיערו חכמים את הטעות בשתות.   61.  וכמו כן, אם הותיר יותר משתות, יחזיר לו קרקע. רשב"ם 62.  יש לדון, האם חייב לשלם לו את כל המותר, כדלעיל גבי רובע הקב, או רק את מה שיתר על השתות. הר"ן בשם הרא"ש כתב כדבר פשוט, שחייב להחזיר את הכל. וכן כתב הכסף משנה בדעת הרמב"ם (פרק כח ממכירה הלכה יב). אך המגיד משנה (שם) הסתפק בדעת הרמב"ם, האם מחזיר הכל או רק את המותר. והניח בצריך עיון.
ובגמרא יבואר, מה הדין בשתות בדיוק.
גמרא:
שנינו במשנה, "פחות משתות, הגיעו. יותר משתות, ינכה". ולא נתבאר לנו מה הדין בשתות עצמה.
איתמר (נאמר בבית המדרש): רב הונא אמר, שתות, כפחות משתות, ואין מנכה לו מן הדמים.
רב יהודה אמר: שתות, כיותר משתות, ומנכה לו מן הדמים.
הגמרא מבארת את דברי המשנה לפי השיטות הנ"ל:
רב הונא אמר שתות, כפחות משתות, הכי קאמרה מתניתין: פחות משתות, ושתות בכלל  63 , הגיעו. יותר משתות, ינכה.

 63.  רשב"ם. והוא גרס במשנה, "פחות משתות הגיעו", ולשון זה משמע דשתות עצמה, ינכה. ולכן נדחקה הגמרא ליישב את רב הונא דאף שתות עצמה בכלל זה. ולדעת הראב"ד, רב הונא ורב יהודה נחלקו גם בגרסת המשנה. רב הונא גרס, "פחות שתות הגיעו", (ולא "פחות משתות"), ורב יהודה גרס, "פחות משתות". ויש שגרסו (הובאו גם בתוספות) לכולי עלמא, "פחות שתות הגיעו", ורב הונא פירש, "פחות שתות" היינו מה שהוא פחות מן המידה שתות, ואף שתות עצמה בכלל זה, הגיעו. ורב יהודה פירש, אם הטעות פחות משתות הגיעו. אך שתות עצמה, ינכה.
וסבר רב הונא, "עד", ולא עד בכלל. ולכן כשאמרו "עד שתות ינכה", אין שתות עצמה בכלל זה.
רב יהודה אמר שתות, כיותר משתות, הכי קאמרה מתניתין: פחות משתות הגיעו. עד שתות, ושתות בכלל, ינכה.
וסבר, "עד" ועד בכלל. ולכן כשאמרו "עד שתות ינכה", אף שתות עצמה בכלל זה.
ומקשה הגמרא לדעת רב הונא: מיתיבי: שנינו בתוספתא, "האומר לחבירו, בית כור אני מוכר לך בסימניו ובמצריו, פיחת שתות או הותיר שתות, הרי הוא כשום הדיינין  64 , הגיעו".

 64.  "שום הדיינים", בית דין שירדו לשום נכסי יתומים, לצורך מזון האשה והבנות. ושנינו בכתובות (דף צט ב), "שום הדיינים שפיחתו שתות, או הותירו שתות, מכרן בטל. רבי שמעון בן גמליאל אומר, מכרן קיים. אם כן מה כח בי"ד יפה". ומבואר בדעת תנא קמא, גם שתות עצמה הרי היא כיותר משתות, ומכרן בטל.
והא שום הדיינין, דטעות שתות שלהם כיותר משתות הוא, ובכל זאת שנינו שמכירת בית כור הרי היא כשום הדיינים, ולא כדברי רב הונא שאמר, "שתות, כפחות משתות"?
אמר לך רב הונא, ולטעמיך, (ולפי דבריך), כיצד תבאר את דברי התוספתא, דהא "הגיעו" קא תני, ואילו בשום הדיינים שפיחתו שתות, מכרם בטל?
ועל כרחך צריך לומר, שהתוספתא סברה כדעת רשב"ג הנזכרת שם, דאף בשתות מכרן קיים. דהיינו, "שתות כפחות משתות".
ולפי זה, אדרבא, מהתוספתא קשה לדעת רב יהודה, שאמר "שתות כיותר משתות"?
ומתרצת הגמרא לדעת רבי יהודה: אלא  65  אין להקשות מכאן לרבי יהודה, משום שכוונת התוספתא לומר, כשום הדיינין ולא כשום הדיינין.

