פרשני:בבלי:עירובין סב א

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

עירובין סב א

חברותא[edit]


גמרא:
יתיב אביי בר אבין, ורב חיננא בר אבין, ויתיב אביי גבייהו.
ויתבי וקאמרי, ותמהו בביאור משנתנו:
בשלמא רבי מאיר (היינו תנא קמא), דקאמר שעכו"ם וכותי אוסרים אף על ישראל אחד, ניחא טעמיה.
משום דקסבר רבי מאיר כי דירת עכו"ם - שמה דירה. ולכן נחשב הדבר שיש לו רשות בחצר.
ונמצא, שישראל המוציא חפץ מביתו, שהוא מיוחד לו, לחצר המשותפת לדיור שלו ולדיור של העכו"ם, הרי הוא כמוציא מרשות לרשות.
ולפיכך לא שנא היו בחצר יחד עם העכו"ם חד ישראל, ולא שנא היו בחצר תרי ישראלים - אסור לטלטל בה עד שישכרו את רשותו של העכו"ם ממנו.
אלא, רבי אליעזר בן יעקב, דאמר אין העכו"ם אוסר אלא על שני ישראלים הדרים עמו בחצר אחת - מאי קסבר?
אי קסבר כי דירת עכו"ם שמה דירה - הרי אפילו גר עמו חד ישראל נמי ניתסר.
ואי קסבר שדירת עכו"ם לא שמה דירה - אפילו גרו אתו תרי ישראלים נמי לא ניתסר?!
אמר להו אביי: וכי סבר רבי מאיר שדירת עכו"ם שמה דירה?!
והתניא: חצירו של עובד כוכבים - הרי היא כדיר של בהמה. ואם יש שם ישראל אחד אוסר, דברי רבי מאיר.
ולקמן בעמוד זה תתבאר הברייתא.
ומוכח מההיא ברייתא, שדירת עכו"ם לא שמה דירה. ואם כן, אמאי אסר הכא רבי מאיר עד שישכור ממנו?!
אלא היינו טעם פלוגתייהו דרבי מאיר ורבי אליעזר בן יעקב:
דכולי עלמא סברי שדירת עכו"ם לא שמה דירה, ומעיקר הדין אין העכו"ם אוסר כלל, והיינו ברייתא דלקמן (וכפי שיתבאר שם).
ומיהו, משום גזירה שויוה רבנן לדירת עכו"ם דירה (רש"י לקמן). וגזרו, שאינו יכול לא לערב, ולא לבטל רשותו, אלא רק להשכיר אותה.
זאת, כדי שיהיה טורח והפסד לישראל, שצריך לשכור ממנו כל שבת ושבת, ויעתיק דירתו משם, ולא ילמד ממעשיו של עכו"ם כשהוא דר עמו בחצר אחת.
והכא, רבי מאיר ורבי אליעזר בן יעקב - בהך גזירה דשמא ילמד ממעשיו קא מיפלגי.
רבי אליעזר בן יעקב דאמר שאין אוסר העכו"ם אלא אם כן יש שני ישראלים בחצר, סבר: כיון דעכו"ם חשוד אשפיכות דמים, הרי רק תרי ישראלים הוא דשכיחי דדיירי עם עכו"ם, כי כשהם שניים הם אינם חוששים ממנו. ולפיכך גזרו בהו שיצטרכו לשכור, כדי שיצאו משם ולא ילמדו ממעשיו.
אבל חד ישראל הדר עם העכו"ם, דלא שכיח שידור עם העכו"ם, היות שחושש משפיכות דמו על ידי העכו"ם - לא גזרו ביה רבנן, אף אם אירע שדר עמו.
היות וקיימא לן כי במילתא דלא שכיחא לא גזרו ביה רבנן. וכיון שאין דירתו דירה מעיקר הדין, הוא אינו אוסר! ורבי מאיר סבר: זמנין דמקרי ודייר חד ישראל.
ומילתא דשכיחא מיקרי, ולפיכך גזרו אף בישראל אחד הדר עם העכו"ם שיצטרך להשכיר.
ומשום הך גזירה דשמא ילמד ממעשיו, אמרו רבנן: אין עירוב מועיל במקום עכו"ם אף שאין דירתו דירה, ואין ביטול רשות של העכו"ם (גאון יעקב דף סג ב בפירוש שני) מועיל במקום עכו"ם - עד שישכיר העכו"ם לישראל. כדי שמתוך שיקשה בעיני הישראל לשכור כל שבת, יצא משם.
ומפרשינן: וזה שעכו"ם לא מוגר, שאינו משכיר (כלומר: אף אם משכיר, חוזר בו בכל פעם, וצריך לשכור ממנו מחדש כל שבת. רא"ש בשיטת רש"י) - מאי טעמא נוהג הוא כך?
אילימא, משום דסבר העכו"ם: דילמא אתי הישראל לאחזוקי ברשותו שיש לו בחצר או במבוי.
הרי הניחא למאן דאמר שכירות בריאה (כדמפרש הגמרא ואזיל) בעינן מן העכו"ם, שפיר ניחא, דיחשוש העכו"ם שיחזיק הישראל ברשותו.
