פרשני:בבלי:עירובין סג ב

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

עירובין סג ב

חברותא[edit]

וכתיב בדברי הימים: נון - בנו, יהושע בנו! (כלומר: יהושע היה בנו של נון). ובתר יהושע לא כתב בן, כי מת בלא ולד.  7  ופליגא - הא דאמר רב לוי, שנענש יהושע על שהורה הלכה בפני רבו - דרבי אבא בר פפא.

 7.  והוי מדה כנגד מדה, שלא היה לו בן תלמיד וממלא מקומו - ריטב"א.
דאמר רבי אבא בר פפא: לא נענש יהושע - להיות ערירי - אלא בשביל שביטל את ישראל לילה אחת מפריה ורביה, ועל כן נענש מדה כנגד מדה (ריטב"א ור"ן).
שנאמר: ויהי בהיות יהושע ביריחו (סמוך ליריחו, כשהיה צר על העיר), וישא עיניו וירא והנה איש עמד לנגדו וחרבו שלופה בידו. וילך יהושע אליו, ויאמר לו: הלנו אתה, אם לצרינו?
ויאמר: לא, כי אני שר צבא ה', עתה באתי!
ומדכתיב "וחרבו שלופה בידו" מכלל דלפורענות בא.
ומדקאמר "עתה באתי", דהיינו על עבירה של עכשיו. מכלל, דהיתה עוד עבירה.
ועל כרחך, הכי אמר לו ליהושע: אמש, כלומר: לפנות ערב זה, ביטלתם תמיד של בין הערבים (שהיו הכהנים טרודים בנשיאת הארון שיוצא עמהם למלחמה - ריטב"א מגילה ג.). ועכשיו משחשיכה, שהוא זמנם ללמוד, שאינם עסוקים במלחמה שהיא ביום, ביטלתם (אתם מבטלים) תלמוד תורה.
אמר שאל לו יהושע: על איזה מהן מהעבירות באת?
אמר לו על של "עתה" באתי, דהיינו על ביטול תלמוד תורה.
וראיה לכך שעל תלמוד תורה הוכיחו, שהרי מיד, כלומר: במלחמת העי שהיתה אחר מלחמה זו, נזהר יהושע מלבטל תלמוד תורה.
שנאמר שם: וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העם. וכתיב בתריה: וילך יהושע בלילה ההוא בתוך העמק.
ואמר רבי יוחנן: מלמד שלן בעומקה של הלכה (גירסת הב"ח) בתוך העם.  8 

 8.  כתב בתורת חיים שאף במלחמת יריחו למד יהושע, אלא שלא לן "בעומקה של הלכה". ובמלחמת העי תיקן דבר זה.
והשתא ילפינן מהכא שביטל את העם מפריה ורביה, שהרי הטעם שביטלם מתלמוד תורה, מפני שהיו אורבין על העיר בלילה. וממילא לא החזירו את הארון - שהיו נושאים עמם במלחמה - למקומו. וגמירי: דכל זמן שארון ושכינה שרויין שלא במקומן - אסורין בתשמיש המטה.
אמר רבי שמואל בר אוניא, משמיה דרב: גדול תלמוד תורה יותר מהקרבת תמידין. דהא חזינן דאמר ליה המלאך ליהושע: על של "עתה באתי", ולא על ביטול התמיד.
הרי שתלמוד תורה גדול מהקרבת תמידין.
אמר רב ברונא אמר רב: כל הישן בקילעא (בחדר) שאיש ואשתו שרויין בה, ומתוך כך בושין הימנו, עליו הכתוב אומר: נשי עמי תגרשון מבית תענוגיה.
ואמר רב יוסף: לא נצרכא אלא אפילו באשתו נדה, כי בושין ממנו לדבר דברים שבצינעא בינו לבינה (רבינו יהונתן, מהרש"א. וראה ריטב"א).
רבא אמר: אם אשתו נדה היא - תבא עליו ברכה, שמשמרן מאיסור.
ודוחה הגמרא את דברי רבא.
ולא היא! דעד האידנא - מאן נטריה (וכי עד עכשיו מי שמרן מאיסור), נמצא שלא הועיל דבר בשמירתו?!
ההוא מבואה (מבוי) דהוה דייר ביה לחמן (ויש גורסים: המן) בר ריסתק (נכרי שכך שמו).
אמרו ליה הישראלים שהיו דרים עמו במבוי: אוגר לן רשותך! בקשוהו להשכיר להם רשותו, שלא יאסור עליהם בשבת!
לא אוגר להו. לא רצה להשכיר להם.
אתו, באו, אמרו ליה, וסיפרו זאת לאביי.
אמר להו אביי: זילו, לכו, ובטילו רשותייכו לגבי אחד מבני המבוי, והוה ליה יחיד במקום נכרי.
ויחיד במקום נכרי - לא אסר, וכרבי אליעזר בן יעקב בריש פירקין, דבעינן שני ישראלים.
אמנם, לא הועילה להם ביטול רשותם, אלא לטלטל כלים מבית זה שנתבטל לו - למבוי, וכן לטלטל במבוי כלים ששבתו בתוך המבוי (שאסור, בלי שתופי מבואות).  9 

