פרשני:בבלי:עירובין מב ב

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

עירובין מב ב

חברותא[edit]

הנותן את עירובו ובא לילך ממקום עירובו אלפיים אמה, והיה מודד ובא, וכלתה מדתו בחצי העיר שלא שבת בה, (דלא חשבינן כל העיר כארבע אמות, שהרי לא שבת בה, אלא במקום שכלתה מדתו שם כלה תחומו), מותר לטלטל בכל העיר כולה (שעירבו בה עירובי חצירות, או ביום טוב שאין צריך עירוב), ובלבד שלא יעבור את התחום ברג ליו.
ומברייתא זו מוכח כשמואל: שהרי, במאי קאמר הברייתא דמטלטל בכל העיר (שאין יכול הוא עצמו לבוא לשם, שהיא מחוץ לתחומו)?! וכי לאו על ידי זריקה מתוך אלפיים לחוץ לאלפיים אמה?! הרי דתניא כוותיה דשמואל.
(גירסת הב"ח: ורב הונא אמר לך: לא על ידי זריקה, אלא על ידי משיכה; וכתב רש"י דלא גרסינן לה, וראה הערה)  10 .

 10.  הוסיף רש"י: ומאן דגריס לה הכי קאמר: דאף לרב הונא על ידי זריקה הוא דאסור, כיון שאת חפציו הוא זורק וגזרינן שמא ימשך אחר חפציו. אבל למשוך חפצים שאינם שלו מחוץ לאלפיים לתוך אלפיים מותר אף לרב הונא, דכיון שאינם שלו לא חיישינן שמא ימשך אחריהם. והוסיפו התוספות: דכיון דמותר הוא בטלטול חוץ לאלפיים על ידי משיכה אף לרב הונא, אם כן הא דאסר רב הונא לטלטל אף בתוך אלפיים משום מחיצה שנפרצה במלואה למקום האסור לה, היינו נמי דוקא באותו אופן שאסור חוץ לאלפיים. ולפיכך אינו אסור לטלטל אלא כלפי חוץ, כדרכו או על ידי זריקה. וכתבו עוד: שמצינו נפרצה במלואה למקום האסור לה לחצאין, בפרק כל גגות דף פט. במילתא דרב שם. והמדקדק בדברי רש"י שם בד"ה רב אמר, יראה שחולק על התוספות שם בד"ה רב שכתבו שם כעין שכתבו הכא, ולשיטתם אזלי.
אמר רב הונא: היה מודד ובא, וכלתה מדתו בחצי חצר, כיון שלא שבת בה אין לו אלא חצי חצר להלך בה, ואסור לצאת לחציה השני.
ותמהינן עלה: פשיטא, שהרי כלו אלפים אמה?!
ומשנינן: אימא, יש לו חצי חצר להלך בה, כלומר: החידוש הוא, שחצי חצר יש לו.
ותמהינן עלה: האי נמי פשיטא?!
ומשנינן: מהו דתימא, ליחוש דילמא אתי לטלטולי (להלך, תוספות בהבנת רש"י) בכולה חצר, קא משמע לן דחצי חצר מותר לו להלך בה.
וכאן חוזרת הגמרא למחלוקת האמוראים דלעיל בעמוד א', אם אסור לזרוק מתוך אלפיים אמה אל מחוץ לאלפיים אמה, משום שמא ימשך:
אמר רב נחמן, שלא גזר לעיל (בעמוד א') בבקעה שמא ימשך, ומתיר לטלטל חוץ לאלפיים על ידי זריקה:
מודה לי הונא - שאוסר לזרוק מתוך אלפיים אמה אל מחוץ לאלפיים, שמא ימשך - שאם היה מודד ובא, וכלתה מדתו על שפת תקרה, כלומר: שנפרץ כותל הבית ונשארה תקרה בלבד, ובתחילת הבית כלו האלפיים אמה שלו, שעל אף שאסור לו להכנס אל הבית מותר לו לטלטל בכל הבית - שהוא מחוץ לתחום - על ידי זריקה מן החצר שלפני הבית לתוכו, ולא גזרינן שמא ימשך.
מאי טעמא?
הואיל ותקרת הבית "חובטת".
כלומר: נראית כיורדת וסותמת, ואיכא היכר ולא ממשיך לתוך הבית. שהרי עיניו נותן בתקרה, וסימן הוא לו, ששם כלתה מדתו.
אמר רב הונא בריה דרב נתן: הא דפליגי רב נחמן משמיה דשמואל ורב הונא אי גזרינן שמא ימשך, כתנאי דפליגי במשנתנו היא.
דתנן: הוליכוהו נכרים לעיר אחרת, ונתנוהו בדיר או בסהר.
רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה אומרים: מהלך את כולה, ואף שלא שבת בה, כיון שאין לו אלא ארבע אמות, הקילו שתהא כולה כארבע אמות בלבד.
ורבי יהושע ורבי עקיבא אומרים: אין לו אלא ארבע אמות בתוכם.
מאי לאו בהכי פליגי: כולי עלמא מודו, שמעיקר הדין כיון שנתנוהו במקום מוקף מחיצות, אף שלא שבת בהם יש לנו לדון כל המקום כארבע אמות, וטעם האוסר משום גזירה הוא, ובהכי פליגי:
רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה דאמרו מהלך את כולה, טעמייהו משום דלא גזרי הילוך דיר וסהר שיש להם מחיצות, אטו הילוך בבקעה שאין לה מחיצות ואין לו בה אלא ארבע אמות.
ואם כן, מדהילוך דיר וסהר אטו הילוך דבקעה לא גזרי, טלטול חוץ לאלפיים אמה על ידי זריקה, אטו הילוך חוץ לאלפיים אמה נמי לא גזרי, (רש"י)  11 .