 65.  גירסת הספרים שלפנינו, "אלא: " אך הרשב"ם לא גרס "אלא". כיון שלשיטתו הגמרא באה לתרץ כאן את דברי רב יהודה. ועיין בהערות לקמן. (הערה 67).
כשום הדיינין, ללמדנו דשתות כיתר משתות, ויחזיר.
ולא כשום הדיינין, דאילו התם, בשתות וביותר משתות, בטל המקח לגמרי, ולא סגי בהחזרת המעות.
ואילו הכא בשתות וביותר משתות הגיעו, כלומר, המקח קיים, וחייב רק להחזיר את הדמים  66 .  67 

 66.  צריך באור, מדוע בשום הדיינים המקח בטל לגמרי, ואילו כאן אינו בטל, ורק חייב להחזיר את המעות? ומבאר הרשב"ם, התם היינו טעמא, כיון שטעו בי"ד חוזרים מהכל. אבל הכא, דתרויהו חפצים במכר, המקח קיים. והאונאה, יחזיר.   67.  באור הסוגיא לפי הרשב"ם. ולפי שיטתו, למסקנת הסוגיא אין קושיא לא על רב הונא ולא על רב יהודה. אך יש מפרשים, וכן הוא בתוספות, שדברי הגמרא אינם אלא לדעת רב הונא. והכי פירושו, דעל כרחך סברה התוספתא, דשתות כפחות משתות, ומה שאמרה "כשום הדיינים", כונתה רק לומר שהשיעור הוא בשתות, כמו בשום הדיינים, ולא ברובע לסאה כדלעיל. ולפי זה קשה מהברייתא על דברי רב יהודה. ואכן לענין הלכה, הרי"ף והרמב"ם פסקו כרב הונא משום דברייתא קשיא לרב יהודה, וכשיטת היש מפרשים.
רב פפא זבן ארעא (קנה קרקע) מההוא גברא,


דרשני המקוצר[edit]