 9.  אבל אסור למבטלין לטלטל מבית המבטלין למבוי, כיון שלא נשתתפו אלא ביטלו רשותם, רש"י. וכתב המאירי: העצה היתה, שכאשר יצטרך כל אחד מהם להוציא - יבטלו לו רשותם. וראה עוד בגאון יעקב.
אמרו תמהו ליה לאביי: מידי הוא טעמא הרי הטעם שאחד במקום נכרי מותר, אינו אלא משום דלא שכיח דדיירי ישראל אחד עם הנכרי, היות שחושש היחיד על חייו מפני הנכרי. ואילו הכא, שהם רבים הא קדיירי, שכיח שדיירי, וכיצד יועיל להם ביטול הרשות?!
אמר להו אביי: השתא נמי לא שכיחא הוא. דכל בטולי רשותייהו גבי חד - מילתא דלא שכיחא הוא.
ומילתא דלא שכיחא לא גזרו בה רבנן.  10 

 10.  וכתב הריטב"א לקמן סה ב, דאף על גב דבמתניתין איתא דלרבי אליעזר בן יעקב בעינן שנים "אוסרין זה על זה", והכא שביטל רשותו הרי "אין אוסרין זה על זה". ותיפוק ליה דמותר גם בלי הטעם דמילתא דלא שכיחא היא? הך סוגיא (דלא כהסוגיא לקמן סה ב) סברה, דלאו דוקא "אוסרין זה על זה", ראה שם. ובגאון יעקב כתב שם, דכל היכא דאוסרין זה על זה בלא ביטול, "אוסרין זה על זה" מיקרי, וראה שם גם בשפת אמת.
אזל רב הונא בריה דרב יהושע, אמרה לשמעתא דאביי - דסגי בביטול רשות לגבי חד - קמיה דרבא.
אמר ליה רבא:


דרשני המקוצר[edit]