 11.  ראה מה שתמה הריטב"א מה ענין זה לזה.
והיינו דרב נחמן דלא גזר.
ורבי יהושע ורבי עקיבא, דאומרים: אין לו אלא ארבע אמות, מאי לאו דטעמייהו: דגזרי הילוך דיר וסהר אטו הילוך דבקעה.
ואם כן, מדהילוך אטו הילוך גזרי, טלטול אטו הילוך נמי גזרי, והיינו דרב הונא.
ודחינן: ממאי דכתנאי היא?!
דילמא אליבא דרבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה יש לחלק בין הגזירות, ולומר:
כי לא גזרי רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה הילוך סהר ודיר אטו הילוך בקעה, הני מילי התם דשני מקומות הן שאין דומין זה לזה, שהרי דיר וסהר מוקפין מחיצות, ובקעה אינה מוקפת (רש"י).
אבל טלטול חוץ לאלפיים אמה אטו הילוך חוץ לאלפים אמה, דמקום אחד הוא, הכי נמי דגזרי שמא ימשך אחר חפצו.
ורבי יהושע ורבי עקיבא נמי יש לומר שאין ללמוד מדבריהם לעניננו, ומשום: דממאי דטעמם משום דגזרי הוא?!
דילמא טעמם משום דפליגי אעיקר מילתייהו דרבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה דשרו לילך בכולה אף שלא שבת בה, וקא סברי רבי יהושע ורבי עקיבא:
כי אמרינן "כל הבית כולו כארבע אמות דמי", הני מילי היכא דשבת באויר מחיצות מבעוד יום, אבל היכא דלא שבת באויר מחיצות מבעוד יום, לא חשבינן ליה כארבע אמות.
אמר רב:
הלכתא כרבן גמליאל במה שאמר במשנתנו בדיר בסהר ובספינה שמהלך את כולה  12 .

 12.  הא דקאמר רב "הלכתא" כרבן גמליאל בספינה, היינו משום דרבי יהושע ורבי עקיבא פליגי עליה אף בספינה, וכמו שנתבאר במשנה. ובגמרא לקמן בעמוד א', מפרש, מנין לנו דפליגי. ותוך כדי פירוש הסוגיא יתבאר במה פליגי.
ושמואל אמר: הלכתא כרבן גמליאל בספינה שמהלך את כולה, אבל בדיר וסהר, לא קיימא לן כוותיה, ואינו מותר להלך בהן חוץ לארבע אמותיו.
ומפרשינן: דכולי עלמא - בין לרב ובין לשמואל - מיהת, הלכה כרבן גמליאל בספינה ואף לשמואל דלא פסיק כוותיה בדיר וסהר.
וכי מאי טעמא שאני לן בין דיר וסהר לספינה, דבדיר וסהר קיימא לן כרבן גמליאל, ובספינה כרבי עקיבא?!
אמר מפרש רבה:
ספינה שאני, הואיל ושבת באויר מחיצות הספינה מבעוד יום. ולפיכך אף דלא סבירא לן כרבן גמליאל בדיר וסהר, ומשום דלא סבירא לן שיהיה היקף מחיצות שלא שבת בהן כארבע אמות, הכא בספינה ששבת בהן מבעוד יום, קיימא לן שפיר כרבן גמליאל דהוי כארבע אמות  13 .