מסכת בבא בתרא בפירוש פרשני

דף ב ע"א | דף ב ע"ב | דף ג ע"א | דף ג ע"ב | דף ד ע"א | דף ד ע"ב | דף ה ע"א | דף ה ע"ב | דף ו ע"א | דף ו ע"ב | דף ז ע"א | דף ז ע"ב | דף ח ע"א | דף ח ע"ב | דף ט ע"א | דף ט ע"ב | דף י ע"א | דף י ע"ב | דף יא ע"א | דף יא ע"ב | דף יב ע"א | דף יב ע"ב | דף יג ע"א | דף יג ע"א | דף יג ע"ב | דף יד ע"א | דף יד ע"ב | דף טו ע"א | דף טו ע"ב | דף טז ע"א | דף טז ע"ב | דף יז ע"א | דף יז ע"ב | דף יז ע"ב | דף יח ע"א | דף יח ע"ב | דף יט ע"א | דף יט ע"ב | דף כ ע"א | דף כ ע"ב | דף כא ע"א | דף כא ע"ב | דף כב ע"א | דף כב ע"ב | דף כג ע"א | דף כג ע"ב | דף כד ע"א | דף כד ע"ב | דף כה ע"א | דף כה ע"ב | דף כו ע"א | דף כו ע"א | דף כו ע"ב | דף כז ע"א | דף כז ע"ב | דף כח ע"א | דף כח ע"ב | דף כט ע"א | דף כט ע"ב | דף ל ע"א | דף ל ע"ב | דף ל ע"ב | דף לא ע"א | דף לא ע"ב | דף לב ע"א | דף לב ע"ב | דף לג ע"א | דף לג ע"ב | דף לד ע"א | דף לד ע"ב | דף לה ע"א | דף לה ע"ב | דף לו ע"א | דף לו ע"ב | דף לז ע"א | דף לז ע"ב | דף לח ע"א | דף לח ע"ב | דף לט ע"א | דף לט ע"ב | דף מ ע"א | דף מ ע"ב | דף מא ע"א | דף מא ע"ב | דף מב ע"א | דף מב ע"ב | דף מג ע"א | דף מג ע"ב | דף מד ע"א | דף מד ע"ב | דף מה ע"א | דף מה ע"א | דף מה ע"ב | דף מו ע"א | דף מו ע"ב | דף מז ע"א | דף מז ע"ב | דף מח ע"א | דף מח ע"ב | דף מט ע"א | דף מט ע"ב | דף נ ע"א | דף נ ע"ב | דף נא ע"א | דף נא ע"ב | דף נא ע"ב | דף נב ע"א | דף נב ע"ב | דף נג ע"א | דף נג ע"ב | דף נד ע"א | דף נד ע"ב | דף נה ע"א | דף נה ע"ב | דף נו ע"א | דף נו ע"ב | דף נז ע"א | דף נז ע"ב | דף נח ע"א | דף נח ע"ב | דף נט ע"א | דף נט ע"ב | דף ס ע"א | דף ס ע"ב | דף סא ע"א | דף סא ע"ב | דף סב ע"א | דף סב ע"ב | דף סג ע"א | דף סג ע"ב | דף סד ע"א | דף סד ע"ב | דף סה ע"א | דף סה ע"ב | דף סו ע"א | דף סו ע"ב | דף סז ע"א | דף סז ע"ב | דף סז ע"ב | דף סח ע"א | דף סח ע"ב | דף סט ע"א | דף סט ע"ב | דף ע ע"א | דף ע ע"ב | דף עא ע"א | דף עא ע"ב | דף עב ע"א | דף עב ע"ב | דף עג ע"א | דף עג ע"ב | דף עד ע"א | דף עד ע"ב | דף עה ע"א | דף עה ע"ב | דף עו ע"א | דף עו ע"ב | דף עו ע"ב | דף עז ע"א | דף עז ע"ב | דף עח ע"א | דף עח ע"ב | דף עט ע"א | דף עט ע"ב | דף פ ע"א | דף פ ע"ב | דף פא ע"א | דף פא ע"ב | דף פב ע"א | דף פב ע"א | דף פב ע"ב | דף פג ע"א | דף פג ע"ב | דף פד ע"א | דף פד ע"ב | דף פה ע"א | דף פה ע"ב | דף פו ע"א | דף פו ע"ב | דף פז ע"א | דף פז ע"ב | דף פח ע"א | דף פח ע"ב | דף פט ע"א | דף פט ע"ב | דף צ ע"א | דף צ ע"ב | דף צ ע"ב | דף צא ע"א | דף צא ע"ב | דף צב