אלא למאן דאמר שכירות רעועה בעינן - מאי איכא למימר?!
דאתמר:
רב חסדא אמר: צריך שישכור הישראל שכירות בריאה.
ורב ששת אמר: דיו שישכור מן העכו"ם שכירות רעועה. ומבארת הגמרא: מאי רעועה, ומאי בריאה?
אילימא, שכירות בריאה היא בתשלום פרוטה עבור השכירות, שנקנתה השכירות כדינה, בתשלום ממון שהוא לפחות פרוטה. ואילו שכירות רעועה היא בתשלום פחות משוה פרוטה עבור השכירות, שאינה מועילה לקנות בשכירות מקום ממש.
הא ליכא למימר.
כי מי איכא למאן דאמר, דשכירות מעכו"ם בפחות משוה פרוטה לא נקנית?!
והא שלח רבי יצחק ברבי יעקב בר גיורי משמיה דרבי יוחנן: הוו יודעין ששוכרין מן העכו"ם את רשותו, כדי להתיר לטלטל בחצר (רמב"ם) אפילו בפחות משוה פרוטה.
ועוד, הא אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: בן נח נהרג על גזל שגזל מן העכו"ם (ריטב"א), אפילו פחות משוה פרוטה, כי היות ועכו"ם אינו מוחל פחות משוה פרוטה, חשיב גזל לגבייהו אף פחות משוה פרוטה, ונהרג עליו כדין בן נח שעבר על אחת משבע מצוות בני נח (שהרי גזל משבע מצוות היא).
ולא ניתן להשבון, כלומר: אף אם ישיבנו לא יפטר. כי רק בישראל כתוב "והשיב את הגזילה אשר גזל", ולא בעכו"ם.
וכיון שכן, הוא הדין דחשיב לגבייהו אף פחות משוה פרוטה לשכור מהם.
והשתא ליכא לפרושי דפליגי אם בעינן פרוטה, דהאיך סבר רב חסדא דבעינן שכירות בפרוטה?!
אלא, שכירות בריאה היא, כשמתנה עם העכו"ם שיכול למלאות החצר במוהרקי (ספסלים) ואבורגני (קתדראות).
ואילו שכירות רעועה היא בלא (שאין לו רשות למלאותה) במוהרקי ואבורגני.
והשתא הדרינן לקושיין אהא דבעינן למימר שאין העכו"ם רוצה להשכיר מפני שחושש שיחזיקו ברשותו:
הניחא למאן דאמר שכירות בריאה בעינן, שפיר חושש.
אלא למאן דאמר שכירות רעועה בעינן - מאי איכא למימר? מה יש לו לעכו"ם לחוש, והרי לא נתן לו רשות להפריע תשמישו בחצר?!
ומשנינן: אפילו הכי חשיש עכו"ם, שהישראל ששוכר ממנו כוונתו לעשיית כשפים, כיון שאינו מבין לשם מה הוא שוכר הוא ממנו, ולפיכך לא מוגר לו.
גופא: חצירו של עובד כוכבים הרי הוא כדיר של בהמה.
כלומר: חצר שדרין בבתים שבחצר כמה עובדי כוכבים ואין ישראל דר בחצר זו - אף שאם היתה החצר של ישראלים, היה אסור לכל אדם להוציא מבית המיוחד לישראל אחד, לחצר המשותפת לכולן - בשל עכו"ם מותר להכניס ולהוציא מן חצר לבתים, ומן בתים לחצר
והטעם: שאין רשות העכו"ם חלוקה להיחשב רשות כל אחד ואחד לבדו, כי דירת עכו"ם לא שמה דירה, אלא כדיר של בהמה.
ולפיכך, ישראל שבא להוציא מבית העכו"ם לחצר, לא מיקרי מוציא מרשות המיוחדת לעכו"ם זה, לרשות שהיא לכולן.
ואם יש שם - בחצר זו, מלבד העכו"ם - ישראל אחד, אוסר הישראל על כל אדם להוציא מן הבתים של עכו"ם לחצר.
מפני שהיא כחצירו (תוספתא שלא הוזכרה בגמרא, והביאה רש"י) של ישראל לבדו, כי כיון שאין דירת העכו"ם דירה, כאילו אין לו רשות בחצר, נמצא מוציא מבית עכו"ם לחצירו של ישראל, דהוי מוציא מרשות לרשות, שאסור.
ודוקא ישראל אוסר על ההוצאה מביתו של העכו"ם. אבל העכו"ם אינו אוסר להוציא מבית הישראל לחצר ואף שהיא משותפת לשניהם (ולקמן פרכינן עלה אמאי אינו אוסר).
רבי אליעזר בן יעקב אומר: לעולם אינו אוסר עד שיהו שני ישראלים אוסרים זה על זה.
דברי רבי אליעזר בן יעקב, ובמאי פליג ארבי מאיר, יתבארו בהמשך הגמרא.