 13.  אבל רבי יהושע ורבי עקיבא סבירא להו, דבספינה אסור, ואף ששבת באויר מחיצותיה מבעוד יום אינה כארבע אמות, ובטעמייהו נחלקו הראשונים, ראה תוספות ד"ה אבל, ורשב"א וריטב"א. ובסיכום הסוגיא בהמשך.
רבי זירא אמר מפרש:
הא דספינה עדיפא מדיר וסהר, אינו משום היקף מחיצות הספינה, ואדרבה, אפילו לרבן גמליאל אין מועילות מחיצות של ספינה להיות כארבע אמות (ומפרש טעמיה בגמרא, בסמוך), ולפיכך, אם עמדה הספינה לכולי עלמא אסור להלך בה.
אלא מחלוקת התנאים שבמשנה היא כשהספינה מהלכת, דלרבן גמליאל מהלך את כולה אף בלאו המחיצות, ובזה הוא דקיימא לן כוותיה.
וטעמיה דרבן גמליאל: הואיל וספינה נוטלתו מתחילת ארבע אלו, ומנחתו בסוף ארבע אחרות. "כלומר: כשעוקר את רגלו, קודם שיניחנה הספינה מוציאתו מארבע אמות שלו (שהיו לו בים מתחת הספינה) ונכנס לתוך ארבע אמות אחרות בעל כרחו, והוה ליה כמי שהוציאוהו נכרים חוץ מארבע אמותיו ונתנוהו לתוך ארבע אמות אחרות, שנותנין לו ארבע אמות, וכן לעולם" (לשון רש"י שכתבו לעיקר).
ורבי יהושע ורבי עקיבא פליגי ארבן גמליאל, משום דסבירא להו: דספינה מינח נייחא ומיא הוא דקא ממטו לה (ראה בבא מציעא דף ט:), כלומר: שכשהספינה מהלכת אין היא יוצאת מארבע אמות שבים, לארבע אמות אחרות, אלא לעולם עומדת היא באותן ארבע אמות, והמים שתחתיה נעים ומוליכין אותה. ונמצא שכשמהלך האדם בתוכה יותר מארבע אמות, יוצא הוא מארבע אמותיו, לתוך ארבע אמות אחרות שאינן שלו, (על פי ריטב"א).
ומפרשינן: מאי בינייהו דרבה ורבי זירא?
איכא בינייהו:
א. שנפחתו דופני ספינה ואין לה מחיצות.
לרבה, הסובר דמשום מחיצות הספינה מותר להלך בה, השתא דליכא מחיצות, אסור.
ולרבי זירא הסובר דלאו משום מחיצות הספינה הוא שמותר, אלא משום הילוך הספינה, הכא נמי כיון דמהלכת היא, שרי  14 .

 14.  כתב המשנה ברורה בסימן ת"ה סקכ"ו: שאם נפחתו דפנותיה לפחות מעשרה טפחים, או שנפרצה פירצה יותר מעשר אמות, או שהפרוץ מרובה על העומד, כיון שבטל שם רשות היחיד מינה, אין להיקף זה תורת ארבע אמות.
ב. אי נמי איכא בין טעמו של רבה לטעמו של רבי זירא: בקופץ מספינה ששבת בה לספינה אחרת, אם מותר להלך בספינה השניה כשהיא מהלכת (ריטב"א).
לרבה, אסור, שהרי לא שבת במחיצות ספינה זו.
ולרבי זירא מותר, שהרי מה לי הכא מה לי התם.
ומפרשינן: ורבי זירא, מאי טעמא לא אמר ומפרש כרבה?
אמר לך רבי זירא: מחיצות הספינה לאו שם מחיצות עלייהו לעשות הספינה כולה כארבע אמות,


דרשני המקוצר[edit]