ע"א | דף צב ע"ב | דף צג ע"א | דף צג ע"ב | דף צד ע"א | דף צד ע"ב | דף צה ע"א | דף צה ע"ב | דף צו ע"א | דף צו ע"א | דף צו ע"ב | דף צז ע"א | דף צז ע"ב | דף צח ע"א | דף צח ע"ב | דף צט ע"א | דף צט ע"ב | דף ק ע"א | דף ק ע"ב | דף קא ע"א | דף קא ע"ב | דף קב ע"א | דף קב ע"ב | דף קג ע"א | דף קג ע"ב | דף קד ע"א | דף קד ע"ב | דף קה ע"א | דף קה ע"א | דף קה ע"ב | דף קו ע"א | דף קו ע"ב | דף קז ע"א | דף קז ע"א | דף קז ע"ב | דף קח ע"א | דף קח ע"ב | דף קט ע"א | דף קט ע"ב | דף קי ע"א | דף קי ע"ב | דף קיא ע"א | דף קיא ע"ב | דף קיא ע"ב | דף קיב ע"א | דף קיב ע"ב | דף קיג ע"א | דף קיג ע"ב | דף קיד ע"א | דף קיד ע"ב | דף קטו ע"א | דף קטו ע"א | דף קטו ע"ב |דף קטז ע"א | דף קטז ע"ב | דף קיז ע"א | דף קיז ע"ב | דף קיח ע"א | דף קיח ע"ב | דף קיט ע"א | דף קיט ע"ב | דף קכ ע"א | דף קכ ע"ב | דף קכא ע"א | דף קכא ע"ב | דף קכב ע"א | דף קכב ע"ב | דף קכב ע"ב | דף קכג ע"א | דף קכג ע"ב | דף קכד ע"א | דף קכד ע"ב | דף קכה ע"א | דף קכה ע"ב | דף קכו ע"א | דף קכו ע"ב | דף קכו ע"ב | דף קכז ע"א | דף קכז ע"ב | דף קכח ע"א | דף קכח ע"ב | דף קכט ע"א | דף קכט ע"ב | דף קל ע"א | דף קל ע"ב | דף קלא ע"א | דף קלא ע"ב | דף קלב ע"א | דף קלב ע"ב | דף קלג ע"א | דף קלג ע"ב | דף קלד ע"א | דף קלד ע"ב | דף קלה ע"א | דף קלה ע"ב | דף קלו ע"א | דף קלו ע"ב | דף קלז ע"א | דף קלז ע"ב | דף קלז ע"ב | דף קלח ע"א | דף קלח ע"ב | דף קלט ע"א | דף קלט ע"ב | דף קמ ע"א | דף קמ ע"ב | דף קמא ע"א | דף קמא ע"ב | דף קמב ע"א | דף קמב ע"ב | דף קמג ע"א | דף קמג ע"ב | דף קמד ע"א | דף קמד ע"ב | דף קמה ע"א | דף קמה ע"ב | דף קמו ע"א | דף קמו ע"ב | דף קמז ע"א | דף קמז ע"ב | דף קמח ע"א | דף קמח ע"א | דף קמח ע"ב | דף קמט ע"א | דף קמט ע"ב | דף קנ ע"א | דף קנ ע"ב | דף קנא ע"א | דף קנא ע"ב | דף קנב ע"א | דף קנב ע"ב | דף קנג ע"א | דף קנג ע"א | דף קנג ע"ב | דף קנד ע"א | דף קנד ע"ב | דף קנה ע"א | דף קנה ע"ב | דף קנו ע"א | דף קנו ע"ב | דף קנז ע"א | דף קנז ע"ב | דף קנח ע"א | דף קנח ע"ב | דף קנט ע"א | דף קנט ע"ב | דף קס ע"א | דף קס ע"ב | דף קסא ע"א | דף קסא ע"ב | דף קסב ע"א | דף קסב ע"ב | דף קסג ע"א | דף קסג ע"ב | דף קסד ע"א | דף קסד ע"ב | דף קסה ע"א | דף קסה ע"ב | דף קסו ע"א | דף קסו ע"ב | דף קסז ע"א | דף קסז ע"ב | דף קסח ע"א | דף קסח ע"ב | דף קסט ע"א | דף קסט ע"ב | דף קע ע"א | דף קע ע"ב | דף קעא ע"א | דף קעא ע"ב | דף קעב ע"א | דף קעב ע"ב | דף קעג ע"א | דף קעג ע"ב | דף קעד ע"א | דף קעד ע"ב | דף קעה ע"א | דף קעה ע"ב | דף קעו ע"א | דף קעו ע"ב |