דרשני המקוצר[edit]

מסכת עירובין בפירוש פרשני

דף ב ע"א | דף ב ע"ב | דף ג ע"א | דף ג ע"ב | דף ד ע"א | דף ד ע"ב | דף ה ע"א | דף ה ע"ב | דף ו ע"א | דף ו ע"ב | דף ז ע"א | דף ז ע"ב | דף ח ע"א | דף ח ע"ב | דף ט ע"א | דף ט ע"ב | דף י ע"א | דף י ע"ב | דף יא ע"א | דף יא ע"ב | דף יב ע"א | דף יב ע"ב | דף יג ע"א | דף יג ע"א | דף יג ע"ב | דף יד ע"א | דף יד ע"ב | דף טו ע"א | דף טו ע"ב | דף טז ע"א | דף טז ע"ב | דף יז ע"א | דף יז ע"ב | דף יז ע"ב | דף יח ע"א | דף יח ע"ב | דף יט ע"א | דף יט ע"ב | דף כ ע"א | דף כ ע"ב | דף כא ע"א | דף כא ע"ב | דף כב ע"א | דף כב ע"ב | דף כג ע"א | דף כג ע"ב | דף כד ע"א | דף כד ע"ב | דף כה ע"א | דף כה ע"ב | דף כו ע"א | דף כו ע"א | דף כו ע"ב | דף כז ע"א | דף כז ע"ב | דף כח ע"א | דף כח ע"ב | דף כט ע"א | דף כט ע"ב | דף ל ע"א | דף ל ע"ב | דף ל ע"ב | דף לא ע"א | דף לא ע"ב | דף לב ע"א | דף לב ע"ב | דף לג ע"א | דף לג ע"ב | דף לד ע"א | דף לד ע"ב | דף לה ע"א | דף לה ע"ב | דף לו ע"א | דף לו ע"ב | דף לז ע"א | דף לז ע"ב | דף לח ע"א | דף לח ע"ב | דף לט ע"א | דף לט ע"ב | דף מ ע"א | דף מ ע"ב | דף מא ע"א | דף מא ע"ב | דף מב ע"א | דף מב ע"ב | דף מג ע"א | דף מג ע"ב | דף מד ע"א | דף מד ע"ב | דף מה ע"א | דף מה ע"א | דף מה ע"ב | דף מו ע"א | דף מו ע"ב | דף מז ע"א | דף מז ע"ב | דף מח ע"א | דף מח ע"ב | דף מט ע"א | דף מט ע"ב | דף נ ע"א | דף נ ע"ב | דף נא ע"א | דף נא ע"ב | דף נא ע"ב | דף נב ע"א | דף נב ע"ב | דף נג ע"א | דף נג ע"ב | דף נד ע"א | דף נד ע"ב | דף נה ע"א | דף נה ע"ב | דף נו ע"א | דף נו ע"ב | דף נז ע"א | דף נז ע"ב | דף נח ע"א | דף נח ע"ב | דף נט ע"א | דף נט ע"ב | דף ס ע"א | דף ס ע"ב | דף סא ע"א | דף סא ע"ב | דף סב ע"א | דף סב ע"ב | דף סג ע"א | דף סג ע"ב | דף סד ע"א | דף סד ע"ב | דף סה ע"א | דף סה ע"ב | דף סו ע"א | דף סו ע"ב | דף סז ע"א | דף סז ע"ב | דף סז ע"ב | דף סח ע"א | דף סח ע"ב | דף סט ע"א | דף סט ע"ב | דף ע ע"א | דף ע ע"ב | דף עא ע"א | דף עא ע"ב | דף עב ע"א | דף עב ע"ב | דף עג ע"א | דף עג ע"ב | דף עד ע"א | דף עד ע"ב | דף עה ע"א | דף עה ע"ב | דף עו ע"א | דף עו ע"ב | דף עו ע"ב | דף עז ע"א | דף עז ע"ב | דף עח ע"א | דף עח ע"ב | דף עט ע"א | דף עט ע"ב | דף פ ע"א | דף פ ע"ב | דף פא ע"א | דף פא ע"ב | דף פב ע"א | דף פב ע"א | דף פב ע"ב | דף פג ע"א | דף פג ע"ב | דף פד ע"א | דף פד ע"ב | דף פה ע"א | דף פה ע"ב | דף פו ע"א | דף פו ע"ב | דף פז ע"א | דף פז ע"ב | דף פח ע"א | דף פח ע"ב | דף פט ע"א | דף פט ע"ב | דף צ ע"א | דף צ ע"ב | דף צ ע"ב | דף צא ע"א | דף צא ע"ב | דף צב ע"א | דף צב ע"ב | דף צג ע"א | דף צג ע"ב | דף צד ע"א | דף צד ע"ב | דף צה ע"א | דף צה ע"ב | דף צו ע"א | דף צו ע"א | דף צו ע"ב | דף צז ע"א | דף צז ע"ב | דף צח ע"א | דף צח ע"ב | דף צט ע"א | דף צט ע"ב | דף ק ע"א | דף ק ע"ב | דף קא ע"א | דף קא ע"ב | דף קב ע"א | דף קב ע"ב | דף קג ע"א | דף קג ע"ב | דף קד ע"א | דף קד ע"ב | דף קה ע"א |