מסכת עירובין בפירוש פרשני

דף ב ע"א | דף ב ע"ב | דף ג ע"א | דף ג ע"ב | דף ד ע"א | דף ד ע"ב | דף ה ע"א | דף ה ע"ב | דף ו ע"א | דף ו ע"ב | דף ז ע"א | דף ז ע"ב | דף ח ע"א | דף ח ע"ב | דף ט ע"א | דף ט ע"ב | דף י ע"א | דף י ע"ב | דף יא ע"א | דף יא ע"ב | דף יב ע"א | דף יב ע"ב | דף יג ע"א | דף יג ע"א | דף יג ע"ב | דף יד ע"א | דף יד ע"ב | דף טו ע"א | דף טו ע"ב | דף טז ע"א | דף טז ע"ב | דף יז ע"א | דף יז ע"ב | דף יז ע"ב | דף יח ע"א | דף יח ע"ב | דף יט ע"א | דף יט ע"ב | דף כ ע"א | דף כ ע"ב | דף כא ע"א | דף כא ע"ב | דף כב ע"א | דף כב ע"ב | דף כג ע"א | דף כג ע"ב | דף כד ע"א | דף כד ע"ב | דף כה ע"א | דף כה ע"ב | דף כו ע"א | דף כו ע"א | דף כו ע"ב | דף כז ע"א | דף כז ע"ב | דף כח ע"א | דף כח ע"ב | דף כט ע"א | דף כט ע"ב | דף ל ע"א | דף ל ע"ב | דף ל ע"ב | דף לא ע"א | דף לא ע"ב | דף לב ע"א | דף לב ע"ב | דף לג ע"א | דף לג ע"ב | דף לד ע"א | דף לד ע"ב | דף לה ע"א | דף לה ע"ב | דף לו ע"א | דף לו ע"ב | דף לז ע"א | דף לז ע"ב | דף לח ע"א | דף לח ע"ב | דף לט ע"א | דף לט ע"ב | דף מ ע"א | דף מ ע"ב | דף מא ע"א | דף מא ע"ב | דף מב ע"א | דף מב ע"ב | דף מג ע"א | דף מג ע"ב | דף מד ע"א | דף מד ע"ב | דף מה ע"א | דף מה ע"א | דף מה ע"ב | דף מו ע"א | דף מו ע"ב | דף מז ע"א | דף מז ע"ב | דף מח ע"א | דף מח ע"ב | דף מט ע"א | דף מט ע"ב | דף נ ע"א | דף נ ע"ב | דף נא ע"א | דף נא ע"ב | דף נא ע"ב | דף נב ע"א | דף נב ע"ב | דף נג ע"א | דף נג ע"ב | דף נד ע"א | דף נד ע"ב | דף נה ע"א | דף נה ע"ב | דף נו ע"א | דף נו ע"ב | דף נז ע"א | דף נז ע"ב | דף נח ע"א | דף נח ע"ב | דף נט ע"א | דף נט ע"ב | דף ס ע"א | דף ס ע"ב | דף סא ע"א | דף סא ע"ב | דף סב ע"א | דף סב ע"ב | דף סג ע"א | דף סג ע"ב | דף סד ע"א | דף סד ע"ב | דף סה ע"א | דף סה ע"ב | דף סו ע"א | דף סו ע"ב | דף סז ע"א | דף סז ע"ב | דף סז ע"ב | דף סח ע"א | דף סח ע"ב | דף סט ע"א | דף סט ע"ב | דף ע ע"א | דף ע ע"ב | דף עא ע"א | דף עא ע"ב | דף עב ע"א | דף עב ע"ב | דף עג ע"א | דף עג ע"ב | דף עד ע"א | דף עד ע"ב | דף עה ע"א | דף עה ע"ב | דף עו ע"א | דף עו ע"ב | דף עו ע"ב | דף עז ע"א | דף עז ע"ב | דף עח ע"א | דף עח ע"ב | דף עט ע"א | דף עט ע"ב | דף פ ע"א | דף פ ע"ב | דף פא ע"א | דף פא ע"ב | דף פב ע"א | דף פב ע"א | דף פב ע"ב | דף פג ע"א | דף פג ע"ב | דף פד ע"א | דף פד ע"ב | דף פה ע"א | דף פה ע"ב | דף פו ע"א | דף פו ע"ב | דף פז ע"א | דף פז ע"ב | דף פח ע"א | דף פח ע"ב | דף פט ע"א | דף פט ע"ב | דף צ ע"א | דף צ ע"ב | דף צ ע"ב | דף צא ע"א | דף צא ע"ב | דף צב ע"א | דף צב ע"ב | דף צג ע"א | דף צג ע"ב | דף צד ע"א | דף צד ע"ב | דף צה ע"א | דף צה ע"ב | דף צו ע"א | דף צו ע"א | דף צו ע"ב | דף צז ע"א | דף צז ע"ב | דף צח ע"א | דף צח ע"ב | דף צט ע"א | דף צט ע"ב | דף ק ע"א | דף ק ע"ב | דף קא ע"א | דף קא ע"ב | דף קב ע"א | דף קב ע"ב | דף קג ע"א | דף קג ע"ב | דף קד ע"א | דף קד ע"ב | דף קה ע"א |