פרשני:בבלי:עירובין כו א

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

עירובין כו א

חברותא[edit]

אזל רבא (הלך רבא)  שלפינהו, שלף הקנים ממקומם, דסבירא ליה דאין צורך בזה, דכיון שבנה שם אותה קובה שהיא דירה, ממילא נעשה כל הבוסתן כחצר לאותה קובה וחשיב מוקף לדירה (וכדאמרינן לעיל (דף כד.), "פתח מתירו").
ועוד אזל (הלכו) רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע נקטינהו מבתריה (לקחו הקנים משם) שלא יחזור רב הונא בר חיננא ויתקנם, דסבירא להו כרבא.
למחר בשבת, כשרצו לאכול ולטייל בבוסתן (ריטב"א), איתיביה רבינא לרבא שהיה סובר שאין צורך בתקנתא דרב הונא אף על גב שהקובה נבנתה שם לאחר שהוקף הבוסתן:
השובת בערב שבת בתוך עיר שיש לה חומה, הרי העיר כולה עד החומה חשובה לו כארבע אמות שהן מקום שביתת כל אדם, ומודד מחוץ לחומה אלפיים אמה וזה הוא תחום שבת שלו.
ואם לא היתה לה חומה, מודד מן הבתים החיצוניים של העיר אלפיים אמה.
שבת בעיר חדשה (כדמפרש ואזיל) מודדין לה מישיבתה (מן הבתים המיושבים), ולא מחומתה, ועיר ישנה מודדין לה מחומתה.
איזו היא חדשה ואיזו היא ישנה?
חדשה: שהוקפה בחומה ולבסוף ישבה העיר בדיורין, (דחומתה לאו חומה היא לשוויה כולה כארבע אמות הואיל וישיבתה "חדשה" שקדמה חומתה לישיבתה, לשון רש"י)
ישנה: שישבה בדיורין ולבסוף הוקפה.
והאי בוסתנא נמי, שכבר הוקפה זה ימים רבים, וקובה זו עכשיו נבנית, והיקף הפרדס לאו אדעתא דהך דירה עבידא, כעיר שהוקפה ולבסוף ישבה, דמי!  78 

 78.  שמועה זו נתבארה על פי משמעות רש"י. וראה בריטב"א שהרחיב בשמועה זו באופן אחר.
ואף רב פפא, דמתחלה פשוט היה לו כרבא ואף הלך ועשה מעשה, חזר בו, ואמר ליה רב פפא לרבא: והאמר רב אסי: מחיצות אדרכלין (בנאים) שעושין לאכול שם עראי (ריטב"א) לא שמה מחיצה, דלא חשיבא מוקפת לדירה.
אלמא, כיון דלצניעותא בעלמא עבידא לה, ולמחר סתרי לה, לא הויא מחיצה.
הכא נמי - מחיצות הקובה - כיון דלצניעותא בעלמא (לאכול שם דרך עראי ואקראי, ולצניעותא שלא יראום מבחוץ כשיושבים שם - ריטב"א) עבידא, לא הויא מחיצה, ואין הקובה עצמה מוקפת לדירה, ובודאי שלא תתיר כל הבוסתן.
ואף רב הונא בריה דרב יהושע חזר בו, ואמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרבא: והאמר רב הונא: מחיצה העשויה לנחת (שלא לדור שם, אלא להשתמר מה "שיניחו" שם), לא שמה מחיצה, ואף קובה זו שלא נעשית אלא להניח שם לבושיהן וטליתותיהן שפושטין שם ושאר כלי תשמישם, אינה מחיצה, ואינה מוקפת לדירה.
דהא רבה בר אבוה היה מערב לה לכולה לכל העיר מחוזא, ערסייתא ערסייתא, שכונות שכונות, ולא עירב את כל העיר בעירוב אחד.
ועל אף שהיו כל מבואות העיר המפולשות כלפי קצה העיר סגורות במחיצות, בכל זאת לא נחשבה מחוזא כעיר אחת המוקפת חומה (היכולה לערב עירוב אחד בין כל תושביה) משום פירי, החפירות בצורת שוחות (פיר = שוחה) המפרידות בין השכונות, דבי תורי המיועדות לאכסן בהם את הגרעינים למאכל השוורים, שהיו אותן חפירות עמוקות יותר מעשרה טפחים.
ולא הועילו המחיצות שבראשי המבואות להחשיב את כל השכונות כמקום אחד היות ואותן המחיצות נועדו לשמור את הגרעינים שבחפירות ולא לצורך דיורין.
והא פירי דבי תורי - כמחיצה העשויה לנחת דמיא שאינה מועילה.
קרי עלייהו ריש גלותא, על רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע, שלא נזכרו אתמול שצריך לתיקונו של רב הונא בר חיננא, ומנעוהו מלשוב ולתקן, ועכשיו נעשו חכמים לאסור: "חכמים המה להרע, ולהיטיב לא ידעו" אתמול.
שנינו במשנה: אמר רב אלעאי, שמעתי מרבי אליעזר שמקיפין שלא לשם דירה ואפילו בית כור:
ואמרינן: מתניתין - דקתני שאין מקיפין אלא עד בית כור (שלשים בתי סאה) - דלא כחנניה (יש מפרשים: משמיה דרבי אליעזר, ויש מפרשים משמיה דנפשיה - ריטב"א),
דתניא: חנניה אומר: ואפילו היא בית ארבעים סאה כאסטרטיא של מלך (רחבה שאחרי הארמון).  79 