מסכת עירובין בפירוש פרשני

דף ב ע"א | דף ב ע"ב | דף ג ע"א | דף ג ע"ב | דף ד ע"א | דף ד ע"ב | דף ה ע"א | דף ה ע"ב | דף ו ע"א | דף ו ע"ב | דף ז ע"א | דף ז ע"ב | דף ח ע"א | דף ח ע"ב | דף ט ע"א | דף ט ע"ב | דף י ע"א | דף י ע"ב | דף יא ע"א | דף יא ע"ב | דף יב ע"א | דף יב ע"ב | דף יג ע"א | דף יג ע"א | דף יג ע"ב | דף יד ע"א | דף יד ע"ב | דף טו ע"א | דף טו ע"ב | דף טז ע"א | דף טז ע"ב | דף יז ע"א | דף יז ע"ב | דף יז ע"ב | דף יח ע"א | דף יח ע"ב | דף יט ע"א | דף יט ע"ב | דף כ ע"א | דף כ ע"ב | דף כא ע"א | דף כא ע"ב | דף כב ע"א | דף כב ע"ב | דף כג ע"א | דף כג ע"ב | דף כד ע"א | דף כד ע"ב | דף כה ע"א | דף כה ע"ב | דף כו ע"א | דף כו ע"א | דף כו ע"ב | דף כז ע"א | דף כז ע"ב | דף כח ע"א | דף כח ע"ב | דף כט ע"א | דף כט ע"ב | דף ל ע"א | דף ל ע"ב | דף ל ע"ב | דף לא ע"א | דף לא ע"ב | דף לב ע"א | דף לב ע"ב | דף לג ע"א | דף לג ע"ב | דף לד ע"א | דף לד ע"ב | דף לה ע"א | דף לה ע"ב | דף לו ע"א | דף לו ע"ב | דף לז ע"א | דף לז ע"ב | דף לח ע"א | דף לח ע"ב | דף לט ע"א | דף לט ע"ב | דף מ ע"א | דף מ ע"ב | דף מא ע"א | דף מא ע"ב | דף מב ע"א | דף מב ע"ב | דף מג ע"א | דף מג ע"ב | דף מד ע"א | דף מד ע"ב | דף מה ע"א | דף מה ע"א | דף מה ע"ב | דף מו ע"א | דף מו ע"ב | דף מז ע"א | דף מז ע"ב | דף מח ע"א | דף מח ע"ב | דף מט ע"א | דף מט ע"ב | דף נ ע"א | דף נ ע"ב | דף נא ע"א | דף נא ע"ב | דף נא ע"ב | דף נב ע"א | דף נב ע"ב | דף נג ע"א | דף נג ע"ב | דף נד ע"א | דף נד ע"ב | דף נה ע"א | דף נה ע"ב | דף נו ע"א | דף נו ע"ב | דף נז ע"א | דף נז ע"ב | דף נח ע"א | דף נח ע"ב | דף נט ע"א | דף נט ע"ב | דף ס ע"א | דף ס ע"ב | דף סא ע"א | דף סא ע"ב | דף סב ע"א | דף סב ע"ב | דף סג ע"א | דף סג ע"ב | דף סד ע"א | דף סד ע"ב | דף סה ע"א | דף סה ע"ב | דף סו ע"א | דף סו ע"ב | דף סז ע"א | דף סז ע"ב | דף סז ע"ב | דף סח ע"א | דף סח ע"ב | דף סט ע"א | דף סט ע"ב | דף ע ע"א | דף ע ע"ב | דף עא ע"א | דף עא ע"ב | דף עב ע"א | דף עב ע"ב | דף עג ע"א | דף עג ע"ב | דף עד ע"א | דף עד ע"ב | דף עה ע"א | דף עה ע"ב | דף עו ע"א | דף עו ע"ב | דף עו ע"ב | דף עז ע"א | דף עז ע"ב | דף עח ע"א | דף עח ע"ב | דף עט ע"א | דף עט ע"ב | דף פ ע"א | דף פ ע"ב | דף פא ע"א | דף פא ע"ב | דף פב ע"א | דף פב ע"א | דף פב ע"ב | דף פג ע"א | דף פג ע"ב | דף פד ע"א | דף פד ע"ב | דף פה ע"א | דף פה ע"ב | דף פו ע"א | דף פו ע"ב | דף פז ע"א | דף פז ע"ב | דף פח ע"א | דף פח ע"ב | דף פט ע"א | דף פט ע"ב | דף צ ע"א | דף צ ע"ב | דף צ ע"ב | דף צא ע"א | דף צא ע"ב | דף צב ע"א | דף צב ע"ב | דף צג ע"א | דף צג ע"ב | דף צד ע"א | דף צד ע"ב | דף צה ע"א | דף צה ע"ב | דף צו ע"א | דף צו ע"א | דף צו ע"ב | דף צז ע"א | דף צז ע"ב | דף צח ע"א | דף צח ע"ב | דף צט ע"א | דף צט ע"ב | דף ק ע"א | דף ק ע"ב | דף קא ע"א | דף קא ע"ב | דף קב ע"א | דף קב ע"ב | דף קג ע"א | דף קג ע"ב | דף קד ע"א | דף קד ע"ב | דף קה ע"א |