 79.  וכתב רש"י: "ושם היו מטיילים תמיד, אלמא איכא דירה בהכי", ודבריו צריכין תלמוד, שהרי אסטרטיא אינה מקום דירה, וכמו שכתב רש"י גופיה לקמן סד"ה התיכונה.
אמר רבי יוחנן: ושניהם, רבי אלעאי וחנניה ממקרא אחד דרשו שיטתם:
שנאמר: בימים ההם חלק חזקיהו למות ויבא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא וגו'. ויהי ישעיהו לא יצא (טרם הספיק לצאת אל) חצר התיכונה ודבר ד' היה אליו לאמר. שוב ואמרת אל חזקיהו וגו' הנני רפא לך.
ויש בפסוק זה קרי וכתיב:
כתיב: "העיר" התיכונה, וקרינן: "חצר"
התיכונה (הפנימית שמאחורי הארמון)!
מכאן לאיסטרטיא של מלך, שהיו גדולים כעיירות בינוניות! וכיון דקרי לה "חצר" שדרכה להיות מוקפת לדירה, אף על גב שבאמת היתה רחבה שאחורי הבתים שאינה מוקפת לדירה, נקטי מינה אסמכתא, דכל השיעור הזה יש לו דין חצר לטלטל בכולה, (ריטב"א).
ובמאי קמיפלגי הני תנאי?
מר סבר: עיירות בינויות הווין בית כור.
ומר סבר: ארבעים בית סאה הוויין.
ומפרשינן לקרא: וישעיהו שהיה אצל חזקיה (כשהיה חולה) - מאי בעי התם?
כלומר: למה רצה לצאת אל החצר התיכונה שאחורי הבית, שאינו דרך יציאה?!
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מלמד, שחלה חזקיה, והלך ישעיהו ממנו, על דעת (והושיב) (להושיב - גאון יעקב) ישיבה של תלמידים לעסוק בתורה על פתחו בתוך החצר התיכונה, כדי שלא יהא רשות למלאך המות ליכנס שם, (שדברי תורה קולטין למלאך המות - יעב"ץ. וכעין שמצינו בדוד שלא היה יכול לו מלאך המות, כשלמד, ראה שבת דף ל:).
ומכאן לתלמיד חכם שחלה, שמושיבין ישיבה על פתחו.
ודחינן לה: ולאו מילתא היא להושיב אנחנו ישיבה על כל תלמיד חכם, אלא ישעיהו עשה כן, שהיה נביא וצדיק גמור (ריטב"א).
דילמא אתי לאיגרויי ביה שטן, שכשרואה מלאך המות שמתגרים בו שלא לתת לו ליכנס, מתגרה הוא בהם, (על פי רש"י שבעין יעקב).
שנינו במשנה: וכן שמעתי הימנו: אנשי חצר ששכח אחד מהן ולא עירב, וביטל להם רשותו, ביתו שלו, אסור לו להוציא ממנו לחצר - אבל להם מותר:
ותמהינן: והתנן: ביתו אסור להוציא ולהכניס בין לו ובין להם?!
ומשנינן: אמר רב הונא בריה דרב יהושע, אמר רב ששת, לא קשיא:


דרשני המקוצר[edit]

מסכת עירובין בפירוש פרשני

דף ב ע"א | דף ב ע"ב | דף ג ע"א | דף ג ע"ב | דף ד ע"א | דף ד ע"ב | דף ה ע"א | דף ה ע"ב | דף ו ע"א | דף ו ע"ב | דף ז ע"א | דף ז ע"ב | דף ח ע"א | דף ח ע"ב | דף ט ע"א | דף ט ע"ב | דף י ע"א | דף י ע"ב | דף יא ע"א | דף יא ע"ב | דף יב ע"א | דף יב ע"ב | דף יג ע"א | דף יג ע"א | דף יג ע"ב | דף יד ע"א | דף יד ע"ב | דף טו ע"א | דף טו ע"ב | דף טז ע"א | דף טז ע"ב | דף יז ע"א | דף יז ע"ב | דף יז ע"ב | דף יח ע"א | דף יח ע"ב | דף יט ע"א | דף יט ע"ב | דף כ ע"א | דף כ ע"ב | דף כא ע"א | דף כא ע"ב | דף כב ע"א | דף כב ע"ב | דף כג ע"א | דף כג ע"ב | דף כד ע"א | דף כד ע"ב | דף כה ע"א | דף כה ע"ב | דף כו ע"א | דף כו ע"א | דף כו ע"ב | דף כז ע"א | דף כז ע"ב | דף כח ע"א | דף כח ע"ב | דף כט ע"א | דף כט ע"ב | דף ל ע"א | דף ל ע"ב | דף ל ע"ב | דף לא ע"א | דף לא ע"ב | דף לב ע"א | דף לב ע"ב | דף לג ע"א | דף לג ע"ב | דף לד ע"א | דף לד ע"ב | דף לה ע"א | דף לה ע"ב | דף לו ע"א | דף לו ע"ב | דף לז ע"א | דף לז ע"ב | דף לח ע"א | דף לח ע"ב | דף לט ע"א | דף לט ע"ב | דף מ ע"א | דף מ ע"ב | דף מא ע"א | דף מא ע"ב | דף מב ע"א | דף מב ע"ב | דף מג ע"א | דף מג ע"ב | דף מד ע"א | דף מד ע"ב | דף מה ע"א | דף מה ע"א | דף מה ע"ב | דף מו ע"א | דף מו ע"ב | דף מז ע"א | דף מז ע"ב | דף מח ע"א | דף מח ע"ב | דף מט ע"א | דף מט ע"ב | דף נ ע"א | דף נ ע"ב | דף נא ע"א | דף נא ע"ב | דף נא ע"ב | דף נב ע"א | דף נב ע"ב | דף נג ע"א | דף נג ע"ב | דף נד ע"א | דף נד ע"ב | דף נה ע"א | דף נה ע"ב | דף נו ע"א | דף נו ע"ב | דף נז ע"א | דף נז ע"ב | דף נח ע"א | דף נח ע"ב | דף נט ע"א | דף נט ע"ב | דף ס ע"א | דף ס ע"ב | דף סא ע"א | דף סא ע"ב | דף סב ע"א | דף סב ע"ב | דף סג ע"א | דף סג ע"ב | דף סד ע"א | דף סד ע"ב | דף סה ע"א | דף סה ע"ב | דף סו ע"א | דף סו ע"ב | דף סז ע"א | דף סז ע"ב | דף סז ע"ב | דף סח ע"א | דף סח ע"ב | דף סט ע"א | דף סט ע"ב | דף ע ע"א | דף ע ע"ב | דף עא ע"א | דף עא ע"ב | דף עב ע"א | דף עב ע"ב | דף עג ע"א | דף עג ע"ב | דף עד ע"א | דף עד ע"ב | דף עה ע"א | דף עה ע"ב | דף עו ע"א | דף עו ע"ב | דף עו ע"ב | דף עז ע"א | דף עז ע"ב | דף עח ע"א | דף עח ע"ב | דף עט ע"א | דף עט ע"ב | דף פ ע"א | דף פ ע"ב | דף פא ע"א | דף פא ע"ב | דף פב ע"א | דף פב ע"א | דף פב ע"ב | דף פג ע"א | דף פג ע"ב | דף פד ע"א | דף פד ע"ב | דף פה ע"א | דף פה ע"ב | דף פו ע"א | דף פו ע"ב | דף פז ע"א | דף פז ע"ב | דף פח ע"א | דף פח ע"ב | דף פט ע"א | דף פט ע"ב | דף צ ע"א | דף צ ע"ב | דף צ ע"ב | דף צא ע"א | דף צא ע"ב | דף צב ע"א | דף צב ע"ב | דף צג ע"א | דף צג ע"ב | דף צד ע"א | דף צד ע"ב | דף צה ע"א | דף צה ע"ב | דף צו ע"א | דף צו ע"א | דף צו ע"ב | דף צז ע"א | דף צז ע"ב | דף צח ע"א | דף צח ע"ב | דף צט ע"א | דף צט ע"ב | דף ק ע"א | דף ק ע"ב | דף קא ע"א | דף קא ע"ב | דף קב ע"א | דף קב ע"ב | דף קג ע"א | דף קג ע"ב | דף קד ע"א | דף קד ע"ב | דף קה ע"א |